מבוגרים שהקפידו לשוחח עם הילדים שלהם השפיעו על מבנה מוחם ועל חיזוק הקשר בין שני אזורים מתפתחים הנחשבים לקריטיים להתפתחות כישורי השפה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience ונערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטת פנסילבניה.
החוקרים תיעדו את השיחות שערכו 40 ילדים בגילאי 4 עד 6 עם הוריהם. הם שמו דגש על כמות המילים שהושמעו על ידי הילדים ומספר הפעמים בהם לקחו תפקיד פעיל בשיחה. החוקרים ביצעו גם סריקות מוח לילדים, שהצביעו על קשרים חזקים יותר במוחם של ילדים שניהלו שיחה ערה עם הוריהם. אותם ילדים אף השיגו ציונים גבוהים יותר בבדיקות מיומנות מילולית.
עוד בנושא:
השפות שהילדים שלכם צריכים ללמוד כדי להצליח בחיים
ההשפעה המפתיעה של פעילות גופנית על המוח
מסתבר שאפשר ללמוד שפה חדשה בכל גיל. זו הדרך לעשות את זה
"ממצאי המחקר מוכיחים שאזורי השפה במוח היו חזקים יותר בקרב ילדים שהחליפו חוויות בשיחות עם הוריהם ללא קשר למעמדם סוציו-אקונומי", טוענת ד"ר רייצ'ל רומיאו, מנהלת מחקר בבית החולים לילדים בבוסטון.
המחקר הצליח למעשה להפריך תפישה ותיקה בחקר שפתם של ילדים לפיו קיים "פער מילים", אליו חשופים ילדים מרקע סוציו-אקונומי שונה. במחקר שפורסם בשנות התשעים נמצא שילדים בגילאי בית הספר היסודי מרקע סוציו-אקונומי גבוה נחשפו לכמעט 30 מיליון מילים יותר מאשר ילדים בני אותו גיל שגדלו בתנאים חברתיים-כלכליים נמוכים יותר.
הבשורה המעודדת מעניקה תקווה לכך שניתן לגשר על פער המילים ללא קשר לתנאים סביבתיים. צוות החוקרים אף הביע תקווה שממצאיו יעודדו דיונים על איכות השפה אליה ילדים נחשפים ולא רק על הכמות או ההשקעה הכספית בחינוך.
קליטת כישורי שפה אצל ילדים נבחנה גם במחקר שהוצג בכנס החברות האקדמיות לרפואת ילדים שנערך בסן פרנסיסקו ב-2017. עלה ממנו שחשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים עלולה לפגוע בהתפתחות כישורי השפה והדיבור של פעוטות.
החוקרים עקבו אחר התפתחותם של כ-900 פעוטות בין גילאי חצי שנה לשנתיים, בין השנים 2011 עד 2015. ההורים התבקשו לדווח לחוקרים מהי כמות הזמן (בדקות) שילדם בילה מול מסך של טאבלט, אייפד או סמארטפון מדי יום עד שהיו בני שנה וחצי. המסקנות של הצוות הן מלחיצות במיוחד. ככל שפעוטות בילו יותר זמן מול מסכים, הם חוו עיכובים בהתפתחות יכולת הדיבור שלהם.
כישורי השפה של תינוקות מושפעים גם משינה. מחקר שהתפרסם בשנה שעברה הצביע על כך ששינה מסייעת לתהליך החשוב של קישור בין מילים ומשמעותן, להבדיל מהתפיסה הפונטית שלהן.
מדענים מהמכון למדעי המוח והקוגניציה האנושית על שם מקס פלאנק בלייפציג בגרמניה גילו שתינוקות בני 6-8 חודשים כבר מסוגלים לבצע את הקישור בין מילים ומשמעותן תהליך שיוחס עד כה לגילאים מאוחרים יותר. לדבריהם, התהליך הזה התרחש כתוצאה ישירה לכך שהתינוקות שנבדקו ישנו באמצע היום.