פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק נפשי: כך אבל ואובדן משפיעים על הבריאות

      יום הזיכרון הוא יום קשה לרבים מאתנו, ולא כולנו עושים בקלות את המעבר החד לחגיגות יום העצמאות. הטקסים, האווירה הכללית והתאריך עצמו יכולים להציף תחושות קשות, ומסתבר שגם לפגוע בבריאות. מודעות ותשומת לב אל הסובבים אותנו יכולות לעזור לנו לעזור להם

      חיילים בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בקריית שאול (דרור עינב)
      לא מדובר רק בהשפעה פסיכולוגית (צילום ארכיון: דרור עינב)

      אובדן של אדם קרוב יכול לשנות את חיינו. רבות נאמר על ההשפעה הפסיכולוגית של האבל, אך אנשים רבים אינם מודעים להשלכות הנוספות שעשויות להיות לאבל על מצב בריאותנו הפיזית. תקופת ההתמודדות עם אובדן משתנה מאדם לאדם וכך גם הדרך שבה הוא משפיע עלינו, אבל סביב יום הזיכרון הסיכוי לחוות את תופעות האבל, גם אם עבר זמן רב מאז מות האדם הקרוב, עולות מאוד.

      כל ישראל אחים, וסביר להניח שכל ישראלי מכיר מישהו שיום הזיכרון הוא עבורו יותר מיום אבל לאומי. חשוב לשים לב לסימנים שעלולים להעיד על השפעה בריאותית של האבל, ולסייע להם לשמור על גופם. לפניכם מספר השפעות אפשריות של אבל על המצב הבריאותי שכדאי להיות מודעים אליהן.

      אבל גורם ליותר מחלות

      אבל גורם ללחץ ולסטרס. כאשר אנחנו נכנסים ללחץ, מתחיל בגוף תהליך מורכב שמסתיים בייצור רמת קורטיזון גבוהה במיוחד, תהליך שלרוב נמשך כמה שעות. אבל הנמשך לאורך זמן, עלול לגרום לרמות הקורטיזון בגוף להישאר גבוהות בהרבה מהנורמלי במשך תקופה ארוכה, דבר שעלול להחליש את המערכת החיסונית באופן משמעותי. התוצאה היא שיחד עם הקושי הפסיכולוגי, אבל יכול לגרום גם לחשיפה גבוהה יותר למחלות.

      אם אתם שמים לב לכך שהקרובים אליכם המתמודדים עם אובדן נוטים יותר להצטנן ולחלות - ייתכן שהמערכת החיסונית שלהם נפגעה באופן זמני. קשה לצפות מאדם השקוע באבלו לדאוג לעצמו, לקחת פרוביוטיקה ולהתעסק בבריאותו הגופנית, אולם ייתכן שתשומת לב ועידוד בלתי שיפוטי לשמירה על הבריאות מצד הסביבה יעזרו לו לטפל בעצמו יותר, ולעבור את התקופה הזו בלי שיצטרך להתמודד גם עם מחלות חוזרות ונשנות.

      אבל גורם לדיכאון

      אובדן יקירינו או התמודדות עם טראומה עשויים להביא אותנו למצב של חוסר אנרגיה ולפאסיביות. מלבד התחושות הקשות הנלוות לדיכאון, יכולים להתלוות אליו חוסר תיאבון, ישנוניות לאורך היום ונטייה להישאר בבית. המעגל מחזק את עצמו - מיעוט אכילה, חוסר פעילות גופנית ואי חשיפה לאור שמש מגדילים את תחושת החולשה וחוסר האנרגיה בגוף ומכניסים למצב סטטי אף יותר עם השלכות פסיכולוגיות ובריאותיות.

      חשוב לשמור על רמה מסוימת של פעילות, על אף שאין לצפות מאדם השרוי באבל שיהיה פעיל ונמרץ כתמיד. אם אתם חוששים שיקיריכם מסתגרים בביתם יותר מדי, לא אוכלים מספיק ולא דואגים מספיק לגופם, ניתן להציע להם לצאת לטיול כשאתם מבקרים אותם. הליכה מתונה באוויר הצח יכולה לעזור מאוד לאדם שנמצא במעגל מיטה-כורסה-מיטה, ואחריה קל יותר לעורר את תאבונו ולהציע לו לאכול יחד משהו קל.

      אילוסטרציה עישון ג'וינט (ShutterStock , shutterstock)
      קל להידרדר לעישון באבל (צילום: shutterstock)

      אבל מחזיר הרגלים לא בריאים

      כולנו מתמודדים עם אבל בדרך שונה, ואצל אנשים רבים זו דרך שכוללת חזרה להרגלים שחדלו מהם. עישון הוא דוגמה כאובה לרבים מאתנו, אכילה בלתי בריאה, הפסקת הפעילות הספורטיבית שהקפדנו עליה ואף שתיית אלכוהול מוגזמת, כל אלה אפיקים שאנחנו עלולים לפנות אליהם בזמן אבל.

      גם אם אתם רואים את הקרובים לכם חוזרים להרגל מזיק שעבדו קשה כדי לזנוח - הדבר החשוב ביותר הוא שלא להיות שיפוטיים. התקופה קשה, ויותר מכל חשוב שחברכם ירגיש שיש לו למי לפנות ושאתם לא מבקרים אותו. עם זאת, חשוב להיות קשובים לאיתותים מחברכם כשהוא רוצה להפסיק את ההרגל שחזר אליו. אם הוא מדבר על רצון להפסיק שוב לעשן או לחזור להתאמן, עידוד ואמונה ביכולותיו מצדכם, ללא כל ציפייה או שיפוט, תסייע לו מאוד לחזור למסלול.