גברים ממאדים, נשים מנוגה? בדיבור היומיומי שומעים הרבה פעמים שאצל גברים הכול פשוט יותר, הם יכולים לרוקן את שלפוחית השתן מתי שמתחשק להם. פשוט לעמוד ולהסתובב, לעומת נשים שאצלן הכול מסובך יותר. אבל גם לגברים יש עניינים משלהם שקשורים למערכת השתן והמין וגם שם עלולות לצוץ בעיות שדורשות בירור, מעקב וטיפול ובייחוד להתגבר על הבושה שבעיסוק הרפואי בהן.
קחו למשל את בלוטת הערמונית. זוהי בלוטת מין הייחודית לגברים, ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן ואחראית על ייצור נוזל הזרע, העובר דרכה אל השופכה בדיוק כמו השתן שעושה דרכו אל מחוץ לגוף באותו צינור.
בסביבות גיל 50 בגלל שינויים הורמונליים (רמות טסטוסטרון) יש לערמונית נטייה לגדול ואז היא עלולה לגרום לבעיות השתנה. לפני כעשור בעקבות מחקר נרחב רב לאומי על גברים מבוגרים נמצא גם שיש קורלציה בין בעיות השתנה וערמונית מוגדלת לבין בעיות זקפה ותפקוד מיני. בשתי הבעיות ניתן לטפל ואיכות החיים לא חייבת להיפגע.
בלוטה שפתאום גדלה זה נורמלי?
ד"ר שירה חתומי: "הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שהגדלה טבעית של הערמונית היא שפירה, תקינה ולא סרטנית. הגודל שלה לא קובע אם יהיו בעיות השתנה וגם לא מרמז על סרטן. יכול להיות גבר עם ערמונית מוגדלת שלא יסבול מהפרעות השתנה וגבר עם ערמונית רגילה שירוץ כל הזמן לשירותים. הסיבה היא שהערמונית היא לא היחידה המשפיעה על נושא ההתרוקנות ויש גם מנגנון דינמי של שרירי השלפוחית והסוגר, שמשפיע אף הוא על התסמינים".
אז מה בעצם המשמעות של הגדלה שפירה?
"יש לכך משמעויות קליניות. חשוב להיות ערים לתסמינים כי החמרתם יכולה להוביל לבעיה גדולה יותר (כמו אצירת שתן, זיהום או אבנים בשלפוחית, אי ספיקת כליות) שתחייב טיפול ואפילו ניתוח. לא אצל כולם תתפתח בעיה חמורה, אך אם מודעים לתסמינים בזמן ניתן למנוע ניתוח על ידי קבלת טיפול תרופתי, שיכול גם להקטין את הערמונית ולשפר את זרימת השתן. מעבר לכך אם כבר מגיעים לניתוח - גודל הערמונית משפיע על הגישה הניתוחית; דרך השופכה (במקרה של הגדלה קטנה-בינונית) או בגישה פתוחה מהבטן (כשהערמונית גדולה)".
מהם הסימנים הראשונים להפרעות השתנה שמרמזים שצריך לפנות לרופא?
"התסמינים הם של מערכת השתן התחתונה והם ומתחלקים ל-3 קבוצות:
1. תסמיני אחסון או אגירה: בזמן התאפקות: תסמינים אלה מתייחסים לתכיפות ההשתנה (הפרעה נחשבת כשהולכים לשירותים מעל ל-8 פעמים ביממה), דחיפות ההשתנה כלומר הצורך המיידי והעז לתת שתן עכשיו ונוקטוריה כשקמים בלילה לצורך ריקון השלפוחית. ייתכן גם טפטוף שתן בזמן האגירה שהוא גם תסמין.
2. תסמיני ריקון: בזמן ההשתנה: כשיש היסוס תחילי - רוצים לתת שתן, מחכים שיתחיל הזרם ולא יוצא כלום; כשזרם השתן חלש, מקוטע או כשיש טפטוף מתמשך בסוף הריקון.
3. תסמינים אחרי ריקון: כשיש תחושת חוסר התרוקנות אחרי שנותנים שתן וצריך ללכת לשירותים שוב אחרי כמה דקות.
חשוב להדגיש שהתסמינים האלה יכולים לנבוע גם ממצבים או מחלות אחרות ולא בהכרח קשורים לערמונית וגם נשים יכולות לסבול מהן (ולהן, כאמור, אין ערמונית). תפקידו של הרופא הוא לבדוק את מקור התסמינים ולברר האם מקורם בערמונית או שהם מצביעים על בעיה אחרת, ובהתאם לכך לתת טיפול".
איך מטפלים?
"אם הבעיה היא אכן הערמונית יש הרבה תרופות בסל התרופות שמשפרות את זרם השתן, או מקטינות את הבלוטה וגם כאלה שמשפרות את זרימת הדם באזור האגן ואיבר המין. מאחר שנמצא קשר בין הפרעות השתנה והפרעות בתפקוד מיני הטיפול עשוי לעזור גם לשיפור הזקפה.
"אם הטיפול התרופתי אינו עוזר יש גם תהליכיים ניתוחיים. השלב הראשון הוא ללכת בעקבות התלונות לרופא, לעשות בדיקות בסיסיות דם, שתן, הדמיה של מערכת השתן באולטרה סאונד ובדיקה גופנית על ידי אורולוג. לעיתים גם אמצעים פשוטים כשינוי הרגלי שתיה או אימון שלפוחית ותרגול יכולים לסייע בפתרון הבעיה".
כאורולוגית, מה המסר שחשוב לך להעביר בנושא הפרעות השתנה וערמונית מוגדלת?
"שלא צריך לוותר על איכות החיים. חשוב לזכור שהפרעות השתנה וכן הפרעות בתפקוד המיני שכיחות מאד בגברים מעל גיל 50 ואפילו יכולות להופיע בו זמנית אצל אותו המטופל כששתי התופעות פוגעות באיכות חיי המטופל. אנשים שסובלים מבעיות כאלה מוצאים עצמם נמנעים ממקומות ציבוריים כי הם לא יודעים אם יש שירותים קרובים, יושבים בקולנוע ובתיאטרון רק במעבר ומחשבים מראש היכן יעצרו לפני כל נסיעה.
"זה מטריד ולא צריך להתרגל לחיות ככה. על אחת כמה וכמה אין מקום לוותר על איכות חיים מינית. אפשר ורצוי לטפל בהפרעות השתנה ותפקוד מיני. התסמינים האלה קורים בכל גיל אבל יותר שכיחים בגיל מבוגר (מעל 50) ואין סיבה להשלים עמם, "ללמוד לחיות עם זה" ולחכות שהתסמינים יחמירו ויחייבו ניתוח. אם אתם סובלים פנו לרופא שלכם".
ד"ר שירה חתומי היא מומחית באורולוגיה ב"כללית" ו"מכבי" ויו"ר החוג לאורולוגיה בקהילה.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אלי לילי