מעבר לגן חדש או מעבר מגן לכיתה א' הם מעברים משמעותיים מאוד בחייו של הילד, המהווים סמן לגדילתו ולהתבגרותו, הן עבור ההורים והן עבור הילד עצמו. ככלל, שינויים ומעברים בחייו של כל אדם מעוררים מאוד מבחינה רגשית, ואצל ילדים במיוחד - התחלה של מסגרת או כניסה מחודשת למסגרת יכולות לעורר התרגשות לצד חששות במינונים שונים, הן בתקופה שקודמת לשינוי (החופש הגדול למשל) והן בחודשים הראשונים שלאחר השינוי.
מעבר למסגרת חינוכית חדשה מחייב שינוי של הרגלים ודפוסי התנהגות שהיו מוכרים לילד. שינויים אלה מצריכים מאמץ, השתדלות והחזקה מצד הילד, ועל כן במקרים רבים נראה התפרקויות כלשהן עם חזרת הילד הביתה. התפרקויות אלה הן מעין פיצוי על המאמץ שהשקיע הילד במהלך היום, והן עשויות לבוא לידי ביטוי, למשל, בהתקפי זעם, במאבקי שליטה או בבכי מרובה.
עוד בנושא:
הוא כבר לא תינוק: כך תכינו את הילד לגן עירייה
5 שאלות שחשוב לשאול לפני שבוחרים גן
הצ'קליסט שכל הורה צריך לבדוק לפני שהוא רושם את הילד לגן
תרומתו של תהליך הבישול
בישול משותף להורה ולילד עשוי לסייע לילד בתהליך ההסתגלות במסגרת החדשה. ראשית, יש להתייחס להגדרת המטרה של הבישול המשותף. במקרים רבים יחווה הילד אי?שקט ולא בהכרח י?דע להסביר מה המקור לתחושה זו. אמירה הורית, שמארגנת את החוויה של הילד לכדי רגש בהיר ומקובל, עשויה להסב לילד שקט רגשי ונחת. כך למשל ניתן לומר: "לפעמים כשעוברים לגן חדש מתרגשים מאוד ואפילו קצת מפחדים. אני מציעה שאחר הצהריים את ואני נבשל יחד כדי לעזור לך להרגיש בטוחה יותר". אמירה מעין זו מעבירה לילד את המסר שהוא לא לבד עם פחדיו אלא הם נראים, יש להם תוקף ויש להם מקום בשיח שבינו לבין ההורה. במקרים רבים יחוש הילד מובן יותר לעצמו ולסביבה.
אם ההורה והילד נוהגים לבשל יחד גם לפני הכניסה למסגרת, אפשר לנצל את זמן הבישול המשותף כדי להעלות השערות לגבי האופן שבו יתנהלו הדברים במסגרת החדשה ולחשוב יחד עם הילד על ההעדפות שלו בנוגע להיבטים שונים של השהות במסגרת. כמובן, לא כדאי להבטיח לילד דברים שלהורה אין שליטה לגביהם, ולא לומר לו דברים שלהורה אין ידע ודאי לגביהם. אפשר להתייחס למקום הישיבה במפגש הראשון בגן או בכיתה (ואם אפשר, גם ליצור קשר עם הילד שלידו ירצה ילדכם לשבת ולקבוע זאת עמו), לתוכן של ארוחת הבוקר ביום הראשון ללימודים, למשחק הראשון שהילד יבחר לשחק בו כשיגיע לראשונה לגן, או לדבר הראשון שיכניס למגירה שלו כאשר יגיע לכיתה.
במסגרת פעילות הבישול מומלץ להתמקד בשני היבטים מרגיעים: הפחתת חששות מצד אחד, וקידום תחושת השליטה מצד שני. עבודה עם מתכוני בצק יכולה להסב רוגע, בעקבות הגירוי התחושתי הגבוה. כמו כן, מתכונים שיש בהם דפוס חזרתי מקדמים שקט נפשי וחיבור אל העצמי. על כן, יכולים להתאים למטרה זו מתכוני עוגיות מתוקות או מלוחות שנקרצות על ידי חותכן אחד קבוע. חשוב לזכור שילדים שונים מביעים מידה שונה של נכונות לעבוד עם הבצק בשלבים השונים של ההכנה, למשל בצק רטוב ודביק עשוי לדחות ילדים בעלי רגישות תחושתית גבוהה. אם מכל סיבה שהיא יש דחייה מעיבוד הבצק, אפשר להשתמש במיקסר חשמלי ורק לאחר שהבצק נעים ונוח לעבודה, ללוש אותו עם הידיים.
גם מתכונים אחרים שיש בהם עיסוק חזרתי, כמו הכנת סלט או רוטב לפסטה, יקדמו תחושה של שליטה ויפחיתו חששות - כל עוד המתכון צפוי, פשוט וקצר באופן יחסי. לעתים מומלץ להתייחס רק לחלק מסוים של ההכנה כעיקר פעילות הבישול המשותפת. למשל, ניתן להכין עוגיות מבעוד מועד או להשתמש בעוגיות קנויות, כאשר פעילות הבישול המשותפת תהיה רק הכנת עוגיות סנדוויץ', כלומר איחוד של שתי עוגיות בעזרת ממרח ביניהן. כאשר אין צורך בשימוש בפרוצדורת בישול מסוימת, כגון אפייה או טיגון, וכאשר המשוב שמתקבל מהעשייה הוא מיידי, הדבר משרת את הצורך של הילד בהפחתת תחושות של חוסר ודאות וחוסר ביטחון. לכן לא מומלצים בהקשר זה מתכונים שמחייבים המתנה להקפאה או אפילו אפייה, אלא מתכונים שדורשים לכל היותר הקפצה קצרה במחבת.
מתכון לדוגמה
לעבודה עם ילדים שמתמודדים עם מסגרת חינוכית חדשה כדאי לבחור במתכונים שיש בהם דפוס חזרתי קבוע של הכנה, במטרה להסב תחושת רגיעה, וכן במתכונים שהפקת התוצר שלהם מהירה.
מתוך הספר "מבשלים ביחד: תרפיה לילדים באמצעות בישול" מאת מור דניאל