פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם אפשר לעזור למישהו שהחליט להתאבד?

      עד שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו, 5 אנשים יתאבדו. זה בלתי נתפס, אבל מדובר בסיבת המוות המובילה בגילאי 15-24. לרגל יום המודעות למניעת התאבדויות, אור יניר מסביר מה עומד מאחורי התופעה המורכבת הזו ואיך אפשר לזהות את סימני האזהרה

      כריס קורנל בהופעה בישראל (נמרוד סונדרס)
      אנשים שמתאבדים לא מסוגלים לראות אפשרות אחרת. כריס קורנל (צילום: נמרוד סונדרס)

      על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה מתאבדים כמיליון בני אדם. זה אומר התאבדות בכל 40 שניות בערך, ועד שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו יתאבדו עוד כחמישה אנשים. מדובר ביותר מקרי מוות ביחס למלחמות או מחלות. בישראל מתים כתוצאה מהתאבדות כ-500 אנשים בשנה, יותר מאדם ביום, ויותר מאשר בתאונות דרכים.

      התאבדות היא סיבת המוות הראשונה בעולם בגילאים 15-24, ועל פי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, היחס בין מספר ההתאבדויות למספר ניסיונות ההתאבדות הוא 1 ל-20. לפי ההערכה הזו, כ-10,000 איש מנסים להתאבד בישראל בכל שנה. הערכה זהירה יותר אומרת שמנסים להתאבד בארץ "רק" 6,000 אנשים בכל שנה. תנו למספרים האלה לשקוע רגע בתודעה שלכם.

      עוד במדעי ההתנהגות:
      חברי אמת: איך מתמודדים עם אובדן של בעל חיים אהוב?
      האם באמת יש סגירת מעגל אחרי מוות של אדם אהוב?

      לא רוצים למות, אבל גם לא מסוגלים לחיות ככה

      מדובר בתופעה מורכבת וקשה להבנה – כבני אדם אנחנו עושים כל כך הרבה כדי לחיות ולהתפתח, אז מה מניע כל כך הרבה אנשים לקחת את חייהם שלהם? התאבדות, לרוב, היא צעד שמבטא ייאוש וחוסר תקווה. היא צעד שהמטרה שלו היא להפסיק כאב נפשי בלתי נסבל שלא ניתן לשאת יותר, ושאין דרך אחרת להפסיק אותו ולהתגבר עליו. רוב האנשים שמנסים להתאבד לא רוצים למות, אך לא מסוגלים לחיות במציאות שבה הם חיים. למרות הרצון העז להפסיק את אותו כאב, הם מצויים בקונפליקט פנימי עמוק בנוגע להתאבדות והיו שמחים למצוא אלטרנטיבה אחרת, הם פשוט לא מסוגלים לראות אחת כזו.

      בסרטון שהופק על ידי האגודה הבינלאומית למניעת התאבדויות (IASP) לרגל יום המודעות בשנה שעברה, הסביר נשיא האגודה ד"ר לני ברמן ש"מניעת התאבדות מתחילה במודעות לכך שאפשר למנוע התאבדות". המשפט הזה נשמע פשוט, אולי אפילו פשוט מדי, אבל המשמעות שלו היא שרבים האנשים שזקוקים לתזכורת לכך שזה אפשרי.

      זיהוי סימני אזהרה

      רוב האנשים שמנסים להתאבד נותנים סימני אזהרה, והצעד הראשון בניסיון למנוע אובדנות הוא לזהות אותם ולדעת כיצד להגיב אליהם. סימני אזהרה בולטים עשויים להיות דיבור ו/או כתיבה על פגיעה עצמית ומוות והתעניינות וחיפוש של אמצעים שיכולים לסייע בהתאבדות כגון כלי נשק או סמים. סימני אזהרה כאלה הופכים למסוכנים אפילו יותר אם מדובר באדם הסובל מהפרעת מצב רוח (מחקרים מצביעים על קשר חזק בין דיכאון לאובדנות, למרות זאת חשוב לציין שדיכאון אינו בהכרח מוביל לאובדנות), נוהל לצרוך סמים או צורך אלכוהול באופן מוגזם, ניסה להתאבד בעבר או שבמשפחה שלו יש היסטוריה של התאבדויות.

      השחקן רובין וויליאמס, 2009 (AP)
      מחקרים מצביעים על קשר חזק בין דיכאון לאובדנות. רובין וויליאמס, שם קץ לחייו בגיל 63 (צילום: AP)

      סימן אזהרה "עדין" יותר, אך מסוכן לא פחות, הוא חוסר תקווה – תחושה שנמצאה במחקרים כמנבא משמעותי לסיכון להתאבדות. אנשים שמרגישים חסרי תקווה עשויים לדבר על רגשות בלתי נסבלים, עתיד עגום במיוחד שלא יכול להשתפר בשום דרך ועשויים להשמיע הצהרות שאין להם דבר לצפות לו.
      סימני אזהרה נוספים היכולים להצביע על מחשבות אובדניות הם שינויים דרמטיים במצב הרוח או באישיות, איבוד עניין בפעילויות יום יומיות, הזנחה עצמית ושינויים בולטים בהרגלי האכילה או השינה.

      מה עושים כשרואים את סימני האזהרה?

