יש לכם חדשות רעות? יש רק דרך אחת טובה לספר אותן

"יש לי חדשות טובות וחדשות רעות" – זהו אולי אחד המשפטים השחוקים ביותר מעולם הקולנוע, ורבים מאיתנו למדו דווקא ממנו כיצד ראוי לחלוק בשורות קשות. חלק מהאנשים מאמינים שאם לפני שמטילים את הפצצה נפזר כמה חלקיקי מידע שיכינו את השטח, לאדם השני יהיה קל יותר לבלוע את הגלולה. עם זאת, מחקר חדש מציע שאנשים אלו ככל הנראה טועים ובגדול, וכי הדרך הנכונה להציג בשורות קשות היא פשוט לעשות זאת בצורה ישירה, בלי הקדמות ארוכות או מילים יפות.

עוד בנושא:
מצב רוח זה מדבק: עוד סיבה להסתובב עם חברים מרימים
האם אפשר לעזור למישהו שהחליט להתאבד?
חוקרת ישראלית גילתה למה אנחנו לא מאושרים

חוקרים מהאוניברסיטאות בריגהם יאנג ודרום אלבמה שבארצות הברית, החליטו לבחון מהי הדרך היעילה ביותר לספר חדשות רעות. לטובת הניסוי הם גייסו 145 נבדקים, שנדרשו להתמודד עם שורה ארוכה של תרחישים, שבכל אחד מהם קיבלו סוגים שונים של בשורות קשות. התרחישים כללו שיחות, התכתבויות ומסרים ויזואליים. בכל אחד מהמקרים, הם ניצבו בפני אחת מבין שתי אפשרויות – בחלק מהתרחישים הם קיבלו את הבשורה באופן ישיר, ובאחרים היא ניתנה לאחר הקדמה כלשהי.

הנבדקים התבקשו לדרג כל אחת מההודעות השליליות על פי מידת הבהירות וההתחשבות שבבשורה. בנוסף, הם נדרשו לדרג ערכים כמו ישירות, יעילות, כנות וספציפיות בבשורות שקיבלו. לאחר מכן הם נשאלו אילו מהערכים האלה חשובים להם יותר בקבלת הבשורה. מהממצאים עולה כי רובם המוחלט של הנבדקים רואים בבהירות ובישירות כערכים החשובים ביותר בסיטואציה הקשה הזאת.

החוקרים מודים שהדעה הרווחת בחברה אמנם גורסת שעדיף לייפות בשורות קשות, אך מדגישים כי התפיסה הזאת משרתת את הצד שנותן את הבשורה יותר מאשר את הצד המקבל. הם מסבירים כי כשנדרשים לספר חדשות רעות, קל יותר לעשות זאת עם הקדמה, אך ברוב המקרים הצד השני רק יסבול מכך.

"אנחנו צריכים לדבר", זו עוד אמרה שחוקה שאנשים כבר מפחדים להגיד מרוב שהיא קלישאתית. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה כי דווקא במקרה של פרידה היא חיונית ואף תשפר את התגובה של הצד השני. לדברי החוקרים, כשמדובר בבשורות הקשורות ליחסים בין-אישיים, דווקא נדרשת הקדמה קצרה כמו המשפט הזה, אך חשוב להקפיד שהיא לא תימשך יותר מכמה שניות. "במקרה כזה, הצד השני זקוק רק לכמה שניות כדי לעכל את העובדה שהחדשות הרעות מגיעות", הסביר אחד ממובילי המחקר, פרופ' אלן מאנינג מאוניברסיטת בריגהם יאנג.

מנגד, כשאנחנו נדרשים להעביר בשורה הקשורה למצב בריאותי או למקרה חירום המציב את האדם בפני סכנת חיים ממשית, חשוב לחלוק את המידע כמה שיותר מהר וללא הקדמה משום סוג. "במצב כזה, הצד השני לא חושק בהקדמה ולא זקוק לה", אמר פרופ' מאנינג. "הוא רק רוצה לדעת את זה ולהתחיל לפעול. אם יש לך סרטן, אתה תרצה לדעת את זה כמה שיותר מהר. אתה לא רוצה שהרופא 'ילך מסביב' לבשורה".

לדברי החוקרים, יש סוג ספציפי של בשורות שדווקא מצריך מתן הקדמה שתכין את האדם ותעזור לו לקבל אותה קצת יותר בקלות. מדובר בבשורות שעשויות לערער את עולם הערכים של האדם שמולכם ואת כל מה שהוא מאמין בו. אם לדוגמה מצאתם הוכחה חותכת לכך שאמונה של אדם כלשהו היא שגויה, אתם כנראה תצטרכו להמתיק קצת את הגלולה לפני שתגיעו לעיקר.

"מערכת האמונות של האדם היא הדבר הרגיש ביותר לערעור אצלו", הסביר פרופ' מאנינג. "לכן, כל הודעה שמערערת את מערכת האמונות או האגו, צריכה להיות מוגשת בצורה מעודנת וחכמה".