12 סימנים שאתם צריכים להפסיק לאכול גלוטן

המודעות לרגישות ואי סבילות לגלוטן עלתה בשנים האחרונות כל כך, עד שיש לא מעט אנשים שהחליטו להפסיק לצרוך גלוטן גם מבלי שאובחנו כחולי צליאק או רגישים לגלוטן, אלא פשוט משום שהם חוששים שהם רגישים אליו או שהם מעדיפים להימנע ממנו ליתר ביטחון.

צליאק היא מחלה אוטואימונית שגורמת לגוף לתקוף בנוגדנים תאים בריאים, שמזוהים בטעות על ידי המערכת החיסונית כ'זרים'. אצל חולי צליאק התגובה החיסונית הזאת נגרמת לאחר שהגוף שלהם מזהה שגלוטן נכנס לתוך הגוף ומשחרר בתגובה נוגדנים שתוקפים ומזיקים לדופן המעי. הנזק הזה גורר מספר סימפטומים לא נעימים, חלקם כלל לא קשורים לבטן. זו גם הסיבה שלעתים לוקח זמן לאבחן את המחלה. הנה כמה מהתסמינים שכדאי לכם לשים לב אליהם ולחפש:

עוד בנושא:
צליאקים? הנה 5 דברים שמכילים גלוטן והם לא אוכל
דווקא עכשיו: האם דיאטה נטולת גלוטן באמת מרזה?
האם רגישות לגלוטן באמת קיימת?

חלק מהתסמינים, באופן טבעי, באים לידי ביטוי בבטן: בחילה, שלשול, כאבי בטן ואפילו עצירות. מחד, אלה סימנים שכמעט מובן מאליו שעשויים להיות קשורים לצליאק, ולמרות זאת פעמים רבות תלונות עליהם יובילו לאבחנה של תסמונת המעי הרגיז, ולא לצליאק. כרבע מחולי הצליאק קיבלו בעברם אבחנה שגויה של תסמונת המעי הרגיז.

זאת לא האסוציאציה הראשונה שקופצת לנו לראש כשאנחנו חושבים על בעיות מעיים, אבל כיבים בפה הם אחד התסמינים של מחלת הצליאק. למעשה, הם תסמין נפוץ של מחלות אוטואימוניות באשר הן, משום שהם מאותתים על כשל מערכתי כלשהו. במקרה של צליאק, לא מדובר על פצע פה ושם, אלא על פצעים מרובים וגדולים ברקמות הרכות של הפה, שכואבים מאוד ומעיקים על התפקוד היומיומי.

אחת הבעיות שמעכבת את האבחון של מחלת הצליאק היא שרבים מתסמיניה יכולים באותה מידה להיחשב כ"יומיומיים" ונפוצים שיכולים לנבוע גם משלל סיבות אחרות. עייפות היא דוגמה טובה לכך. עייפות קיצונית יכולה להיות גם תסמין משנה כתוצאה מכך שהגוף שלכם לא מקבל מספיק רכיבים תזונה חיוניים בגלל התגובה החיסונית לגלוטן.

הכוונה היא לפריחה מסוג מסויים ששמה הרשמי הוא דרמטיטיס הרפטיפורמיס. היא באה לידי ביטוי בהופעה של שלפוחיות קטנות, בדרך כלל באזור המרפקים והברכיים, אך היא יכולה להופיע גם במקומות אחרים והיא גורמת לגירוד ותחושת צריבה. פעמים רבות כאשר מפסיקים לצרוך גלוטן, היא נעלמת ללא טיפול. את סוגה של הפריחה ניתן לאשר באמצעות ביופסיה פשוטה שלוקחת דגימה מן העור (ומבוצעת על ידי רופא עור). אם האבחנה תהיה שמדובר בדרמטיטיס הרמפטיפורמיס, רוב הסיכויים שתופנו גם למומחה גסטרו עם חשד לצליאק.

הנזק שגורמת מחלת הצליאק לדופן המעיים פוגע פעמים רבות ביכולתו של הגוף לספוג ויטמינים ורכיבי תזונה חיוניים אחרים מהמזון שאתם אוכלים. האנמיה נגרמת מקושי בספיגת ברזל, שיכול להיות תוצאה של כל מיני מצבים רפואיים, לא רק צליאק. מחסור בוויטמין B לעומת זאת, הוא סממן יותר מובהק של צליאק.

בעיות נוירולוגיות כמו מצב רפואי בשם אטקסיה (ataxia) הם עוד רמז מפתיע לכך שהגוף שלכם פשוט לא מסוגל להתמודד עם גלוטן. אטקסיה היא שם כולל לקבוצת מצבים רפואיים שמשפיעים על הקואורדינציה, שיווי המשקל ואפילו על הדיבור והבליעה. אף על פי שלא את כל הבעיות הנוירולוגיות ניתן לפתור בעזרת תזונה נטולת גלוטן, ישנם כמה מחקרים - חלקם מתבצעים בימים אלה ממש, שמצאו ראיות לכך שתזונה ללא גלוטן יכולה להיטיב עם חלק מהתופעות הללו, אם תופסים אותן בזמן, ולהפוך את הנזק הנוירולוגי שהן גרמו. מקרים אלו נקראים אטקסיית גלוטן.

אוסטאופורוזיס עשוי להיות תסמין לוואי של מחלת הצליאק אם היא לא מאובחנת לאורך זמן. בריחת הסידן מחלישה את העצמות והופכת אותן לשבירות יותר. מעבר לדיאטה קפדנית ללא גלוטן, עשויה להחזיר את הגלגל לאחור במידה מסויימת ולסייע לחיזוק העצמות.

חוקרים עדיין לא יודעים לספק את ההסבר המפורש לקשר בין צליאק ודיכאון. אחת הסברות היא שמשום שמחלה זו לעתים לוקחת זמן רב לאבחון והתהליך פעמים רבות כולל ביקורים חוזרים ונשנים אצל הרופא, בדיקות מרובות, שמובילות לאבחנות שגויות או מותירות את החולה ללא תשובה חד משמעית, הדבר פוגע במצב הרוח ועלול אף להוביל לדיכאון.

רוב האנשים אינם מודעים לקשר בין צליאק להפלות ואף מופתעים מכך, אך ישנם מספר מחקרים שזיהו קיומו של קשר כלשהו בין מחלת צליאק להפלות חוזרות ולבעיות פוריות. טיבו של הקשר הזה עדיין אינו ברור דיו, אך במקרים של הפלות חוזרות או קשיים בכניסה להריון, מומלץ לכלול ברשימת הבדיקות לבירור גם בדיקת דם לצליאק.

זה אולי לא נשמע כל כך הגיוני שתחול ירידה פתאומית במשקל עקב מחלה כרונית, שנוכחת כל החיים. אולם, קורה לא פעם שתסמיניה של מחלת הצליאק מתפרצים רק בבגרות. אם בעבר חשבו שצליאק היא מחלת ילדות, שמופיעה בשנים הראשונות לחיים, היום אנחנו יודעים שישנם רבים שהגיעו גם לגיל מבוגר מאוד מבלי שזכו לקבל את האבחנה הנכונה למצבם. כיום, הגיל הממוצע שבו ניתנות רוב האבחנות עומד על 50. בעקבות כך בהחלט ייתכן שהתפרצות של התסמינים תגרום להחרפה של המחלה ולירידה פתאומית במשקל.

מחלות אוטואימוניות עלולות לגרום גם לנשירת שיער. כאן כבר לא מדובר על תסמין מובהק לצליאק כמו כיבים בפה או בעיות מעיים, אולם אובדן חלקות שיער או נשירה מוגברת של שיער יכולה אף היא פעמים רבות לאותת על קושי בהתמודדות של הגוף עם גלוטן.

במקרה הזה מדובר על תסמין נדיר יחסית, והוא אופייני יותר לילדים מאשר למבוגרים. הכוונה לריקבון של שיניים ולשחיקה או שינוי בצבע של אמייל השן. מדובר בשינויים שלא תמיד ניתן להבחין בהם לבד, אולם רופא השיניים יוכל לזהות אותם.