לפני כחודשיים קרה לשרית בת ה-55 מה שקורה לאחת מתוך שמונה נשים כיום בישראל - היא אובחנה כחולה בסרטן השד. הבשורה נפלה על שרית, שעד אז הייתה בריאה לחלוטין, כרעם ביום בהיר. משם הדברים התגלגלו במהירות. "רצתי ממקום למקום, לעשות כמה שיותר מהר את כל הבדיקות, כדי להגיע לחדר הניתוח בהקדם האפשרי", היא נזכרת. כעבור חודש כבר נקבע לה מועד לניתוח כריתה חלקית של השד שבו נמצא הגידול.
כמה ימים לפני הניתוח היא ישבה עם בנותיה בבית קפה. "התחלנו לדבר, ואמרתי להן שהמושג 'כריתה' מכניס אותי לסרטים. מה שקורה הוא שנשאר מעין בור בשד. את נכנסת לניתוח ולא יודעות איך תצאי. ומי קובע מה זה 'חלקי'?", סיפרה. שרית ובנותיה החליטו לפנות לרופא פלסטיקאי כדי לברר יותר פרטים על הכריתה, והוא סיפר להן את מה שלא ידעו: נוכחות פלסטיקאי בניתוח הכריתה ושחזור מיידי של השד במהלך ניתוח הכריתה מגיעים לה בסל הבריאות.
כ-80 אחוזים מהנשים שמתגלה אצלן גידול סרטני בשד, עוברות כיום כריתה חלקית בלבד ואינן מסירות את כל האיבר. הכריתה החלקית מותירה עיוות בולט בשד. "רוב הנשים במצבי לא מכירות את הזכויות שלהן ובהרבה מקרים איש לא טורח ליידע אותן. אם זה נובע מאגו של רופאים ואם זה שיקולים כלכליים", אומרת שרית. לרגל חודש המודעות לסרטן השד, האם כדאי לעבור שחזור מיידי, והאם מנסים להסתיר את האפשרות הזאת מאיתנו?
"אחרי מעשה קשה מאד לתקן"
"חוסר המודעות מפתיע אותי כל פעם מחדש", אומרת ד"ר שגית משולם-דרזון, מומחית לכירורגיה פלסטית ואסתטית ומנהלת השירות לכירורגיה משחזרת של השד במרכז הרפואי רבין. "אצלנו בתחום זה נושא שכל הזמן דנים בו. נשים מגיעות למעמד הניתוח כשהן לא יודעות על מה שמגיע להן. כל עוד אנחנו בריאים אנחנו לא רוצים לשמוע על הנושאים הללו ואז אם מגיעים לרגע הזה אין מודעות".
לדבריה, "רבע מהנשים שעוברות כריתה חלקית צפויות להישאר עם עיוות. אחרי מעשה קשה מאד לתקן, כי במהלך הניתוח אפשר לסדר מחדש את רקמת השד. בנוסף, נשים שהבריאו עוברות חוויה קשה עם הכניסה החוזרת לבתי חולים, לאשפוזים ולניתוחים אפילו אם מדובר אך ורק בעניין אסתטי. כל הזמן מגיעות אלי נשים שמצטערות שהן לא ידעו על האפשרות הזאת לפני כן".
נשים שנמצאות בפני כריתה חלקית, ודאי ישמחו לשמוע שהליך שחזור שד לאחר כריתה בשל ממאירות כלול בסל הבריאות הממלכתי. "כחלק מהסל, נשים שעוברות כריתה חלקית זכאיות לנוכחות רופא אונקו-פלסטיקאי במעמד הכריתה", מסבירה ד"ר משולם, "זאת כמובן כשיש צורך בכך. זאת לא פריבילגיה. לא פשוט להכניס הליכים כאלה לסל". ובכל זאת, ד"ר משולם מדגישה כי "נשים רבות לא מיודעות קודם לניתוח הכריתה על הזכאות הזאת".
גורמים רפואיים טוענים כי "את המנתחים זה לא מעניין, הם מתעסקים רק בבריאות המידית של האישה. קופות החולים מסתירות זאת, כדי לחסוך בכסף. המודעות צריכה להתחיל מלמטה מהאישה עצמה".
הסתרה או חוסר מודעות?
מנגד, ד"ר ערן שרון, מנהל מרכז השד בבית החולים בילינסון, אינו סבור כי קיימת מגמה להסתרת הנושא מציבור הנשים, אלא תהליך למידה של נושא מורכב וחשוב. "אנחנו משתדלים להביא את הנושא הזה למודעות, גם של המטופלות וגם של המטפלים, אבל ברור שזאת עקומת למידה", הסביר ד"ר שרון, "אישה בהחלט זכאית לטפל גם בהיבט האסתטי, ואנחנו משתדלים לעשות את זה. זה לא עניין של תקצוב, זה עניין ארגוני ותודעתי, שהולך ותופס תאוצה - ואנחנו עובדים על זה".
שרון מסכים כי בעבר כירורגים עסקו אך רק בצד הניתוחי ולא באסתטיקה, אך לדבריו אין זה המצב היום. "התפיסה שכירורג מתחשב רק בצד האונקולוגי פסה מהעולם. פעם, כירורג יכול היה לבוא לאישה ולהגיד לה 'איזה יופי, הצלנו את חייך', ולהשאיר לה שד מעוות לחלוטין. היום אנחנו משתדלים שזה לא יקרה. אי אפשר להגיד שזה לא קיים, אבל אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי ממה שהיינו לפני שנים ספורות", אמר ד"ר שרון.
ד"ר שרון מוסיף כי ישנם מקרים שבהם לא ניתן לבצע את השחזור במעמד הכריתה ויש אף מקרים שבהם מתבצע שחזור אך טיפולי הקרינה אחרי הניתוח פוגמים במראה השד, ואז יש צורך בניתוח נוסף. עם זאת הוא מסכים כי במקרים בהם זה אפשרי חשוב לבצע שחזור מיידי. "לנשים שיש צורך בשחזור, יש צורך ליידע אותן בזה. אם לא אמרו להן זה לא בסדר. כמנהל מרכז השד בבית החולים בילינסון, אני אומר שאנחנו מיידעים את הנשים ומחנכים את הכירורגים והמתמחים לעשות זאת", סיכם.
גם באגודה למלחמה בסרטן מציינים כי "התחושה של מרכז המידע והמתנדבות שלנו, היא שהמודעות משתפרת כל הזמן. ערכת ההדרכה שהמתנדבות שלנו מעבירות לחולות, כוללת גם מידע ביחס לאפשרויות של שחזורי שד לסוגיהם".
"במשך שנים לא העזתי לחשוף את גופי"
ואולם, למרות העובדה שגורמים מקצועיים רואים שיפור מסוים במודעות, הרבה נשים מרגישות כי הן לא קיבלו את כל המידע לפני שנכנסו לחדר הניתוח. עבור עדי בת ה-34, הבחירה לא לבצע שחזור שד במעמד ניתוח הכריתה, לא ממש נבעה מהחלטה מושכלת. כשעמדה בפני הניתוח, לא ידעה כלל על האפשרות הזאת. לפני חמש שנים, בגיל 27, אובחן גוש ממאיר באחד משדיה. "באותו זמן, המראה החיצוני לא היה אישיו. האישיו היה להחלים", היא נזכרת. "עברתי כריתה חלקית די גדולה ולאחר מכן הופניתי לטיפולים כימותרפיים. רק לקראת סוף הכימו, כשהתחלתי לדבר עם חולות אחרות ולהיחשף לעמותות שונות, הבנתי שיכולתי לבצע שחזור במקום".
עדי עברה גם טיפולים ביולוגיים, הקרנות ועוד, עד שהחלימה. שנתיים לאחר מכן, החליטה שהיא מעוניינת בשחזור. "אחרי שהתגברתי על המחלה, חזרה אלי המיניות שלי והדרך שבה אני מסתכלת על עצמי. במשך שנים לא העזתי לחשוף את גופי, גם ברגעים אינטימיים". עדי פנתה לרופאה פלסטיקאית אשר יידעה אותה בזכויות שלה. "אם הייתי יודעת על האפשרות הזאת, כמובן שהייתי עושה את השחזור במקום".
עדי עברה כבר שני ניתוחים, והיא ממתינה לניתוח נוסף. "אמרתי לעצמי שלמרות שמאד מבאס לחזור לבתי חולים, זה שווה את זה". היום היא מרכזת את תחום הבוגרים בעמותת "גדולים מהחיים", ומשתדלת ליידע כמה שיותר נשים באפשרויות שעומדות בפניהן.
גם דורית, בת 49, לא ביצעה שחזור במעמד הכריתה. "בגדול, כן ידעתי על האפשרות, אבל אף אחד לא שאל אותי אם אני מעוניינת בזה. לא חשבנו על זה באותו רגע, רק התרכזנו בהצלת החיים שלי. היום אני אומרת שאם יש אפשרות אחרי הסרת הגוש לעשות את הניתוח הקוסמטי מיד, הייתי מרוויחה מזה. אולי נשים אחרות יקראו את זה ויהיו מודעות לאפשרות הזאת", אמרה דורית.
