בנים צעירים שנחשפו בתדירות גבוהה לשמנים אתריים כמו שמן לבנדר או שמן עץ התה, למשל, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח נפיחות אבנורמלית ברקמת השדיים שלהם - כך מצא מחקר חדש. הממצאים החדשים שיוצגו השבוע מספקים הוכחה נוספת לכך ששמנים צמחיים מסויימים מכילים כימיקלים שביכולתם לשבש את הפעילות ההורמונלית בגוף - תזכורת חשובה לכך שהעובדה שמדובר בשמנים "טבעיים" אינה אומרת בהכרח שהם בריאים.
"החברה מניחה ששמנים אתריים בטוחים לשימוש, אך האמת היא שהם מכילים רמות מגוונות של כימיקלים שיש לנהוג בהם בזהירות, משום שלחלקם יש פוטנציאל לגרום לשיבושים במערכות האנדוקריניות של הגוף", הסביר הביולוג ההתפתחותי ג'יי טיילר רמזי מהמכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית בארה"ב.
עוד בנושא:
איך מדגימים בדיקת שד בלי להראות שדיים?
יחיד סגולה: כל מה שבריא בלבנדר
מחקר ענק גילה: הומיאופתיה פשוט לא יעילה
שמנים אתריים מכילים תמציות כימיות שמקורן בצמחים והם מצויים במוצרי צריכה רבים ומגוונים בהם סבונים, תמרוקים, מוצרי ניקיון וכן, בתכשירי רפואה טבעית ואלטרנטיבית (ארומתרפיה). על אף שהם נפוצים מאוד, קיימים חששות בקרב הקהילה המדעית שכמה מהרכיבים הכימיים של השמנים הללו עלולים להוות סכנה לבריאות בין אם בשל רעילותם או בשל יכולתם להשפיע על הגוף בדרכים שונות.
סממנים חריגים של התבגרות מינית
הביולוג ההתפתחותי קנת' קוראץ' מהמכון הלאומי למדעי הבריאות עבד כבר לפני עשור על מחקר שהעלה חששות שבשמן לבנדר ובשמן עץ התה ישנם כימיקלים שמחקים את פעולתו של הורמון המין הנשי אסטרוגן וחוסמים את ההורמון הגברי טסטוסטרון. ממצאים אלו התבססו על ניתוח של תאים אנושיים שנחשפו באופן יזום לשמנים אלו, אך גם על ממצאים שאותרו מחוץ למעבדה - בדמות מקריהם של 3 ילדים שונים בני ארבע, שבע ועשר, שהפגינו סממני טרום-התבגרות מינית חריגים של מצב רפואי המכונה גניקומסטיה - תופעה נדירה שגורמת לבנים או לגברים לפתח רקמת שד מוגדלת.
במקרים של אותם שלושה ילדים נמצא קשר בין הגניקומסטיה שממנה סבלו ובין מריחה חיצונית (על גבי העור) של תכשירים שהכילו שמני לבנדר ועץ התה. לאחר הפסקת השימוש בשמנים התסמינים נעלמו. ניסויים שנערכו בעקבות כך על חולדות ועל חתולים בתנאי מעבדה הטילו ספקות באשר לפוטנציאל האסטרוגני של שמן הלבנדר, אולם כעת טוענים החוקרים רמזי וקוראץ' שיש בידיהם ראיות חדשות לכך שהשמנים הללו מסכנים את בריאותם של בנים.
באנליזה המחקרית החדשה שלהם בחנו החוקרים 8 כימיקלים ספציפיים מבין המאות שקיימים בשמן לבנדר או שמן עץ התה, ובדקו אותם במעבדה על תאים אנושיים של סרטן השד. כל שמונת הכימיקלים שנבדקו התבררו כעונים על ההגדרה 'כימיקלים משבשי פעילות אנדוקרינית' (EDC) והפגינו רמות שונות של תכונות אסטרוגניות ו/או אנטי-אנדרוגניות (נוגדת טסטוסטרון). השפעתם של חלק מהכימיקלים על התאים היתה גדולה יותר משל אחרים, אך כולם ניחנו בפוטנציאל להשפיע על בלוטות השדיים בגופם של בנים, כך טוען המחקר.
חשוב לדעת שהכימיקלים שנבדקו במחקר זה אינם בלעדיים לשמן לבנדר ועץ התה, והם מצויים בעוד 65 שמנים אתריים אחרים. סך הכל מדובר על 67 תמציות שמצויות במגוון עצום של מוצרי צריכה שאותם ניתן לרכוש ללא צורך במרשם רופא ואינם נמצאים תחת פיקוחו של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). החוקרים קראו לחקור לעומק וללמוד עוד על הסיכונים האפשריים הגלומים בשמנים אלה.