      אם זיהיתם חלק מסימני האזהרה האלו, אתם ודאי שואלים את עצמכם מה כדאי לעשות והאם אתם צריכים להגיד משהו ולמי בדיוק, וזה מעלה לא מעט שאלות – ומה אם אתם טועים? ומה אם הוא יכעס? זה מצב שבאופן טבעי מעורר אי נוחות או פחד, אבל התשובה היא כן, אתם צריכים לקחת את הסיכון ולהגיד משהו – אדם שמדבר על התאבדות ומראה את סימני האזהרה זקוק לעזרה, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.

      בניגוד לדעה המקובלת, לדבר עם אדם על אובדנות ולהראות שאכפת לכם לא ידחוף אותו לעשות את זה. למעשה, זה נותן לו או לה הזדמנות לבטא את מה שהם מרגישים ויכול לספק הקלה בתחושת הבדידות. בשיחה כזו היו עצמכם, הקשיבו, היו סימפתיים, נסו להציע תקווה וקחו את האדם שמולכם ברצינות. אל תתווכחו, אל תהיו בשוק, אל תבטיחו סודיות, אל תאשימו את עצמכם ואל תציעו דרכים לתקן את המצב שלהם. פשוט תהיו שם בשבילם.

      קורט קוביין (GettyImages)
      קורט קוביין (צילום: gettyimages)

      אם מישהו שאתם מכירים מספר לכם שהוא חושב על התאבדות, חשוב להעריך כמה מיידית הסכנה, ויש 4 שאלות שיכולות לעזור בזה: האם יש לך תכניות? האם יש לך את האמצעים לעשות את זה? האם את/ה מתכוון/ת לעשות את זה? מתי אתה מתכוון לעשות את זה?

      אם יש סכנה מוחשית להתאבדות (יש תכנית, אמצעים וכוונה) קחו את האדם לחדר מיון או התקשרו למשטרה, והרחיקו ממנו כל דבר שיכול לסייע לו. בכל מקרה, אל תשאירו אדם אובדני לבדו בשום נסיבות.

      כך תעזרו לאדם אובדני

      פנו לעזרה מקצועית – עשו כל שביכולתכם בכדי להשיג לאדם את העזרה הדרושה לו. התקשרו לקו מצוקה כגון קו התמיכה של ער"ן ובקשו סיוע והכוונה. עודדו את האדם לפנות לטיפול מקצועי, עזרו לו למצוא כזה ואם צריך קחו אותו לשם.

      הרחיקו אמצעים – הרחיקו מסביבת האדם כל דבר שיכול לסייע לאדם להוציא לפועל את התכנית שלו להתאבד כמו סמים, תרופות, כלי נשק וסכינים.

      עקבו אחרי הטיפול – אם האדם מקבל טיפול תרופתי, וודאו שהוא נוטל אותו לפי ההוראות. היו מודעים לתופעות לוואי אפשריות ואם הן מופיעות או שיש החמרה במצב חזרו לרופא.

      היו פרואקטיביים – אדם במצב אובדני לא רואה תקווה באופק ולעיתים מאמין שאי אפשר לעזור לו, ולכן אתם צריכים להיות קצת יותר עקשנים וברורים בעזרה שלכם. להגיד "תתקשר אלי אם אתה צריך משהו" זה עמום מדי. אל תחכו לטלפון ממנו או שיחזיר לכם טלפון. תקפצו לבקר, תתקשרו שוב, תזמינו אותו אליכם.

      תכנית ביטחון – עזרו לאדם לבנות תכנית שיוכל לעקוב אחריה כשהוא נמצא במשבר ותכלול זיהוי של טריגרים שיכולים לעורר משבר (למשל שימוש באלכוהול, מתח, ימי שנה לאירועים טראומטיים וכו') ופרטי קשר של רופא/מטפל, בני משפחה וחברים שיוכלו לעזור בשעת חירום.

      תמיכה לאורך זמן – גם אחרי שהמשבר האובדני המיידי חלף, הישארו בקשר עם האדם לאורך זמן, קפצו לבקר ודרשו בשלומו באופן קבוע. התמיכה שלכם הכרחית כדי לעזור לו להישאר במסלול הנכון.

      פולו התאבדות אפרים ברכה - מדוע מח"ש ומשרד המשפטים ניקו את שמו של ברכה רק לאחר מותו? (מערכת וואלה! NEWS)
      תת-ניצב אפרים ברכה. התאבד בעקבות מצוקה אדירה (צילום: נועם מושקוביץ)

      בשורה התחתונה, אם אדם קרוב אליכם מראה סימני אובדנות, הדרך הטובה ביותר שאתם יכולים לעזור לו היא להציע אוזן קשבת ואמפתית, ולספק לו תחושה שהוא לא לבד ושאכפת לכם. למרות זאת, אל תקחו אחריות על שיפור במצבו – אתם יכולים להציע את כל התמיכה שיש לכם, אבל אתם לא יכולים להשתפר בשבילו. מדובר במחויבות שיכולה לבוא רק ממנו.

      דרוש אומץ בכדי לעזור לאדם קרוב אליכם שמראה סימני אובדנות, וזה יכול להציף רגשות קשים להתמודדות. לכן אל תשכחו לשים לב גם לעצמכם ובמידת הצורך מצאו מישהו שאתם בוטחים בו – חבר, בן משפחה או איש טיפול – דברו על הרגשות שלכם וקבלו את התמיכה שגם אתם זקוקים לה.

      ער"ן – עזרה ראשונה נפשית – 1201

      סה"ר – סיוע והקשבה ברשת

      בשביל החיים – סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו – 03-9640222