בסרטון: הורים מפגינים ב-20 מוקדים ברחבי הארץ ודורשים פיקוח על גני הילדים
רצף האירועים המדווחים בימים אלו בתקשורת, על גני ילדים בכלל והגנים הפרטיים בפרט, אינו מניח לנו. כולנו מזועזעים מהמפלצת-מטפלת, שרצחה את התינוקת יסמין וינטה, זוועה שאין כדוגמתה, והנה עוד דיווח על גן שהמטפלות התעללו בו בילדים, ועוד אחד והנפש נגמרת ואין אפשרות להכיל את הכעס, התסכול והבהלה שאנו חווים. התחושה היא שקיימים כאוס, אנרכיה ואלימות כלפי הילדים בגנים הפרטיים. ואז כמובן, הרשת רועשת גועשת, אימהות נשבעות לא להכניס את הילדים לגן עד גיל עשר, ואנשים כותבים אזהרות שונות ומשונות מפני הגנים.
עוד בנושא:
מה באמת קורה בתוך הגנים הפרטיים?
כך תזהו שמשהו לא טוב קורה בגן של הילד שלכם
ההורים זועקים: מי תוקע את הפיקוח על גני הילדים?
כיועצת חינוכית-התפתחותית בגנים הפרטיים אני מכירה את התחום מקרוב, ויכולה לומר בוודאות שהמציאות אינה כזאת. אני יכולה לספר לכם על מציאות אחרת, של גנים פרטיים מעולים, אוהבים, מחבקים, דואגים ומשקיעים, ועל צוותים נהדרים. על מציאות שבה הילדים שלכם נמצאים במקומות בטוחים ומוגנים שבהם הם יכולים להתפתח ולפרוח. עם זאת, הדאגות של הורים ברורות לחלוטין, אז אספנו למדריך אחד ברור את כל מה שאתם צריכים לדעת על גני ילדים.
למה צריך לשים לב כשבוחרים גן?
- בדקו מי מנהלת הגן. האם היא מישהי שהחליטה לפתוח גן ילדים כעסק, או שהיא אשת חינוך שנושמת את התחום. האם היא נמצאת בגן כל יום או שהיא מגיעה לעיתים רחוקות מאוד, האם יש לה עוד עסקים, גם לא בתחום החינוכי, או שזה ה"בייבי" שלה. מה מידת הפיקוח שלה על הצוות ועל מה שקורה בגן?
- בצעו תחקיר על הגן, היו ערניים למה שאומרים הורים אחרים, שמעו דעות, ועשו שיעורי בית. אל תחליטו לפני שאתם פוגשים את הצוות ואל תסתמכו רק על דעות של אנשים אחרים.
- בדקו עם מנהלת הגן מיהן נשות הצוות, מהן ההכשרות שהן עוברות ובאיזו תדירות, מהם הקריטריונים שלה לבחירתן.
- שימו לב האם כשאתם מגיעים לגן מי שצמודה אליכם זו רק המנהלת או שהיא מרשה להתרשם מהצוות ולהכיר את הגננות ואת הנפשות הפועלות, להיכנס לכיתות השונות ואפילו מאפשרת לכם לדבר עם הצוותים השונים.
- ובמידה ומתאפשר לכם להסתובב בגן ולשוחח עם הצוות בדקו האם כולם מתייחסים אליכם ושוכחים מהילדים או שכל הזמן יש התייחסות אליהם.
- ודאו שיש מצלמות במעגל סגור שמשדרות למנהלת הגן ובדקו איתה באיזו תדירות היא צופה בהן וכמה זמן ההקלטות נשמרות אצלה.
- האם יש לגן יועצת טובה ומקצועית, שגם מדברת עם ההורים, גם מלווה את מנהלת הגן וגם עובדת עם הצוות ואף משמשת כמבקרת של אופן ההתנהלות בגן. זוהי פונקציה חשובה וכדאי לשים לב שהיא קיימת בגן שלכם.
- מומלץ מאוד לערוך ביקורי פתע בגן, בשעות שונות במהלך היום.
מהם הסימנים שילדים משדרים כאשר לא טוב להם בגן?
