חמאת גהי נמצאת בשימוש במטבח ההודי המסורתי זה שנים רבות, אך התעניינות של העולם המערבי בה החלה רק בשנים האחרונות. אחרי שהתרגלנו לחשוב כי חמאה אינה מאכל בריא, מפתיע לשמוע שרבים מייחסים יתרונות בריאותיים רבים לחמאת גהי: נאמר כי החמאה בריאה יותר מחמאה רגילה, בעלת חיי מדף ארוכים, עשירה יותר בוויטמינים ובמינרלים, דלה בכולסטרול וטובה לבישול וטיגון. אבל האם חמאת גהי באמת שונה מחמאה רגילה? כמעט כמו בכל דבר, האמת נמצאת איפשהו באמצע.
עוד בנושא:
ארגון הלב האמריקאי מזהיר: שמן קוקוס מסוכן כמו חמאה
מהתנור עד הגריל: כך תבשלו בריא יותר ב-6 הטכניקות המובילות
הייתם שמים חמאה בקפה שלכם?
מספר המחקרים שבדקו את ההשפעה של גהי על הבריאות הוא יחסית מועט, ולכן קשה לקבוע אם קיים יתרון בריאותי לאכילתה. מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב עת לאבחון ומחקר קליני ערך השוואה בין צריכת שומן צמחי מסוג חרדל וצריכת חמאת גהי על ההיסטוריה של מחלת לב איסכמית (CHD) באוכלוסייה עירונית בהודו. החוקרים גילו כי מחלת לב איסכמית נקשרה בצורה חיובית לעלייה בצריכת השומן הצמחי יותר מאשר צריכת חמאת גהי. מחקר נוסף שנערך בהודו מצא שכיחות נמוכה יותר של מחלת עורקים כליליים, המהווה גורם נפוץ לאי ספיקת לב, דווקא בגברים שצרכו כמויות גבוהות של חמאת גהי.
נתון נוסף שיש להתייחס אליו הוא הכמות הגבוהה של השומן הרווי בחמאה זו. למרות שבשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים גדולים בהם לא נמצא קשר בין צריכת שומן רווי לבין מחלות לב וכלי דם, עדיין ארגון בריאות הלב האמריקאי ממליצים להפחית את כמות השומן הרווי ולצרוך יותר שומן בלתי רווי. כנראה בשל הקשר שנמצא בין צריכת שומן רווי למחלות נוספות כגון סוכרת, סרטן ואפילו אלצהיימר.
הנה כל השאלות והתשובות על אחד הטרנדים התזונתיים הכי רותחים של השנים האחרונות: