פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם כימותרפיה מיותרת עבור חולות בסרטן השד?

      מחקר מקיף שנערך על למעלה מעשרת אלפים נשים שחלו בסרטן השד מצא כי אצל כשני שליש מהחולות אין צורך בכימותרפיה כדי לשפר את סיכוייהן לשרוד. הממצאים עושים הדים רבים בעולם הרפואה. האם הם מסמנים שינוי?

      כימותרפיה (ShutterStock)
      טיפול קשה ומיותר? כימותרפיה (צילום: shutterstock)

      מרבית הנשים שחולות בסרטן השד בשלביו המוקדמים יכולות להימנע מטיפולי הכימותרפיה הקשים מבלי לפגוע בסיכוייהן לשרוד את המחלה, כך על פי מחקר מקיף חדש שנערך בבית החולים הפרטי מונטיפיורי בניו יורק וכלל למעלה מעשרת אלפים נשים. לפי המחקר שהוצג אמש בכנס החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית בשיקגו ופורסם בכתב העת New England Journal - 70 אחוזים מהנשים החולות יוכלו לוותר על הטיפול. "ההשפעה היא עצומה", צוטטו עורכי המחקר. "מרבית הנשים לא זקוקות לטיפול נוסף מלבד ניתוח וטיפול הורמונלי, השאר מקבלות כימותרפיה ללא הכרח".

      בשנים האחרונות טיפול בסרטן מתרחק מהכימותרפיה המוכרת - שנחשבת לתרופה מיושנת עם תופעות לוואי קשות ועובר לטובת טיפול בגנים, טיפולים הורמונליים וטיפולים המתמקדים במערכת החיסון. במקרים שמשתמשים בכימותרפיה לרוב מדובר בטיפול קצר יותר שמכיל פחות חומרים מבעבר. הטיפול הנהוג בסרטן השד הוא ניתוח ואחריו מתן הורמונים. אבל נשים רבות גם מטופלות בכימותרפיה כדי לעזור להרוג את כל התאים הסרטניים. הרופאים יודעים שרובן אינן זקוקות לו, אך לא היו להם מספיק ראיות מי אינה זקוקה לו בוודאות.

      עוד בנושא:
      מדוע נשים רבות שניצחו את סרטן השד מתות ממחלות לב?
      סרטן השד: למה נשים לא מכירות את הזכות לשחזור?
      למה גברים שחולים בסרטן השד שורדים פחות מנשים?

      עבור מי הטיפול הכימותרפי מיותר?

      "לאחר ניתוח לכריתת שד מסוג ER חיובי, נשים רבות שואלות אותנו 'אם הגידול בחוץ מדוע אני זקוקה לטיפול נוסף?' אנו יודעים שאצל חלק מהנשים תאי סרטן עדיין מסתובבים בגוף, כמו גם שכימותרפיה שניתנת לאחר כריתת הגידול תפחית חזרת סרטן ותציל חיים, אך איננו תמיד יודעים מי תרוויח מהטיפול ובזכותו תמנע חזרת מחלה ועבור מי הטיפול הכימותרפי מיותר", מסביר ד"ר אמיר זוננבליק, מנהל יחידת השד במרכז הרפואי איכילוב.

      ממוגרפיה לסרטן השד (ShutterStock)
      הסרטן הקטלני הנפוץ ביותר ישראל. בדיקת ממוגרפיה לשד (צילום: shutterstock)

      במחקר הנוכחי 10,273 מטופלות נתבקשו לעבור בדיקה מולקולרית הנקראת Oncotype DX (אונקוטסט-טבע) שמאתרת סיכון לחזרת הסרטן בתוך 10 שנים. הבדיקה, שנערכת בישראל לא מעט בעשור האחרון, נערכת על ביופסיה שנלקחת מהגידול והיא למעשה מודדת את פעילותם של גנים המעורבים בצמיחת התאים הסרטניים כדי להעריך את הסיכון שהסרטן יחזור. הציונים נעים בסקאלה שבין 1 ל-100.

      הוכחה ניצחת ליעילות הבדיקה

      הממצאים הראו כי כ-17 אחוזים מהנשים נמצאו בסיכון גבוה ולכן היה מומלץ שיעברו טיפול כימותרפיה משלים. 16 אחוזים היו בסיכון נמוך וכעת מתוצאות המחקר ידוע שניתן היה לדלג על טיפולי הכימותרפיה. התוצאות החדשות נמצאות ב-67 אחוזים מהנשים בסיכון בינוני - ציון שנע בין 11 ל-25. כולן עברו ניתוח וקיבלו תרופות שהכילו הורמונים, ומחציתן גם עברו טיפולי כימותרפיה. לאחר תשע שנים, כ-94 אחוזים משתי הקבוצות עדיין היו בחיים, וכ-84 אחוזים היו בחיים ללא סימנים לסרטן, ולכן הוספת טיפול הכימותרפיה לא הייתה הכרחית.

      לדבריו של ד"ר זוננבליק, עבודה זו מצטרפת לדיווחים ועבודות קודמות שבחנו את הבדיקה המולקולרית הזו או בדיקות מתחרות (כגון PAM50 או MammaPrint) וכבר יותר מעשור משתמשים בבדיקות מולקולריות שונות על מנת לענות על השאלה האם אישה עם גידול חיובי לרצפטורים לאסטרוגן זקוקה לכימותרפיה. "יתרונה של עבודה זו היא שהיא פרוספקטיבית וגדולה ויש בה חלוקה אקראית של החולות לטיפול בכימותרפיה לעומת טיפול הורמונלי בלבד. בצורה זו נמנעים הטיות מחקר אופייניות ולכן עבודה זו הינה הוכחה ניצחת ליעילות הבדיקה וליכולתה לנבא מי לא תרוויח מכימותרפיה".

      סרטן השד הוא הסרטן הקטלני הנפוץ ביותר ישראל. על פי נתוני ארגון "אחת מתשע" למעלה מ-5,400 חולות סרטן שד חדשות מתגלות בישראל מדי שנה, כרבע מתוכן הן צעירות מתחת לגיל 50, ורובן לא משתייכות לקבוצת סיכון.