- האם הילד הולך לגן באמת בשמחה ובחיוך, רץ לשער ונכנס עם ביטחון? מחבק את אנשי הצוות חיבוק אמיתי ולא אוטומטי, או מתוך הרגל. כשאשת צוות מתקרבת לילד האם הוא רגוע ולא נלחץ? האם הוא יוצר איתה קשר עין ונענה אליה?
- האם הילד בוכה מאוד בבוקר? אם הילד בוכה מספר דקות ואחר כך נרגע ונכנס לענייני הגן, זה תקין. הבכי בבוקר יכול להימשך זמן מה, כי הילד מעדיף להישאר בבית עם ההורים. אבל כל עוד כאשר הוא נכנס לגן הבכי מפסיק תוך זמן קצר מאוד, זה בסדר.
- כדאי מאוד לבדוק האם הילד מדבר באהבה ובהתלהבות על צוות הגן? אם מדובר בילד קטן שרק מתחיל את רכישת השפה, ניתן למנות באוזניו את שמות אנשי הצוות ולבדוק איך הוא מגיב לשמות האלו - האם הוא מחייך, שמח, חוזר אחרי השמות בהתלהבות או מביע רגש אחר? שימו לב לשפת הגוף שלו.
- עם ילדים בני שנתיים ומעלה ניתן לשחק בבית בגננת וילדים במפגש בגן. הניחו לילד להיות הגננת, ומיד תשמעו ממנו את השפה וההתנהלות שהוא פוגש ביומיום. כך תוכלו לשמוע לא מעט דברים: איך הגננת מדברת, האם השפה שלה פוגעת, לא נעימה, מענישה, או מכבדת, רגועה ומעצימה.
- כאשר אתם מביאים את הילד לגן בבוקר, וגם כשאתם לוקחים אותו משם בסוף היום, הטו אוזן למנגינת הגן. האם יש בה רעש שנובע בעיקר מבכי, או שזה רעש של ילדים צוחקים ומדברים? האם בגן הילדים נראים כעוסים, עייפים, עצבניים, וכל הזמן בוכים שם? שימו לב גם לתקשורת של נשות הצוות עם הילדים - האם השפה שלהן כעסנית ורודנית, או נעימה, רכה ועדיין סמכותית? חשוב לשים לב לא רק למילים אלא גם לשפת הגוף שלהן - האם הן נעימות ומחייכות, או שהן כעוסות, קפוצות ומרוחקות? האם הן משרות אווירה של חום וקבלה?
- האם הילד חוזר הביתה ושר בבית שירים שלמד בגן, מספר סיפורים ששמע בגן או מלמד אתכם תכנים ומושגים חדשים אליהם נחשף בגן? הדבר יכול להעיד על פניות רגשית שלו ללמידה.
- האם הילד אוכל וישן בגן כמו שצריך? גם זו מהווה אינדיקציה טובה שהוא אינו מוצף רגשית ושהרווחה הנפשית שלו שמורה.
האם ההורים צריכים להתקין מצלמות בגן?
הדרישה הכי שכיחה ונשנית כיום מצד ההורים ומצד חלק מהפוליטיקאים היא: חובת התקנת מצלמות בגני הילדים ופתיחתן לצפיית ההורים. אני חושבת שמדובר בדרישה לא הגיונית ולא ישימה.
בכמות לא מבוטלת מהגנים הפרטיים מותקנות כיום מצלמות במעגל סגור שמתעדות את הנעשה בגן לכל אורך היום, מנהלות הגנים צופות בהן מהגן וגם מהבית ומכל מקום אחר, ובמקרה הצורך הורה יכול להגיע למנהלת הגן ולצפות איתה ביחד, אם יש משהו שמטריד את מנוחתו. פתיחת המצלמות להורים תביא לכך, שמנהלות הגנים והגננות לא יוכלו לעבוד והן יקרסו. ההורים לא יתנו להן מנוח, יתקשרו או ישלחו הודעות על כל דבר קטן והצוות לא ירגיש חופשי עם הילדים. העבודה לא תהיה בכיף ובנחת, אלא תחת לחץ מתמיד לספק את ההורים ולמעשה, מי שיהפוך לקליינטים המרכזיים של הגן יהיו ההורים ולא הילדים שלהם.
בנוסף הילדים זקוקים ורשאים למידה מסוימת של פרטיות. האם יש הורים שרוצים שכל הורי הגן יראו את הקשיים שיש לילד שלהם? האם הם רוצים שכולם ידעו ששוב הילד שלהם הרביץ או נשך? מה זה יעשה לילד ולהוריו?