לדבריה, "בסוף שנה שעברה עשיתי שחזור, והיה לי קשה מאד לחזור לבית החולים לצורך כך. במהלך המחלה את נמצאת במצב נפשי מאד קשה. אם הייתה את האפשרות לדעת יותר מה האפשרויות, החיים שלי היו נראים אחרת, ולא הייתי צריכה לעבור ניתוחים אחרי הרבה שנים. אני מצטערת שלא ידעתי שהייתה לי אפשרות לצאת מהניתוח הראשון אחרת".
שרית, שהחלימה בינתיים מניתוח הכריתה החלקית יחד עם השחזור, שמחה מאד על ההחלטה שקיבלה. "חלק גדול מתהליך ההחלמה הוא בגישה. לדעתי, אם נשים היו יודעות שהן יכולות לצאת מהמחלה הזאת יותר אסתטיות הן יבחרו בכך".
"מהלך הטיפול נתון בידי צוות בית החולים"
פנינו לקופות החולים ושאלנו מדוע ישנן נשים חולות שאינן מודעות לכל הזכויות שלהן. הקופות פירטו בפנינו את כל הדרכים שבהן ניתן היום, בעולם שבו המידע זמין לכל, לקרוא וללמוד על האפשרויות השונות. ועדיין, כדאי לא לשכוח שמדובר בנשים שהתבשרו רק לפני רגע כי הן חולות וחייהן התהפכו עליהן. במקרים כאלה, שיטוט באתרי אינטרנט או קריאה של ערכות מידע ארוכות לא תמיד אפשרית. מן הראוי שגורם מקצועי יסביר לכל אישה, באופן ברור ובגובה העיניים, את כל האפשרויות שלה.
מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה: "מבוטחות מאוחדת עוברות ניתוח שיחזור שד מידי בכל מקרה שהכירורג המנתח כריתת שד מוצא לנכון לבצע זאת מהבחינה הרפואית, תוך תיאום עם הפלסטיקאי כמובן. העניין מפורט בעלונים ואף באתר מאוחדת באופן הברור ביותר".
מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "אנו פועלים למתן מידע מלא בנוגע לזכיות ולזכאויות בסל הבריאות ובמסגרת הביטוחים המשלימים, וזאת כחלק מהכרה כי מידע מלא מסייע למטופל בניהול מחלתו, מפחית את אי הוודאות ומגביר את תחושת הביטחון. זה שלוש שנים אנו מובילים מהלך יוזם של מסירת מידע למטופלים בזמן אמת, בשעה שהמטופל נזקק למידע בנוגע לזכויותיו ונקרא "כללית לידיעתך". ברגע שמטופל מאובחן כחולה אונקולוגי הוא מוזמן לפגישה עם אחות במרפאה מקבל מידע על זכויותיו ומקבל ערכת מידע מלאה ומפורטת הכוללת מידע אודות זכאות במסגרת סל הבריאות, הביטוח המשלים, זכויות סוציאליות ועוד. מטופלת אשר אובחנה כחולה אונקולוגית זכאית לבחור את בית החולים בו תקבל טיפול. מרגע זה מהלך הטיפול נתון בידי צוות בית החולים (קופת החולים הינה הגורם המממן). הצוות המטפל בבית החולים נותן את ההמלצות הרפואיות והמידע על האפשרויות הטיפוליות העומדות בפני המטופלת בהתאם למצבה הרפואי, המורכבות והדחיפות הרפואית ובכפוף לשיקול דעת רפואי".
מקופת חולים מכבי נמסר בתגובה: "שחזור שד לאחר ניתוח הוא חשוב ביותר. הכירורגים המנתחים המבצעים את כריתות השד בקיאים היטב בתהליכים המלווים את הכריתה ובוודאי בקיאים באפשרויות השחזור. בשיחות שלפני הניתוח, פורסים הכירורגים בפני הנשים את התרחישים והאפשרויות לשחזור לאחר הניתוח. במידת הצורך מופנית המטופלת גם לפלסטיקאי המתמחה בשחזורי שד. ישנם מצבים רפואיים אשר אינם מאפשרים ביצוע שחזור באותה ניתוח. כאשר למשל מדובר בכריתה עקב גידול אגרסיבי, נכון להמתין לפני שחזור על מנת לוודא שאין הישנות של הגידול. חשוב מאד שכל אישה שעתידה לעבור ניתוח לכריתה חלקית או מלאה של השד תלמד היטב את מלוא הפרטים והאפשרויות הקשורות בניתוח וכך תוכל לקבל החלטה מושכלת יחד עם הרופאים שלה".