פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסתבר שאתם לא מורחים את קרם ההגנה נכון

      בשיא עונת כוויות השמש מחקר חדש ומדאיג מגלה שרוב האנשים מורחים את תכשירי ההגנה בצורה לא יעילה ומקבלים בפועל רק 40 אחוזים מההגנה המובטחת. כך תמנעו מזה

      כווית שמש (ShutterStock)
      אתם צריכים קרם עם מקדם SPF של 15 לפחות. גב עם כוויות שמש (צילום: ShutterStock)

      במדינה כמו שלנו, שבה השמש זורחת רוב ימות השנה, חשוב מאוד להקפיד על אורח חיים זהיר שכולל הגנה מפני הקרינה העל-סגולה הבאה מהשמש. כבר מילדות אנחנו לומדים שכדי להיות "חכמים בשמש" עלינו לחבוש כובע, לשהות בצל וכמובן למרוח קרם הגנה. אבל צריך גם לדעת איך לעשות את זה נכון. מחקר חדש מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון חושף שבדרך שבה רובנו מורחים את הקרם אנחנו מנצלים רק כ-40 אחוז מיכולת ההגנה של המוצר - ולכן חושפים את עצמנו לסיכון גבוה.

      ישראל מדורגת במקומות ה-13 וה-20 בעולם בשיעור התחלואה של גברים ונשים (בהתאמה) בסרטן העור. הסרטן הזה, שנקרא גם מלנומה, מתפתח מתאי עור בשם מלנוציטים שמייצרים את הפיגמנט מלנין, אותו פיגמנט שנותן את הצבע לעורנו ומגן עלינו מפני קרינת השמש. רוב מקרי סרטן העור נגרמים בעקבות נזק שנגרם ל-DNA בתאי העור בשל חשיפה לקרינה על-סגולה. לכן הגנה יעילה מפני הקרניים האלה היא צעד חשוב במניעת סרטן העור.

      עוד בנושא:
      זה מה שקורה לעור אחרי שבועיים בשמש. גם אם נמרחים
      מבהירים את השאלה: למה אנחנו סובלים מפיגמנטציה?
      כמה זמן קרם הגנה פועל על הגוף?

      לרוב אנחנו בוחרים את הקרם שלנו על פי מקדם ההגנה שמצוין עליו, ה-SPF (קיצור של Sun Protection Factor). המקדם הזה הוא מדד שקובע כמה אנרגיית שמש (קרינה על-סגולה) נדרשת כדי לייצר כוויות על עור שנמרח עליו קרם הגנה, בהשוואה לכמות האנרגיה הדרושה ליצירת כוויות בעור לא מוגן. ככל שהמקדם גבוה יותר כך גם עולה ההגנה מפני נזקי השמש.

      גבר משתזף (ShutterStock)
      אנחנו במקום ה-13 וה-20 בעולם בשיעור התחלואה של גברים ונשים בסרטן העור. גבר משתזף (צילום: ShutterStock)

      לפי המלצת מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA), כדי להתגונן מפני קרינת השמש יש לבחור בקרם הגנה עם מקדם SPF של 15 לפחות. לבעלי עור בהיר או אנשים בסיכון גבוה לסרטן העור מומלץ לבחור מקדם גבוה יותר של 50-30.

      קחו את כמות הקרם שאתם משתמשים בה, ותכפילו אותה

      כדי לבדוק אם אנחנו מורחים את מקדמי ההגנה בצורה יעילה צוות חוקרים מלונדון בחן 16 מתנדבים שחולקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה נחשפה פעם אחת לכמות קרינה השקולה לשהייה של שלוש שעות בשמש טרופית, ואילו הקבוצה השנייה נחשפה למחצית מכמות הקרינה הזאת, אבל חזרה על כך כל יום במשך חמישה ימים. החוקרים השוו בין נבדקים שמרחו קרם הגנה (עם מקדם 50) לאלו שלא מרחו אותו, וגם בין שלוש רמות עובי של קרם ההגנה.

