למה גברים שחולים בסרטן השד שורדים פחות מנשים?

אין ספק שסרטן השד משפיע על חייהן של יותר נשים מגברים. 4,000 נשים ישראליות מאובחנות עם סרטן השד בכל שנה, ו-900 נפטרות ממנה. עם זאת, מעטים יודעים שגם גברים עלולים לחלות בה.

בישראל מאובחנים מדי שנה 50 גברים כחולים בסרטן השד. בעוד שלנשים הסיכון לחלות עומד על אחת ל-8, הסיכון שגבר יפתח את המחלה הוא נמוך משמעתית ועומד על 1 לאלף. לכן אין זה מפתיע שהקמפיינים להעלאת המודעות ולהפצת המידע בנוגע לסרטן השד ממוענים לנשים יותר מאשר לגברים. אך ההתמקדות הזאת בנשים הותירה את הגברים מחוץ לתודעה הציבורית במשך שנים רבות. וק בשנים האחרונות חל שיפור במודעות הציבורית לסיכון שקיים בגברים ללקות במחלה.

סקר שבוצע באוניברסיטת קולורדו מצא כי 80 אחוזים מהגברים שהשתתפו בסקר לא היו מודעים לכך שגברים יכולים בכלל לפתח סרטן השד, ורובם לא הצליח לזהות שום תסמין של סרטן השד בגבר, פרט לגוש בשד - אותו ידעו רוב המשתתפים לציין. על פי מחקר אמריקני משנת 2012 נמצא כי גברים עם סרטן השד שרדו פחות מאשר נשים. זאת, בין היתר משום שאובחנו בשלב מתקדם יותר בו הגידול היה גדול יותר ומפושט, בהשוואה לנשים. אחת המסקנות שהעלו החוקרים היתה שמדובר בתוצאה של חוסר המודעות לנושא בקרב גברים והעובדה שבניגוד לנשים, הם אינם עוברים ממוגרפיה באופן סדיר.

השיעורים הגבוהים של סרטן השד בישראל הפכו אותו לסוג הנפוץ ביותר של סרטן בישראל והם מיוחסים בעיקר לשיעור הגבוה של "הגן היהודי"- מוטציות בגנים BRACA1 וBRACA2. מוטציות אלה מעלות את הסבירות לסרטן השד ב-60 עד 80 אחוזים. המוטציות הללו נפוצות יחסית בקרב נשים יהודיות אשכנזיות, שם ניתן למצוא אותן בשיעור של כ-2.5 אחוזים - גבוה פי 8 מהשיעור באוכלוסיה הכללית. אך המוטציות הללו מסכנות גם גברים. למי שבגופו נמצאת המוטציה BRCA1 יש סיכוי של 1 ל-100 לחלות בסרטן השד, ואילו הימצאותה של מוטציה BRCA2 מעלה את הסיכון לכדי 6 מ-100.

למרות שלא כל הגורמים לסרטן השד בגברים ברורים, ישנם גורמים מסויימים שנקשרו כמגדילים את הסיכון לסרטן השד בקרב נשים והם נחשבים כגורמי סיכון גם בגברים. הגורם הראשון הוא גיל, שמשפיע ביחס ישר על הסיכויים לחלות בסרטן השד ככל שהוא עולה. בדומה לנשים, גם היסטוריה משפחתית של סרטן השד מעלה את הסיכון לפתח את המחלה, בעיקר בנוכחות של הגנים BRCA1 ו-BRCA2. בנוסף, גברים שנולדו עם תסמונת קליינפלטר - מצב מולד שבו זכר נולד עם כרומוזום X נוסף (כך שיש לו "יותר חומר תורשתי נשי"), גם מהווה גורם סיכון. גורמי סיכון אחרים כדוגמת עישון, השמנת יתר, חשיפה לקרינה וצריכת אלכוהול גבוהה, משותפים ככל הנראה לגברים ולנשים.

הסימנים הנפוצים ביותר של סרטן השד בגברים הם גושים או נפיחות באזור השד וגדילה של בלוטות לימפה בבית השחי. שינויים של עור השד, דוגמת הופעת נקודות (כמו קליפה של תפוז) או כיווצים של העור גם הם סימני אזהרה חשובים. בנוסף, שינויים במבנה הפטמה - שקיעה שלה, הופעת אודם בפטמה או בעור שסביבה.

חשוב לדעת כי קיים בגברים גם מצב רפואי שנקרא גניקומסטיה, שהוא הגדלה שפירה של רקמת שד. מצב זה שכיח בפעוטות בשל מעבר של הורמוני מין נשיים דרך השילייה, אך הוא יכול להופיע גם במתבגרים וכן בגברים מבוגרים ובמי שסובלים מעודף משקל. גניקומסטיה אינה סרטן שד והיא תופעה שפירה.

אבחנה של סרטן השד דומה מאוד בגברים ובנשים. פרט לבדיקה גופנית, במקרה של חשד לסרטן השד יש צורך בביצוע בדיקת ממוגרפיה. בנוסף, ניתן לבצע אולטרסאונד או MRI של השד וכן, ביופסיה שמאפשרת לקבוע האם מדובר בסרטן שד ומה המאפיינים של הגידול. הטיפול לגברים חולים מבוסס על אותן שיטות שבהן נשים מטופלות, והם כוללים בין היתר כריתה כירורגית של השד ולעיתים של בלוטות לימפה סמוכות, כימותרפיה, הקרנות וטיפולים הורמונליים. עם זאת, ראוי לציין כי מעט מאוד מחקרים מעמיקים בחנו את יעילות ואפשרויות הטיפול בסרטן השד בגבר. מחקר אמריקני שכלל למעלה מ-1,500 משתתפים, כבר הוביל לגילויו של גן חדש, שקרוי RAD51B, שהחוקרים מעריכים כי הוא גורם מרכזי לסרטן השד בגברים. המשך המחקר עשוי לתת תקווה לטיפולים עתידיים, שיהיו מותאמים באופן ספציפי לגברים עם סרטן השד.

אחת ההמלצות החשובות עבור גברים שנמצאים בסיכון (שבמשפחתם קיימת היסטוריה משמעותית של המחלה) היא בדיקת שד קלינית אחת לחצי שנה עד שנה החל מגיל 35 וממוגרפיה בגיל 40. עבור אנשים שעבורם אין סיכון ידוע, אין צורך בבדיקות סקר שגרתיות, בשל השכיחות הנמוכה של המחלה.