כשאנחנו מתבוננים על עצמנו במראה ונתקלים בחצ'קון שהשתלט על חלק נכבד מהפנים, רובנו כנראה לא נצליח לעמוד בפיתוי ונפוצץ אותו החוצה בפרץ של דם ודמעות. בעוד שרופאי עור ממליצים להימנע מהפעולה הזאת מחשש לזיהום ולצלקות, היא ככל הנראה לא תזיק לכם יותר מדי בטווח הארוך אם תעשו אותה כמו שצריך ותקפידו על חיטוי נכון.
הבעיה מתחילה כשחלקנו מפתחים אובססיה של ממש להוצאת פצעונים - לעצמנו ולקרובים לנו. אפשר להבין את גודל הטירוף כשרואים כמה עוקבים יש לערוצי יוטיוב ועמודי פייסבוק שמוקדשים כל כולם למלחמה בגבשושיות המביכות. חובבי הז'אנר יספרו על סיפוק אדיר שעולה מהצפייה ומהפיצוץ עצמו, אבל למה בעצם זה מרגיש כל כך טוב? הנה מה שיש למומחים להגיד על הנושא:
עוד בנושא:
לקראת פיצוץ: איך לטפל נכון בחצ'קונים
משולש הסכנה: פיצוץ חצ'קונים באזור הזה יכול להרוג אתכם
האם שוקולד באמת גורם לחצ'קונים?
המקור האבולוציוני
מכירים את הקופים שמוציאים אחד לשני קרציות כדי לחזק קשרים חברתיים וגם לשמור על ההיגיינה? אז מתברר שגם בני אדם וגם יונקים נוספים חולקים את החיבה הזאת - שתורמת לנו בהרבה יותר ממובן אחד. בראיון לאתר How Stuff Work מסבירה הנוירופסיכולוגית רונדה פרימן כי "יונקים הם יצורים מאוד חברתיים שחווים הפרשה של אוקסיטוצין כשהם מטפחים אחד את השני".
אוקסיטוצין מכונה גם "הורמון האהבה", זהו מוליך עצבי שמשרה סיפוק ורוגע במוח והוא מופרש גם בקיום יחסי מין, בנשיקה ובחיבוק. "בנוסף מופרש במוחנו דופמין שגם הוא מספק הנאה ועוזר לאלחש כאבים", מסבירה פרימן. לדבריה, המוליכים העצביים האלו גם תורמים להעמקת החיבור בין אנשים, עוזרים להפחית סטרס וגורמים לנו להרגיש טוב יותר - למרות הכאב הרגעי. לכן, ההרגל הזה גם עוזר לנו לרקום קשרים חברתיים עמוקים יותר וגם להשקיע יותר בטיפוח.
ריגוש מחושב
חשבתם פעם למה אנחנו כל כך אוהבים לצפות בסרטי אימה? הסיבה המרכזית לכך היא שבמצבי סכנה מופרש בגופנו אדרנלין שעוזר להכין את הגוף למצב חירום. סרטי אימה מאפשרים לנו ליהנות מהיתרונות של האדרנלין, בלי לחוות סכנה ממשית.
"אנחנו נוטים ליהנות מחוויות שליליות, כל עוד הן מתרחשות בהקשר שלא יכול לפגוע בנו", אומרת ד"ר נינה סטרומינגר, מומחית לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל בראיון ל-Guardian. לדבריה, בפיצוץ פצעונים, במיוחד אם עושים זאת לאדם אחר, או צופים בסרטון כזה, אנחנו יודעים שלא נוכל להיפגע מכך, בעוד שהאדרנלין והמוליכים העצביים שהזכרנו קודם מעניקים לנו "בוסט" של הנאה שעשויה גם להיות ממכרת למדי.
מדעי הגועל
גם מי שנהנה מפיצוץ פצעונים יודה בדבר אחד - זה דוחה. אולם, כששואלים אנשים למה הם כל כך נהנים לצפות בפיצוץ פצעונים, או לעשות זאת בעצמם רובם יענו את אותה התשובה - זה מגעיל, אבל מהפנט - ומשום מה אי אפשר להפסיק להתעסק בזה.
דניאל קלי הוא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת פרדו שבארצות הברית. קלי החליט לכתוב ספר שלם בשם: Yuck!: The Nature and Moral Significance of Disgust שמנסה להבין כמה שיותר על חוש הגועל. בראיון לאתר Salon הוא אמר שלגועל יש תפקיד חשוב ביותר - להגן עלינו ממחלות וזיהומים. לכן, במקרים מסוימים הוא מתפרש כתחושה שהיא גם נעימה וגם לא נעימה בו זמנית.
"גועל הוא כלי פסיכולוגי בארסנל הנשקים שנועדו להגן על הגוף מאיומים שונים", מסביר קלי. "במקום לחכות שזיהום ייכנס לגוף שלנו, אנחנו מתוכנתים לתקוף אותו באמצעות הסלידה ממנו. הגועל עוזר לנו להתרחק מאיומים ולטפל בהם לפני שהם יחמירו".
לכן, כשאנחנו נחשפים למשהו מגעיל, רבים יחוו רגשות מעורבים של הנאה מהולה בגועל, שנועדו לגרום לנו לטפל בבעיה הדוחה ולא להתעלם ממנה. בסופו של דבר, הוצאת פצעונים יכולה להיות טובה לנו, אולם עדיף להשאיר את העבודה הזאת לקוסמטיקאית מומחית, או לפחות להקפיד על חיטוי מתאים ופיצוץ נכון שלא יצור צלקת מכוערת בהרבה מהפצעון הקטנטן.