      כשהחוקרים לקחו דגימות רקמה מהאזורים שנחשפו לקרינה הם גילו כצפוי שהנזק הגדול ביותר ל-DNA נגרם כשהנסיינים לא מרחו קרם הגנה כלל. בנוסף התברר להם שלכמות קרם הגנה יכולה להיות השפעה ניכרת. הנזק פחת מעט אצל מי שמרחו מעט קרם הגנה, כך שציפה את עורם בשכבה דק 0.75 מיליגרם לסנטימטר רבוע- כמות ששקולה למריחה של שכבת קרם אחת, כפי שרובנו נוהגים לעשות. אבל אצל מי שמרחו על עצמם את שכבת הקרם העבה ביותר, של 2 מיליגרם לסמ"ר, הנזק לחומר הגנטי כבר פחת באופן משמעותי, אפילו בקבוצה שנחשפה לקרינה העזה ביותר.

      "אנשים מקבלים בדרך כלל הגנה נמוכה מכפי שהם חושבים", אמר מחבר המחקר, אנטוני יאנג (Young), חוקר פוטוביולוגיה ניסיונית. "אם אתם מורחים קרם של SPF 20 בעובי של 0.75 מיליגרם לסמ"ר, רמת ההגנה שאתם מקבלים דומה למקדם של SPF 4 בלבד". העובי שעליו הוא ממליץ, של שני מיליגרם קרם לכל סנטימטר רבוע של עור, הוא כמות כפולה ומעלה מזו שרוב האנשים מורחים.

      כך מורחים קרם הגנה (מערכת וואלה! NEWS , צילום: נעם לויתן)
      כמות הקרם הדרושה למרוח 30 סמ"ר, ואיך הקרם נראה אחרי שנמרח על מלבן בשטח הזה (צילום: נעם לויתן)

      איך נראית שכבה של 2 מיליגרם לסמ"ר? החלטנו לבדוק את זה בעזרת קרם הגנה, משקל דיגיטלי, סרגל, עט וזרוע. ציירנו על הזרוע מלבן ששטחו 30 סמ"ר, ומדדנו 60 מיליגרם של קרם הגנה. זה לא יצא הרבה - בערך מה שאפשר להוציא מהבקבוק על קצה האצבע. כשמרחנו את הכמות הזו בתוך המלבן, נראתה בעין שכבה לבנה דקיקה על העור. כך, בערך, צריך להיראות העור שלכם לאחר שאתם מורחים עליו קרם הגנה.

      שיטה נוספת למריחת כמות מספקת של קרם הגנה היא "חוק ה-9". בשיטה זו הגוף מחולק ל-11חלקים, שכל אחד מהם מהווה בערך תשעה אחוזים משטח הפנים של הגוף. אזורים אלו הם: הפנים הראש והצוואר (ביחד), החלק העליון של הגב, החלק התחתון של הגב, החזה, הבטן, יד שמאל, יד ימין, החלק העליון של רגל שמאל, החלק התחתון שלה, החלק העליון של רגל שמאל, והחלק התחתון שלה. כלל האצבע הוא להוציא מהבקבוק שני פסים לאורך האצבע המורה והאמה, ולמרוח כמות כזו על כל אחד מהאזורים האלו שחשוף לשמש.

      חשוב לציין שהמחקר נערך עם קרם הגנה של חברה מסחרית מסוימת (שמצוינת במאמר) דבר שמעורר חששות מסוימים. גם גודל המדגם, שכלל 16 נבדקים בלבד, הוא בעייתי ללא ספק. עם זאת, הממצאים מאשרים מסקנה שנשמעת הגיונית: ככל ששכבת קרם ההגנה עבה יותר, גם קטן הסיכון לנזקי השמש.

      יעל גרופר היא דוקטורנטית במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון