חברי אמת: איך מתמודדים עם אובדן של בעל חיים אהוב?

אחד הפחדים הגדולים של מי שיש לו חיית מחמד הוא לאבד אותה, ולכל מי שחווה אובדן כזה בעבר יש אינסוף סיפורים על הכלב או החתול שהיו לו. כבעלים לחיות מחמד, אנחנו מבינים את העוצמה של הכאב ואת הריקנות שמגיעה עם אובדן כזה. חוויה שבהרבה מקרים מי שאין לו חיית מחמד לא יוכל להבין, וחוסר ההבנה ישתקף במשפטים כמו "זה לא כמו לאבד אדם" או "זה רק כלב".

עוד בנושא:
ילדים צריכים חיות מחמד יותר משהם צריכים אחים
קודם כל תילחצו: כך דאגה יכולה לשפר את הבריאות שלכם
לא רק נפשי: כך אבל ואובדן משפיעים על הבריאות

אז זה לא "רק" כלב, וזה בדיוק כמו לאבד אדם. ג', שהייתה מטופלת שלי, סיפרה לי פעם שהיא לא יודעת מה תעשה אם החתול שלה ימות, זה יהיה ממש כמו לאבד בן משפחה. עבור חלק מהאנשים זה אולי נשמע מוזר, אבל ג' ממש לא לבד – בעבור רבים, מוות של חיית המחמד שלהם הוא במובנים רבים כמו מוות של בן משפחה, והחוויה הזו מגובה במחקר. חיית מחמד עשויה להיות סימבול לילד, אח או אחות, חבר טוב ובן לוויה נאמן.

כלבים וחתולים חיים בממוצע 13 שנים, בהחלט זמן מספיק כדי להפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים של בעליהם ולהיכנס עמוק ללב שלהם. הם הופכים לחלק מהמשפחה וחלק מחיי היום יום. שגרת הבוקר שלכם לא תהיה שלמה בלי להוציא את הכלב לטיול או לבדוק שלחתול יש מספיק אוכל. הנוכחות שלהם עוזרת לנו לבנות את היום, שומרת עלינו פעילים וחברתיים, עוזרת להתגבר על מכשולים ואתגרים ואפילו מספקת תחושת משמעות. הם הדוגמה הכי טובה שיכולה להיות לאהבה בלתי מותנית, כי הם יהיו שם תמיד, בכל פעם שנחזור הביתה הוא לא יהיה ריק. לא פלא שלאבד אותם זו חוויה כואבת כל כך.

בעוד שכל אחד מגיב לאובדן באופן שונה, רמת האבל שחווים תלויה במשתנים כמו הגיל והאישיות שלכם, הגיל של חיית המחמד והנסיבות בהן היא נפטרה. גם לתפקיד של חיית המחמד בחיים שלכם יש משמעות. אם למשל מדובר בחיית עבודה (כמו למשל כלבים של יחידת "עוקץ"), חיית שירות (כמו למשל כלבי נחיה) או חיה טיפולית, האבל שלכם לא יהיה רק על אובדן חיית מחמד, אלא גם על אובדן של חבר לעבודה, אובדן העצמאות שלכם או אובדן של תמיכה רגשית.

אם אתם גרים לבד וחיית המחמד הייתה החברה היחידה שלכם בבית, זה עלול להיות קשה עוד יותר. במקרים מסוימים אתם עלולים לחוש גם אשמה על שלא עשיתם כל מה שאפשר כדי למנוע את הבלתי נמנע.

יהיו מה שיהיו הנסיבות בהן איבדתם את חיית המחמד האהובה, זכרו שאבל הוא תהליך פרטי ואתם לא צריכים להתבייש בנוגע למה שאתם מרגישים, או להרגיש שזה לא נכון להרגיש ככה. חלק מהקושי נובע מכך שבניגוד למוות של אדם, אין מנהגים ברורים במקרים של אובדן חיית מחמד – אין מנהגי קבורה או דרישה לשבת שבעה – מנהגים שתפקידם הוא לעזור בתהליך ההתאבלות.

בעוד שתחושת האובדן הוא חלק בלתי נפרד מגידול חיית מחמד (וגם חלק בלתי נפרד מהחיים) ישנן דרכים להתמודד עם הכאב, לעבד את האבל שלכם ובבוא הזמן גם לפתוח את הלב לחבר חדש שיכנס לחיים שלכם.

עבור חלק מהאנשים מדובר בתהליך המתרחש בשלבים שבכל אחד מהם רגש אחר הוא הדומיננטי, כמו למשל מודל קובלר-רוס המתאר 5 שלבים של אבל: הכחשה, כעס, אשמה, עצב וקבלה. מנגד, בעבור אחרים מדובר בחוויה מעגלית יותר שמגיעה בגלים של רגשות שונים. חשוב לזכור כי לא משנה איך אתם חווים את האבל שלכם, ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור לכם להתמודד טוב יותר עם האובדן:

ראשית, אל תתנו לאף אחד להגיד לכם איך להרגיש – גם לא לעצמכם. האבל הוא שלכם, ואף אחד לא יכול להגיד לכם מתי הגיע הזמן "להמשיך הלאה" או "להתגבר על זה". תנו לעצמכם להרגיש מה שאתם מרגישים, בלי להתבייש ובלי להיות שיפוטיים. זה בסדר לכעוס או לא לבכות, לצחוק, למצוא רגעים של שמחה, ולשחרר רק כשאתם מוכנים.

דברו עם אחרים שחוו אובדן מסוג דומה – בין אם אלה חברים, קבוצות תמיכה (יש כאלה) או קבוצות וירטואליות. אם האנשים הקרובים אליכם לא מראים סימפתיה למצב שלכם, מצאו כאלה שכן. לעיתים קרובות, אלו שחוו אובדן דומה יבינו טוב יותר את מה שעובר עליכם.

ריטואלים וטקסים יכולים לעזור – לוויה יכולה לסייע לכם ולאחרים להביע את הרגשות טוב יותר. זו לא חייבת להיות לוויה בצורה הקלאסית, והיא לא חייבת לכלול את מעמד הקבורה. אתם יכולים לבחור יום שמתאים לכם ולהזמין את הקרובים אליכם לכבד את חיית המחמד שלכם ולדבר על הזיכרונות שלכם. תתעלמו מכל מי שאומר לכם ש"לא מתאים לעשות לוויה לחיית מחמד" ועשו את מה שמרגיש לכם נכון.

שימו לב לעצמכם – המתח והעצב שמתלווים לאובדן יכולים לרוקן את המאגרים הנפשיים והרגשיים שלכם. תשומת לב לצרכים הגופניים והרגשיים שלכם תעזור לעבור את התקופה הקשה הזו. השתדלו לאכול באופן מסודר ודאגו לישון מספיק. גם פעילות גופנית תעזור לכם להרגיש טוב יותר בעזרת שחרור אנדרופינים.

אם יש לכם חיות מחמד אחרות, נסו לשמור על השגרה הרגילה שלהן – גם החיות האחרות עשויות לחוות אובדן ולהגיב אליו, או לחוות מתח בעקבות הצער שלכם. שמירה על השגרה הרגילה שלהן, ואפילו תגבור שלה, יעזור לא רק להן, אלא גם לכם.