פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חלב עיזים: תרופת פלא או אמונה טפלה?

      האמונה הרווחת היא שחלב עיזים מרפא אפטות בפה, אבל האם זה באמת עובד? והאם זה הוכח מחקרית? הנה כל הפרטים על המיתוס הפופולרי, וגם אזהרה אחת מאוד חשובה בנושא

      אפטה בפה (ShutterStock)
      מטרד רציני וכואב. אפטות (אילוסטרציה: shutterstock)

      אפטות הן פצעים פתוחים וכואבים שצצים בתוך הלחי או בחניכיים ובדרך כלל חולפים מעצמם תוך ימים ספורים. הטיפול הרפואי בהם נעשה בעיקר על ידי ג'לים מרגיעים, שטיפות של הפה, חיטוי ולעיתים תרופות אנטי-ויראליות במקרים שבהם ידוע שהמקור הוא נגיפי. בסופו של דבר הם מחלימים מעצמם. בציבור הרחב, לפחות בארץ, רווחת האמונה שגם חלב עיזים מועיל נגד הפצעונים הטורדניים הללו. האם יש לכך בסיס מדעי, או שמא מדובר באמונה טפלה בלבד?

      עוד בנושא:
      רפואת אלילים: תרופת סבתא או התעללות בחסר ישע?
      "תרופת סבתא" מוכרת גרמה לסכנת חיים
      תרופות הסבתא שאתם חייבים להפסיק להשתמש בהן

      במרבית המקרים אפטה נוצרת בעקבות פציעה פיזית, למשל כשנושכים בטעות את פנים הלחי או נשרטים ממאכל קשה. אך יש גם מקרים של אפטות חוזרות, שנובעות מאלרגיות למזון, מחלות, תגובות לתרופות, מחסור בוויטמינים ועוד. פעמים רבות יש לאפטות כאלה מקור גנטי, אולם לא ברור איך הוא משפיע בדיוק.

      אף שנדיר שאפטות גורמות נזקים ממשיים, אין ספק שהן יכולות להיות מטרד רציני וכואב, ועל אחת כמה וכמה אם הן מופיעות בתדירות גבוהה. לכן קל להבין מדוע אנשים מחפשים פתרונות שיקלו עליהם או על ילדיהם. ברחבי הרשת יש התייחסויות רבות לסגולות של חלב עיזים כתרופת סבתא לריפוי אפטות, כך שראינו לנכון לבדוק מה אומר על כך המדע.

      עז (ShutterStock , Marius Krivicius)
      מנהג מקומי שמקורו אינו ברור. עז (צילום: Shutterstock)

      בשלב הראשון היה מפתיע לגלות את החלוקה הברורה של המידע: מצאנו הרבה התייחסויות מקצועיות בעברית לנושא, אך לא נתקלנו במידע דומה משום מדינה אחרת. כלומר נראה שמדובר במנהג מקומי שמקורו אינו ברור.

      מצאנו בעיקר רישום ותיק של מחקר קליני שנעשה בבית החולים העמק בעפולה ובדק את היעילות של טיפול באפטות באמצעות חלב עיזים מפוסטר. היות שתוצאות המחקר לא פורסמו בשום מקום, פנינו אל החוקר הראשי, פרופ' דן מירון, שהסביר כי המחקר הופסק עקב קושי בגיוס משתתפים, אך תוצאותיו הראשוניות רמזו על יעילות בהשוואה לטיפול דמה. מעבר לכך לא הצלחנו למצוא ביסוס מחקרי נוסף ליעילות הטיפול, וגם לא הסבר מה יכול להיות הרכיב הספציפי בחלב שעשוי להקל את התסמינים.

      לצד זה אסור לזנוח גם את הדיון בסכנות: חלב עיזים מפוסטר בטוח לצריכה ואפשר למצוא אותו כיום כמעט בכל מרכול בישראל. לעומת זאת, חלב שלא עבר פסטור עלול להכיל חיידקים וטפילים מסוכנים ולגרום למחלות קשות, במיוחד אצל אוכלוסיות בסיכון כגון מדוכאי חיסון, נשים בהיריון, פעוטות וקשישים. בדיקת מעבדה היא הדרך היחידה לזהות את הזיהום בחלב, שכן הוא אינו משפיע בהכרח על הריח, הצבע או המרקם.

      חלב (ShutterStock)
      חלב עיזים מפוסטר בטוח לצריכה. כוס חלב (אילוסטרציה: shutterstock)

      בנוסף, עיזים שחוסנו נגד מחלות אלה ואחרות אינן חולות בעצמן, עלולות להיות נגועות בכל זאת ולהעביר את החיידקים בחלב. המסקנה המתבקשת היא ששימוש בחלב לא מפוסטר טומן בחובו סכנות לא מבוטלות, ולעומת זאת ההוכחות ליעילותו קלושות במקרה הטוב.

      אז נכון, אפטות הן תופעה כואבת ומציקה, אך לרוב חולפת מעצמה. אם הן חוזרות בתדירות גבוהה, מומלץ ללכת לרופא כדי לברר מה הגורם לתופעה ולטפל בו. בהיעדר מחקרים בנושא, אין גם עדויות ממשיות לכך שחלב עיזים הוא טיפול יעיל, למעט תוצאות ראשוניות ממחקר גנוז שנערך עם חלב מפוסטר. לעומת זאת, הסכנות של חלב לא מפוסטר ידועות ומוכרות, ולא בכדי גורמי המקצוע מזהירים מפניו.

      שקד אשכנזי דוקטורנטית במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון