ההורות מזמנת הרבה אתגרים ומבחנים לחייו של אדם, אך באחד הקשים שבהם אנחנו ניצבים דווקא לא מול צאצאינו האהובים, כי אם מול הורים אחרים. אלה עומדים לפנינו לעתים כמו מראה ולעתים כסרגל ומולם אנחנו מודדים את עצמנו וגם אותם.
כולנו רוצים לדעת מה מתרחש בבתים של משפחות אחרות - האם זה באמת יותר טוב ממה שקורה אצלנו (כמו שנראה לנו מהצד)? או שאולי זה יותר גרוע (כמו שאנחנו מקווים בלב)? והיצר הכל כך אנושי הזה גורם לנו לעשות דברים שאנחנו לא גאים בהם, לפעמים אפילו לא שולטים בהם. השיפוטיות והחטטנות לעתים חזקות מאיתנו, הסינג'ורים, ההגזמות והחפירות בוואטסאפ כבר מרגישות כמו גזירת גורל.
אבל זה לא חייב להיות ככה. יום כיפור הוא הזדמנות טובה לעשות תשובה בלבכם ולהחליט שהשנה תהיו יותר טובים מזה. או אם אתם רוצים להיות ריאליים - תחטאו שוב בכל אחד ואחד מהחטאים האלה, אבל אולי קצת פחות מבשנה שעברה.
עוד בנושא:
על מה הורים מתווכחים עם הילדים שלהם וכמה זמן הוויכוח אורך?
אסור לריב ליד הילדים? קלישאות ההורות שכדאי שתשכחו
מתי לריב עם הילדים, ומתי עדיף פשוט לוותר להם?