תגלית דנ"א חסרת תקדים הצליחה להחזיר את מחוגי ההזדקנות לאחור

בווידאו: עד שיסתיים שלב המחקרים, אתם יכולים לנסות להלחם בקמטים עם זה

עור מקומט וכמוש ואובדן שיער הם שניים מהסימנים המצערים ביותר שהזמן נותן בנו ככל שאנחנו מזדקנים. הזדקנות ומניעתה (אנטי אייג'ינג) הם אחד ממוקדי המחקר המעניינים והמתפתחים ביותר בעשורים האחרונים ובתוכם התבלט לאחרונה מחקר חדש ומבטיח, שמצביע על כך שייתכן שהשינויים הפיזיים הללו הם הפיכים.

ניסויים שנערכו בעכברים מראים שטיפול שמתמקד בחוסר איזון בתפקוד המיטוכונדריה (רכיב בתוך בתא), הצליח לגרום לעכברים שכבר הראו סימנים פיזיולוגיים של הזדקנות להצמיח מחדש שיער שאבד ולהעלים קמטי עור שהופיעו. העכברים שטופלו חזרו למראה צעיר ובריא בתוך מספר שבועות. "למיטב ידיעתנו, מדובר בתגלית חסרת תקדים", אמר הגנטיקאי קשאב סינג, מאוניברסיטת אלבמה בבירמינגהאם.

עוד בנושא:
זה המרכיב התזונתי שיקבע אם תשמינו
כמה זמן קרם הגנה פועל על הגוף?
מחקר גילה כמה שנים בדיוק ילדים מורידים לכם מהחיים

אחת התיאוריות המרכזיות ביותר בחקר האנטי-אייג'ינג היא זו שמכונה "תיאוריית ההזדקנות המיטוכונדרית", שמשערת שמוטציות בדנ"א של המיטוכונדריה - מקור האנרגיה של התא - מובילות לאורך זמן לפגמים באיברוני התא וגורמות להזדקנות, למחלות כרוניות הקשורות בה ולפתולוגיות אנושיות נוספות.

כדי לחקור את המנגנונים האלה בדיוק השתמשו סינג ועמיתיו בעכברים שעברו שינויים גנטיים כדי לגרום לדלדול בדנ"א המיטוכונדרי (mtDNA) של התאים שלהם. הם עשו זאת באמצעות החדרת אנטיביוטיקה מסוג דוקסיציקלין למזון ולמי השתייה של העכברים המהונדסים. האנטיביוטיקה חוללה מוטציה שגרמה לחוסר תפקוד במיטוכונדריה ולהפחתה במאגרי הדנ"א המיטוכונדרי.

בתוך 8 שבועות העכברים, שקודם לכן היו בריאים לחלוטין, החלו להפגין מספר רב של שינויים פיזיים שתואמים תהליכי הזדקנות טבעיים: שיערם האפיר והידלדל משמעותית, עורם התקמט ותנועותיהם הפכו איטיות וכבדות יותר. החוקרים מצאו גם שמספר תאי העור של העכברים הללו גדל, מה שגרם להתעבות אבנורמלית של שכבת העור החיצונית שלהם, נוסף על זקיקי שיער שהפסיקו לתפקד וחוסר איזון בין אנזימים למעכבים שבמצב נורמלי מונעים מסיבי קולגן ליצור קמטים בעור.

אולם, מרגע שהחוקרים הפסיקו את מתן האנטיביוטיקה לעכברים, והמיטוכונדריות שלהן יכלו לחזור לפעול כרגיל, העכברים קיבלו בחזרה את כל סממני המראה הצעיר והבריא שלהם בתוך 4 שבועות. בפועל, הם חזרו להיות בעלי החיים שהיו לפני שבוצע השיבוש בדנ"א המיטוכונדרי שלהם. משמעות הדבר שהמיטוכונדריה יכולה להיות רגולטור הפיך במקרים של התקרחות והזדקנות העור.

אף על פי שהידלדלות המיטוכונדריה ניכרה בכל תאי גופם של העכברים, ברוב המקרים נראה שהמוטציה שנכפתה עליהם לא השפיעה באופן ניכר על איברים אחרים - מה שמצביע על כך שרקמות העור והשיער רגישות במיוחד להשלכותיה. אבל המשמעות עשויה להיות גם שהתגלית הנוכחית אינה בבחינת "מעיין הנעורים" שיאט או יהפוך את השינויים הפיזיולוגיים הנרחבים יותר של ההזדקנות - אלא רק את הביטויים השטחיים והקוסמטיים שלה.

אבל לא כולם בקהילה המדעית נסחפים בשמחת הגילוי. "אף על פי שזו הוכחה חכמה של העיקרון, לא השתכנעתי ברלוונטיות הקלינית של התגלית הזאת. תדירות המוטציות בדנ"א המיטוכונדרי שנצפתה בניסוי הזה גדולה פי כמה מונים מקצב המוטציות של הזדקנות נורמלית", אמרה לינדסי וו, ביולוגית ממעבדת חקר ההזדקנות של אוניברסיטת ניו סאות' וויילס, אשר לא היתה מעורבת במחקר הזה. "אהיה מאוד סקרנית לראות מה קורה בניסוי אם הם יאטו משמעותית את תדירות המוטציות לקצב שיהיה רלוונטי יותר להזדקנות טבעית", הוסיפה.

בהינתן מחקרים נוספים ובהנחה שניתן יהיה לשחזר את התוצאות הללו לא רק בעכברים (דבר שאינו ברור לעת עתה), התגלית הזאת עשויה להיות משמעותית מאוד בתחום האנטי אייג'ינג. החוקרים מאוניברסיטת אלבמה משוכנעים, עם זאת, שמוטציות בדנ"א של המיטוכונדריה יכולות ללמד אותנו הרבה על האופן שבו ניתן אולי לעצור את השעונים הפנימיים בגופנו, ואולי אף להזיזם לאחור.

"יש להתייחס למודל העכברים הזה כהזדמנות חסרת תקדים לפיתוח תרופות טיפוליות ומניעתיות שיעצימו את תפקודי המיטוכונדריה, כאפיק טיפולי לפתולוגיות עור ושיער שקשורות בהזדקנות. כמו גם כטיפול אפשרי למחלות אנושיות אחרות שבהן חוסר תפקוד של המיטוכונדריה מהווה גורם תורם ומשמעותי", כתבו החוקרים בסיכום עבודתם, שהתפרסם בכתב העת Cell Death and Disease.