גם הצוות זקוק למידה של פרטיות. לא מתקבל על הדעת שהן לא יוכלו להרגיש חופשיות ונינוחות בשום רגע של יום העבודה, בידיעה שכל הזמן צופות בהן עיניים וכרויות להן אוזניים של ההורים. למטפלות מותר לשבת בהפסקת האוכל וקצת לקטר, וקצת לבקר, וקצת להתלוצץ, מבלי לחשוש שהן עומדות למבחן ההורים כל הזמן.
בואו נחשוב על עצמנו: האם היינו מוכנים שירשתו לנו את המשרד במצלמות, שישדרו כל הזמן לבוסים שלנו וללקוחות שלנו כל דבר שאנו עושים או אומרים? נראה לי שמעטים מאוד יסכימו לזה.
האם צריך פיקוח על גנים פרטיים?
אחת הטענות המרכזיות נגד גנים פרטיים היא שאין בהם פיקוח, לעומת גנים עירוניים וגני ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה המפוקחים. ואולם, למרבה הצער הפיקוח בפורמט הנהוג היום לא מספיק כדי להגן על הילדים מאלימות או משפה בוטה גם במוסדות המפוקחים. במקרים הידועים לנו על גנים שנחשפו כמתעללים, אותם גנים הצליחו להוליך שולל הורים במשך תקופות ארוכות מאוד, אולי אפילו שנים. אז האם אפשר לצפות שמפקחת, המגיעה לביקור של שעה או אפילו כמה שעות בגן, אחת לחצי שנה, תוכל לדעת באמת ולעומק מה קורה בו? חשוב גם לציין שמקרים לא מועטים של התעללות בילדים נחשפו דווקא בגני ילדים עירוניים ובגנים מפוקחים.
בנוסף, ברוב הגנים הפרטיים נענים לרצון ההורים ומקפידים לצלם את הילדים בפעילויות השונות במהלך היום ושולחים להורים, שיכולים לעקוב גם כך אחרי הנעשה. ההורים מקבלים מדי יום הצצה למה הילדים עושים, איזה חוג הגיע לגן, הנושא המדובר במפגשים, השירים הנלמדים, עבודות היצירה שמכינים ועוד. ברוב הגנים הפרטיים מנהלת הגן והצוות החינוכי מקפידים על דלת פתוחה להורים ועל קשר הדוק איתם גם הרבה מעבר לשעות העבודה הרשמיות. את הדברים האלו פחות רואים בגנים המפוקחים והעירוניים.
באמת מקבלים כל אחד לעבודה?
טענה נוספת נגד גנים פרטיים היא שכל אחד יכול להתקבל לעבודה בהם, שאין בקרה ואין סינון. השטח מראה שאין זה כך. ברוב הגנים בהם ביקרתי, גם אלו שהיו לי השגות בדבר התנהלותם השוטפת, גיליתי שמרבית נשות המקצוע בתחום, הן כאלה שנבחרו בתשומת לב רבה על ידי מנהלת הגן, שאוהבות את התחום החינוכי ומחויבות לו ולמטרות החינוכיות במידה רבה מאוד. בהרבה מאוד גנים פרטיים מנהלת הגן עוקבת מקרוב אחרי עבודת הצוות החינוכי ומקפידה על עבודה בסטנדרטים גבוהים. אני מכירה מנהלת גן שפיטרה גננת טובה ונעימה שאוהבת ילדים ומעשירה אותם רק כי היא לא הייתה מספיק שמחה ואנרגטית בעיניה. עד כדי כך הסינון היה מוקפד.
אחת התלונות השכיחות של מנהלות גנים היא, שקשה להן מאוד למצוא עובדות לגנים. אם המצב היה כמו שתואר בכתבות השונות, וכל אדם שהיה רוצה לעבוד בגן היה מתקבל מיד, הקושי הזה לא היה קיים. בנוסף יש לזכור כי בגנים הפרטיים לרוב הצוות מרוויח משכורות גבוהות יותר מאשר בגנים המפוקחים, מה שמהווה גורם מסנן מחד, ומגביר מוטיבציה לעבודה מסורה מאידך.