למה כל כך הרבה אנשים חולים בקרוהן ואיך חיים עם זה?

    בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים סובלים ממחלות מעי דלקתיות המתאפיינות בהתפרצויות כואבות שמשבשות את חיי היומיום. הבשורה הטובה: יש היום מעגלי תמיכה ותרופות שהופכים את זה לפשוט קצת יותר

    • קרוהן
    מערכת וואלה!

    עד לפני כמה שנים, מעטים ידעו מה זה קרוהן, אבל נדמה שהיום מרבית האנשים מכירים לפחות אדם אחד שסובל ממחלת מעי דלקתית זו, ויודע במה זה כרוך. העלייה במודעות היא לא תוצאה של יחסי ציבור מושחזים, אלא של העובדה הפשוטה שבעשורים האחרונים ישנה עלייה דרמטית בשכיחות של קרוהן בעולם המערבי. וזה נכון, כמובן, גם בישראל, שמבססת את מעמדה, לצד סקנדינביה וקנדה, כאחת המובילות בעולם בשכיחות של מחלות מעי דלקתיות.

    עוד בנושא:
    חוקרים סוף סוף הבינו מה גורם לקרוהן
    חשבה שיש לה קרוהן, ואז הרופאים גילו את זה
    מחקר: קנאביס רפואי משפר את מצבם הבריאותי של חולי קרוהן

    אז מה זה בעצם קרוהן? מדובר בדלקת כרונית וקשה לטיפול אשר מתפרצת בהתקפים כואבים ולא פשוטים. קרוהן נגרמת בשל שינוי בסביבה החיידקית במערכת העיכול (מהפה עד פי הטבעת) והפרת האיזון בין החיידקים הטובים והרעים. כתוצאה, מערכת העיכול מוגנת פחות מפני כל חומרי המזון והפסולת שעוברים דרכה, ומגיבה בדלקת כרונית קשה לטיפול. המחלה מתאפיינת בהתקפים חוזרים, ואלו פורצים בדרך כלל בתקופות של דחק וסטרס, תקופות בחינות, גיוס לצבא, הריונות ועוד. לאחר התפרצות המחלה, לחץ גורם להתקפים חוזרים.

    מערכת העיכול מוגנת פחות מפני כל חומרי המזון והפסולת שעוברים דרכה. אילסטרציה של מערכת העיכול צילום: ShutterStock) (צילום: ShutterStock)

    כאמור, בעשורים האחרונים ישנה עלייה מתמדת בשכיחות של מחלת קרוהן בעולם המערבי. לדברי ד"ר ניצן מהרשק, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות, באיכילוב, בין הגורמים החשודים כקשורים לעלייה בשכיחות המחלה נמצאים אורח חיים מערבי, מזון מתועש, וחשיפה חוזרת ונשנית לאנטיביוטיקה בילדות. לדבריו, מחקרים אפידמיולוגיים מצאו קשר בין הופעת המחלה לאורח חיים עירוני, עליה בצריכה של מזון מעובד וירידה בשימוש בחומרי גלם טבעיים ובבישול הביתי. במחקרים במודלים של המחלה בעכברים, הודגם כי חשיפה שלהם למרכיבים מתעשיית המזון הגבירה את הופעת המחלה.

    מחלה "של צעירים"

    בשנים האחרונות ניכרת עלייה בתחלואת תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים

    התסמינים הראשונים האופייניים למחלה הם יציאות תכופות, כאבי בטן, ירידה במשקל, דם בצואה, פגיעה בצמיחה ועיכוב בהתבגרות המינית. בהמשך מופיעים גם חסרים תזונתיים (בגלל שהספיגה של ויטמינים ומינרלים נעשית במעי הדק), בעיקר 12B, אנמיה, חולשה ובמצבים מתקדמים חוסר יציבות וסחרחורות.

    האבחון בקרוהן נעשה על סמך תסמינים, היסטוריה משפחתית, בדיקות דם לאבחון גורמי דלקת, ובדיקות הדמייה (קולנוסקופיה, קפסולת הדמייה וגסטרוסקופיה). בילדים נעשה האבחון בבדיקות רנטגן להדמיית המעי הדק. לפעמים המחלה מתעתעת והעדות היחידה תיראה רק בקפסולת הדמייה, שתעיד על התפרצות משמעותית במעי הדק בלבד.

    קרוהן מופיעה לרוב בצעירים בעשור השני עד הרביעי לחייהם. שנים אלו הן שנים עמוסות גם כך - לימודים, בית, נישואים, ילדים - ולכן ההתמודדות עם התקפי קרוהן מורכבת מאוד, ועיקר המאמץ הוא לשלוט בדלקת כך שניתן יהיה לשמור על ההפוגה בין ההתקפים או להימנע מהם. בהקשר זה יש לציין כי בעוד שקרוהן תמיד הייתה מחלה "של צעירים" בשנים האחרונות ניכרת עלייה בתחלואת תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים, עובדה המנבאת המשך מחלה קשה ומורכב יותר.

    איך מתמודדים עם מחלה כרונית בלי להתייאש?

    מכיוון שקרוהן הופך להיות חלק די משמעותי בחיים לאחר האבחון, יש צורך, מלבד הטיפול התרופתי, גם במעגלים של תמיכה. לשם כך הוקמה העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית.

    כאב בטן הוא בהרבה מקרים מהתסמינים הראשונים. אישה אוחזת בבטנה צילום: shutterstock) (צילום: ShutterStock)

    י' (השם המלא שמור במערכת), מאובחן בקרוהן מגיל 15 ומתנדב פעיל גם היום (כשהוא בן 22) במשמרת הצעירה של העמותה. "אנחנו מקיימים מפגשים בהם, בין היתר, אנחנו מתעסקים בסוגיות העולות בחיי החולים כמו החשש מפני חשיפת המחלה בפני בן או בת הזוג והחשש כיצד הם יקבלו אותה. החששות מחשיפת המחלה בראיונות עבודה. הבעיות העולות אצל סטודנטים אל מול מוסדות הלימודים בנושאים מגוונים בעקבות צרכי הטיפול בקרוהן ובקוליטיס", הוא מספר, "אנחנו מקיימים גם סדנאות ושיחות פתוחות עם אנשי מקצוע כמו רופאי גסטרו, פסיכולוגים קליניים ומאמני בריאות, והכל מתוך אווירה של דיון פתוח וטוב, השקפה אופטימית והרבה כיף".

    כאשר נשאל על ההשפעה של הקרוהן על חייו, עונה י' כי "המחלה משפיעה קודם כל על המזון שאני אוכל, אני לא יכול לאכול הכל. בהתחלה היה קשה אבל אחרי שנה וחצי של ניסיונות התאזנתי על תפריט של מזונות שמתאימים לי ועכשיו אני מרגיש נפלא מבחינת האוכל. המחלה השפיעה גם על זה שהצבא לא קיבל אותי אוטומטית והייתי צריך להתנדב".

    הוא מוסיף כי "לעיתים יש לי כאבי בטן שמחייבים אותי לנוח קצת יותר, או לאכול פחות דברים. מבחינת לימודים, לעיתים יש צורך של התגמשות מצד המערכת, אם זה בנושא של איחורים או חיסורים בעקבות בדיקות רפואיות או תורים לרופאים, או בימים שמרגישים לא טוב. בבית הספר היסודי ובתיכון יש הוראות ברורות בחוזר המנכ"ל שהעמותה פעלה רבות לקיומו, המגדירות את הזכויות של תלמידים חולים בקרוהן ובקוליטיס כיבית. כעת המשמרת הצעירה עובדת קשה להשיג מסמך זכויות ברור, מטעם המועצה להשכלה גבוהה למען הסטודנטים חולי קרוהן וקוליטיס".

    להצטרפות למשמרת הצעירה

    לא רק מונעים כאב: התרופות החדשות

    בשנים האחרונות נערכים המון מחקרים העוסקים בפעילות מערכת החיסון. חלק מן המחקרים הביאו לפיתוחן של תרופות חדשות לקרוהן. לדברי ד"ר מהרשק, "אם לפני 20 שנים היו בידינו רק סטרואידים ותרופות אימונו-מודולטוריות הממתנות את פעילות מערכת החיסון, הרי שכעת אנו יכולים לבחור ממגוון תרופות בעלות פעילויות שונות ולהתאימן לחולים. תרופות נוגדות חלבון מסוג ,TNF כגון רמיקייד, רמסימה ויומירה, החלו להיכנס לשימוש כבר לפני כ-20 שנים ומהוות התערבות יעילה מאוד. בשנים האחרונות נוספו תרופות שפועלות נגד חלבוני דלקת נוספים כגון, סטלרה וכן תרופות אשר מונעות הגעה של תאי דלקת למעי, כגון אנטביו. התרופות הללו שיפרו משמעותית את היכולת שלנו לשלוט בתסמיני המחלה, ולהביא את מחלה למצב של הפוגה וכן לטפל בסיבוכי המחלה כגון פיסטולות, ובתסמינים כמו דלקות מפרקים ופריחות עוריות".

    יש לציין כי לסל הבריאות האחרון נכנסה התרופה סטלרה כטיפול קו שני בחולי קרוהן לאחר טיפול בתכשיר ממשפחת אנטי TNF.

    ד"ר ניצן מהרשק בבנק הצואה באיכלוב (צילום: ליאור צור)

    התרופות שעומדות לרשות חולי קרוהן לא השתפרו רק מבחינת מגוון, אלא שגם היעד שלהן השתנה והשתכלל. בשנת 2018 המטרה היא לא לטפל בתסמינים של החולה או "לרדוף אחר המחלה", אלא למנוע את התפתחות המחלה ולמנוע הופעה של סיבוכים. לדברי ד"ר מהרשק, בחולים בעלי פוטנציאל גבוה למחלה אגרסיבית, מטפלים בתרופות מתקדמות כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, ועוקבים אחריהם באופן תכוף בעזרת אמצעים שלא היו זמינים בעבר, כמו קפסולה המצלמת את המעי הדק או בדיקת MRI של המעי.

    וזה לא הכל. העתיד של הטיפול המחלה עשוי לכלול, באופן מפתיע, גם השתלות של צואה. לדברי ד"ר מהרשק ,"בחולי קרוהן יש שינוי באוכלוסיית החיידקים במעי בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה: ישנה עלייה באחוז החיידקים שעלולים להשרות דלקת, וירידה בסוגי חיידקים שממתנים את פעילות מערכת החיסון, במקביל לירידה כללית בעושר החיידקים במעי. לכן, כבר כיום מתקיימים מחקרים בבני אדם, הבודקים האם בעזרת השתלת צואה, הכוללת, העברת חיידקים שמופקים מצואה של אנשים בריאים, אל מערכת העיכול של החולים, אפשר לשפר את מצב המחלה.

    עוד באותו נושא

    איכילוב מציג: בנק הצואה הראשון בישראל

    לכתבה המלאה

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully