הפירות והירקות שיכולים להרוג אתכם

בווידאו: מנת יתר של ברוקולי וקייל כמעט גרמה לאישה להתעוור

אנחנו שומעים כל הזמן כמה פירות וירקות טובים לבריאות עד שזו הפכה לאמת מוחלטת עבור כולנו. הרי אף אחד לא יעז להתווכח עם טענה כזאת. ואמנם, פירות וירקות הם רכיב חיוני בתזונה שלנו שמספק לנו ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חשובים בכמויות שקשה למצוא ממקורות תזונתיים אחרים. אבל למרות כל היתרונות הבולטים הללו, יש ביניהם פירות וירקות שבנסיבות מסויימות עלולים להזיק לבריאות שלנו. הנה כמה מהם:

עוד בנושא:
פירות וירקות יעשו אתכם שמחים. באמת
כמה ירקות ופירות צריך לאכול ביום, ואיזה הכי מומלצים?
מה קרה לאישה שאכלה רק בננות במשך 12 יום?

אנשים שסובלים מרגישות לחומר לייטקס עלולים לפתח תגובה אלרגית גם לאבוקדו. לייטקס מופק משרף עצי גומי (או בשמו הלטיני: Hevea brasiliensis). במחקר שפורסם בכתב העת של איגוד הדיאטנים האמריקאי נבדקו 137 אנשים עם רגישות ללייטקס ונמצא כי 21.1 אחוזים מהם היו אלרגיים גם למאכלים מסויימים, בהם: בננה (18.3 אחוזים) ואבוקדו (16.3 אחוזים). הסיבה היא שחלק מהחלבונים שקיימים בלייטקס ומעוררים את התגובה האלרגית, מצויים גם בפירות הללו, וגם בקיווי.

התסמינים של האלרגיה הזאת עשויים לכלול: עקצוץ בחלל הפה, גודש באף, גרד בעיניים, צפצופי נשימה ובמקרים נדירים אנפילקסיס מסכן חיים. עם זאת, ראוי לציין שאצל חלק מהאנשים האלרגיה ללייטקס נגרמת עקב חומרים כימיים המשמשים בתהליך ייצורו התעשייתי, ובמקרים אלה התגובה האלרגית לפירות לא תתקיים. אולם, רוב האנשים הרגישים ללייטקס לא יודעים בוודאות האם הרגישות שלהם היא לחלבון או לכימיקלים.

הגלעין של הדובדבן מכיל חומר ממשפחת הציאניד ולכן בליעתו עלולה להיות מסוכנת. אם הגלעין נבקע - למשל עקב לעיסתו - עלולה להשתחרר ממנו תרכובת בשם אמיגדלין, שהיא גרסה של הרעל ציאניד. בתגובה עלולים להופיע תסמינים כמו חום, כאבי ראש, ירידה בלחץ הדם ובמקרים קיצוניים זה עלול להוביל גם למוות.

על פי נתוני הרשות האירופאית לבטיחות במזון, תרכובת הציאניד המצויה בגלעיני דובדבנים עלולה להיות קטלנית גם במינון של 1.5 מיליגרם פר קילו של משקל גוף. גלעין בודד של דובדבן מכיל כמות של 170 מיליגרם ציאניד לגרם. משמעות הדבר שגם בליעה של גלעין אחד או שניים שנטחנו או נשברו לא מכבר עלולה להיות מסוכנת. גם גלעיני המשמש מכילים כמות לא קטנה של אמיגדלין - אכילה של יותר משלושה גלעיני משמש קטנים עלולה לגרום לסיכון משמעותי לבריאות. גם גלעיני תפוח העץ מכילים אמיגדלין, אבל במקרה שלהם תצטרכו ממש להתאמץ כדי לחטוף הרעלה קטלנית - לשם כך נחוצה כמות שוות ערך לשתי כוסות של גלעיני תפוח טחונים.

אם אתם סובלים מכולסטרול גבוה ונוטלים עקב כך סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול), מומלץ לכם להימנע מאכילת אשכולית ומשתיית מיץ אשכוליות. סטטינים מפורקים בגוף על ידי אנזים בשם CYP3A שמיוצר בכבד, שמפחית את מינון התרופה שמגיע בסופו של דבר לזרם הדם. אשכולית מכילה תרכובות טבעיות שמשפיעות על פעולתו של האנזים CYP3A וכתוצאה מכך השפעת הסטטינים גדלה (משום שהם אינם מפורקים כבדרך כלל). לא כל הסטטינים מגיבים באותה מידה לאשכוליות וגם אכילת חצי אשכולית אינה שקולה לשתיית כוס מיץ אשכוליות (שכן, לצורך הכנת כוס שלמה יש צורך בסחיטת כמה אשכוליות) - אבל בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הרופא שלכם ולשאול אותו מה ההמלצות שלו לגבי אכילת אשכוליות אם אתם נוטלים סטטינים.

אם אתם סובלים או שסבלתם בעבר מבעיות בכליות כדאי שתמנעו מצריכת בננות בכמויות גדולות. זאת, עקב תכולת האשלגן שבהן, שעל ויסות רמותיו בגוף אחראיות הכליות. כליות בריאות יכולות להתמודד גם עם צריכה יחסית גדולה של בננות, אך כליות שתפקודן אינו תקין עלולות לאפשר לאשלגן להצטבר בגוף ולגרום למצב שנקרא היפרקלמיה, שמתבטא בבחילות, דופק נמוך ופעימות לב בלתי סדירות. צריכת האשלגן המומלצת לאדם מבוגר היא 3,500 מיליגרם ליום ובננה אחת מכילה 400-450 מיליגרם של אשלגן (כך שתידרשו לאכול כשבע וחצי בננות אם תרצו להגיע למכסה על ידי אכילת בננות בלבד).

אם סבלתם בשלב כלשהו של חייכם מאבנים בכליות, תתרחקו מסלק. השורד האדום-סגול הזה מכיל אוקסלטים - חומרים שמונעים ספיגה של סידן. גופם של רוב האנשים מצליח לפרק את החומרים הללו במעי או בכליות, אך אצל אחרים האוקסלטים עלולים להצטבר ולהוביל להיווצרות אבנים בכליות.

אם אתם נוטלים וורפרין - תרופה לדילול דם שבדרך כלל ניתנת למי שסובלים מקרישי דם, עליכם להמנע מאכילת נבטים. הנבטים עשירים בוויטמין K, רכיב תזונתי הנחוץ לייצור נוגדי קרישה בגוף שפעולתו למעשה מנוגדת לפעולת התרופה.

כרוב חי כמו גם כרובית וקייל מכילים גויטרוגנים - חומרים שעלולים להשפיע על פעילות בלוטת התריס על ידי עצירת ייצור ההורמון תירוקסין, שמאפשר לגוף לספוג יוד, שהוא רכיב חיוני לתפקודה של בלוטת התריס. השפעת הכרוב היא מועטה יחסית, כך שאכילתו נחשבת לבטוחה במקרה של אנשים בריאים או במקרה של אנשים עם בעיות בתפקוד בלוטת התריס אך שנוטלים תרופות לאיזונה. הבעיה היא בעיקר עבור מי שסובלים מתת-תפקוד של הבלוטה ואינם מאובחנים ותסמיניה הם עייפות ועלייה במשקל.

תירמין הוא סוג של חומצת אמינו שמסייעת בוויסות לחץ הדם והוא מצוי בפול, שוקולד ואפילו בגבינות קשות. אם אתם נוטלים נוגדי דיכאון מהדור הישן (מעכבי מונואמין), התרופות הללו עלולות לחסום את פעילותם של האנזימים שאחראים על פירוק עודפי התירמין בגוף. והצטברות של תירמין עלולה לגרום לעלייה חמורה וקיצונית בלחץ הדם.

מיץ חמוציות מכיל חומצה סליצילית, חומר שניתן למצוא גם באספירין. ולכן, במיוחד אם אתם נוטלים אספירין באופן יומיומי (לדילול דם לאחר התקף לב או כטיפול מניעתי), מומלץ להגביל את צריכתו, שכן הוא עלול לדלל את הדם עוד יותר. ההמלצה עבור הנוטלים אספירין היא לשתות פחות משלוש כוסות של מיץ חמוציות ביום.