כך תזהו שמשהו לא טוב קורה בגן של הילד שלכם

בווידאו: גננת נתפסה במצלמות נסתרות כשהיא מכה ילדים

מי מאיתנו, ההורים, לא היה רוצה להיות זבוב על הקיר בפעוטון של הילד שלו. לראות מה נעשה שם, איך הדברים עובדים. האם הילד אוכל? ישן? ומה קורה כשהילד שלו בוכה או נפצע, משהי ניגשת אליו? ואיך מדברים אליו שם, איך מתייחסים?

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ויועצת חינוכית- התפתחותית בגנים, משיבה לשאלות הרווחות, מתוך היכרותה עם צוותים חינוכיים ועם התנהלותם של פעוטונים.

1. האם מענישים בגן?
בגנים פרטיים המילה "עונש" בדרך כלל אינה קיימת. לא מענישים את הילד מתוך הבנה, שעבור ילדים צעירים עונש אינו אפקטיבי. כן לוקחים אותם להירגע בצד, מתוך רצון להרגיע ולמתן התנהגות, בדרך כלל תוקפנית.

2. מה הצוות עושה כשילד נושך/מרביץ לילד אחר?
נשיכות ומכות שכיחות מאד בגנים הפרטיים מאחר וזה בדיוק השלב ההתפתחותי בו הילדים נמצאים. כאשר פעוט נושך/מכה ילד אחר, אשת הצוות צריכה להגיע מיד אל הילד הנושך, ולהגיד לו בצורה ברורה: "בגן שלנו לא נושכים. מי שנושך חבר אינו יכול לשחק עכשיו עם חברים. בוא איתי לנוח בצד" ותיקח את הילד הנושך איתה. הילד הנושך צריך לשבת בצד פרק זמן שהינו שווה בדקות לגילו. כלומר ילד בן שנתיים ישב כשתי דקות בצד בטרם יוכל לחזור ולשחק עם החברים. הדגש אמור להיות על למידה של מעשה ותוצאה.

3. כמה זמן מתנהל מפגש והאם הילדים באמת מצליחים לשבת?
מפגש אורך בדרך כלל כעשרים דקות ועליו לעסוק בתכנים הנלמדים בדרך של שירים, תנועה וחוויה. הילדים אמורים לשבת מרוכזים ולהנות מהמפגש. אם יש ילד שמתקשה לשבת, אשת צוות צריכה לשבת לידו ולקדיש לו תשומת לב. אם עדיין ממשיך הקושי יש לאפשר לו לצאת מהמפגש ולנוח בצד.

4. בבית הילד כל הזמן עם המוצץ בפה. ככה זה גם בגן?
בתחילת השנה, במהלך תקופת ההסתגלות לגן הילדים נעזרים רבות במוצץ וזה לגיטימי ונכון עבורם. עם התקדמות השנה, הצוות לא אמור לאפשר לילדים לשהות עם המוצץ במשך היום ורובם מקבלים אותו לפני שנת הצהריים. אם ילד מאד בוכה או שיש לו יום קשה, יתכן והוא יקבל מוצץ, שיעזור לו להתגבר, אך ברוב המקרים המוצץ יחזור לתא ברגע שהילד נרגע. מוצץ בפה מגביל את הילד. הוא עסוק במציצה במקום בעשייה, מעדיף להיות פסיבי ולשבת בצד, עסוק בשמירה על המוצץ ואינו פנוי ללמידה, עשייה, חוויה ופעילות.

5. הילד שלי רוצה עכשיו בדיוק את הבימבה שילד אחר נוסע עליה. בגן שעשועים הוא תמיד חוטף לילדים אחרים. מה קורה בגן?
ילדים, בגילאים הצעירים, רק מתחילים לרכוש מיומנויות חברתיות, השפה אינה שגורה בפיהם והם מונעים על ידי דחף ("בא לי אז אני לוקח") ונמצאים בשלב האגוצנטרי של הכל מסתובב סביבי והכל שלי. לכן, לעיתים קרובות נראה בגילאים האלו ניסיונות לחטוף צעצועים זה מזה. פה יש חשיבות רבה לצוות החינוכי מפני שהילדים הצעירים זקוקים מאד לתיווך של הדמות המטפלת. אשת צוות אמורה לגשת לילד החוטף ולאמר לו: "עכשיו X נוסע על הבימבה. אתה יכול לבקש ממנו לנסוע גם, אתה יכול להמתין עד שהוא יסיים את המשחק שלו או שאתה יכול ללכת לחפש בימבה אחרת, פנויה". כך היא מציגה אפשרויות בחירה ואינה מאפשרת חטיפה של צעצוע.

6. מה קורה בחצר? כמה באמת משגיחים על הילדים שם?
בד"כ בחצר צריכה להיות נוכחות של רוב נשות הצוות מאחר ויש צורך בכל זוג עיניים וידיים שם. ודאו שהצוות לא יושב במקום אחד אלא מפוזר בחצר, ליד הילדים, כדי לשים לב לנעשה, לתווך להם קשיים מול סיטואציות חברתיות וכדי לעודד את המשחק שלהם.

7. בבית הוא לא אוכל כלום ובגן מספרים שהוא אוכל הכל, אפילו עדשים! איך זה יתכן?
ילדים רבים אוכלים טוב יותר בגן, מאשר בבית ולכך יש מספר סיבות:
- אכילה חברתית: הילד מסתכל סביבו, רואה את החברים אוכלים, ו "נדבק מהם".
- לעיתים קרובות מאבקים על אוכל הם מאבקים על שליטה ותשומת לב. זה מאפיין יותר התנהלות בבית מול ההורים ופחות מאפיין התנהלות בגן
- בגן יש תפריט קבוע לכל יום. לכן העדשים יגיעו בדיוק ביום שלהם. העובדה שהם מוצעים לילד כל השנה, ולא מורידים אותם מהתפריט בשל סירובו לאכול מהם, גורם להגברת הסיכוי שהילד בסוף יתנסה באכילתם.

8. בבית לוקח לי שעות להרדים אותו. בגן הוא נרדם ללא בעיה. איך קורה הקסם הזה?
בגן יש סדר יום מאד קבוע וחוזר על עצמו. הילדים לומדים במהירות מתי עושים כל דבר ומתי מגיעה שנת הצהריים. הם רואים את חבריהם נשכבים על המזרון ומצטרפים אליהם. יש פה גם אלמנט של סדר יום קבוע וגם עשייה חברתית וחיקוי. בנוסף, הם מתעייפים מאד בגן, בו הם פעילים כל הזמן, יותר מאשר בבית. הצוות אמור להשקיט את הגן, לכבות אורות, ליצור אווירה שלווה ולעזור לילדים המתקשים על ידי שכיבה לידם, ליטוף שלהם, זמזום שיר וכדומה.

9. איך ההיגיינה בגן? האם מנקים להם את הטוסיק? שוטפים להם ידיים?
מאחר ובגן שכיחות מאד המחלות המדבקות, בגנים בהחלט משתדלים לשמור על היגיינה. המטפלות אמורות להחליף לילדים חיתולים עם כפפות לידיהן, כשהם עושים צרכים הן צריכות לנקות אותם היטב ולמרוח משחה לפי הנחיות ההורים. יש לשטוף להם ידיים בביקורים בשירותים וגם לפני הארוחות.

10. הילד בוכה מאד כשאני עוזבת את הגן. הצוות טוען שהוא נרגע מהר. האם זה באמת ככה?
מרבית הילדים אכן נרגעים במהירות שיא, ברגע שההורה עוזב את הגן. ממש ככה. ילדים שעוד קצת מתקשים, אמורים לקבל חיבוקים ותשומת לב אישית מהצוות, עד שירגעו. זמן ממוצע להרגעות של ילדים בשלב הזה של השנה בגן נע סביב 5 דקות.

לאחרונה אנו עדים ללא מעט מקרים של התעללות בילדים בגנים הפרטיים. איך נוכל לדעת האם הגן שלנו מתנהל נכון? האם הצוות מתנהג לילד שלנו כמו שצריך? האם הוא שומר עליו?

סימני אזהרה לכך שייתכן שמתרחש משהו לא תקין בגן (הסימנים מתייחסים לשלב זה של השנה. בתחילת שנה ובהסתגלות בהחלט יכול להיות יותר בכי והדבר לא מהווה עדות למשהו שאינו כשורה, בהכרח):

• האם הילד הולך לגן באמת בשמחה ובחיוך, רץ לשער ונכנס עם ביטחון? מחבק את אנשי הצוות חיבוק אמיתי ולא אוטומטי, או מתוך הרגל. כשאשת צוות מתקרבת לילד האם הוא רגוע ולא נלחץ? האם הוא יוצר איתה קשר עין ונענה אליה?

• אם הילד בוכה בבוקר מספר דקות ואחר כך נרגע ונכנס לענייני הגן, זה תקין. הבכי בבוקר יכול להימשך זמן מה, כי הילד מעדיף להישאר בבית עם ההורים. אבל כל עוד כאשר הוא נכנס לגן הבכי מפסיק תוך זמן קצר מאד, זה בסדר.

• כדאי מאד לבדוק האם הילד מדבר באהבה ובהתלהבות על צוות הגן? אם מדובר בילד קטן שרק מתחיל את רכישת השפה, ניתן למנות באוזניו את שמות אנשי הצוות ולבדוק איך הוא מגיב לשמות האלו - האם הוא מחייך, שמח, חוזר אחרי השמות בהתלהבות או מביע רגש אחר? שימו לב לשפת הגוף שלו.

עם ילדים בני שנתיים ומעלה ניתן לשחק בבית בגננת וילדים במפגש בגן. הניחו לילד להיות הגננת, ומיד תשמעו ממנו את השפה וההתנהלות שהוא פוגש ביומיום. כך תוכלו לשמוע לא מעט דברים: איך הגננת מדברת, האם השפה שלה פוגעת, לא נעימה, מענישה, או מכבדת, רגועה ומעצימה.

• כאשר אתם מביאים את הילד לגן בבוקר, וגם כשאתם לוקחים אותו משם בסוף היום, הטו אוזן ל"פסקול" שלו. האם יש בו רעש שנובע בעיקר מבכי, או שזה רעש של ילדים צוחקים ומדברים? האם בגן הילדים נראים כעוסים, עייפים, עצבניים, וכל הזמן בוכים שם? שימו לב גם לתקשורת של נשות הצוות עם הילדים - האם השפה שלהן כעסנית ורודנית, או נעימה, רכה ועדיין סמכותית? חשוב לשים לב לא רק למילים אלא גם לשפת הגוף שלהן - האם הן נעימות ומחייכות, או שהן כעוסות, קפוצות ומרוחקות? האם הן משרות אווירה של חום וקבלה?

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ממרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה