חוקרת ישראלית גילתה למה אנחנו לא מאושרים

בווידיאו: מחקר מצא מתי אנחנו צפויים לחוות את האושר הגדול בחיינו

אנשים עשויים להיות מאושרים יותר כאשר הם מרגישים את הרגשות שהם רוצים להרגיש - גם אם הרגשות האלה הם לא נעימים, כמו כעס או שנאה, כך על פי מחקר שפורסם על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית ונוהל על ידי חוקרת ישראלית. אבל עוד לפני הכל, מה הוא באמת אושר?

"אושר כולל סיפוק כללי מהחיים שלנו", מסבירה פרופסור מאיה תמיר, חוקרת מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והחוקרת הראשית של המחקר. "הכוונה היא שלא מדובר בחוויה רגשית חולפת ותלוית הקשר, אלא בהערכה כללית יותר של החיים והסיפוק שלנו מהם. במחקר הנוכחי מדדנו אושר על ידי דיווח של סיפוק מהחיים וגם היעדר סימפטומים של דיכאון", היא מסבירה בראיון לוואלה! בריאות.

לדבריה, השורה התחתונה של המאמר היא שמה שחשוב לאושר שלנו זה לא רק איך אנחנו מרגישים בפועל, אלא איך אנחנו רוצים להרגיש.

כדי לבדוק האם עדיף לחוות רגשות נעימים גם אם אין להם ערך, או לחוות רגשות שיש להם ערך גם אם הם לא נעימים, החוקרים בחנו 2,324 סטודנטים באוניברסיטאות מארה"ב, ברזיל, סין, גרמניה, גאנה, ישראל, פולין וסינגפור. המשתתפים נשאלו על הרגשות שהם רוצים להרגיש ועל הרגשות שהם הרגישו בחייהם. הם נתבקשו לדרג את שביעות הרצון שלהם מהחיים והאם קיימים בחייהם סימפטומים דיכאוניים. המחקר מצא כי המשתתפים שחוו יותר רגשות שרצו להרגיש, דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר בחיים, בין אם הרגשות הרצויים היו נעימים או לא נעימים.

המשתתפים במחקר העידו כי רצו בדרך כלל לחוות רגשות נעימים יותר ופחות רגשות לא נעימים משהרגישו בחייהם, אבל התוצאות גם הראו כי 11 אחוזים מהמשתתפים רצו להרגיש פחות רגשות כמו אהבה ואמפתיה, ממה שחוו בחיי היומיום, ו-10 אחוזים רצו להרגיש יותר רגשות לא נעימים, כמו כעס או שנאה. המחקר, שפורסם באינטרנט בכתב העת JOURNAL OF EXPERIMENTAL PSYCHOLOGY: GENERAL, הוא המחקר הראשון שמצא את הקשר בין אושר לחוויית רגשות רצויים, גם כאשר הרגשות הללו אינם נעימים.

"כשאנחנו חווים רגשות שאנחנו רוצים להרגיש (כי יש להם ערך ומשמעות עבורנו), אנחנו מרגישים סיפוק רב יותר מהחיים שלנו. זה נכון בין אם הרגשות הללו הם נעימים ובין אם לא", מסבירה פרופסור תמיר. כך למשל, אם שני אנשים מרגישים אותה מידה ממוצעת של שלווה, האדם שרוצה להרגיש ככה יהיה מסופק יותר ופחות מדוכא (כלומר, מאושר יותר) מזה שרוצה להרגיש עוד יותר שלווה, למרות שהרגש שלהם זהה. "במדינות מערביות, אנשים רוצים להיות מאוד שמחים כל הזמן. המחקר שלנו מראה שהציפיה הגבוהה הזאת עשויה להוביל אותם להיות פחות מאושרים בסופו של דבר".

איך את מסבירה כחוקרת את הפערים האלה בין מה שאנחנו מרגישים למה שאנחנו רוצים או חושבים שאנחנו אמורים להרגיש? הם זו ההשפעה של החברה המערבית ההישגית, או שזה משהו שטבוע בנו כבני אדם?

"מה שאנו מרגישים בפועל מושפע מהמצב שבו אנחנו נתונים, מהמאפיינים ומהתורשה שלנו, ומהרגלים שפיתחנו. מה שאנחנו רוצים להרגיש מושפע מהמטרות והערכים שלנו, ומסטנדרטים חברתיים ותרבותיים. מה שאנחנו מרגישים לרוב תואם את מה שאנחנו רוצים להרגיש, אבל לא תמיד", מסבירה פרופסור תמיר.

לדבריה כשאנחנו רואים שיש פער בין השניים, אנחנו יכולים לנסות לשלוט ולנווט את הרגשות שלנו בכיוון הרצוי. "חשוב שנדע לאן לשאוף ברמה הרגשית, כדי לוודא שהרגשות שלנו לא כובלים אותנו אלא מסייעים לנו להשיג את המטרות והערכים שחשובים לנו. יחד עם זאת, צריך גם לוודא שאנחנו לא מציבים לעצמנו רף גבוה מדי שלא נוכל להשיג, כי זה יוביל לתסכול. רוב האנשים לא מרגישים שמחים כל הזמן, וחווים באופן טבעי גם עצב, כעס וחרדה. כדי להיות מאושרים צריך לנסות לשאוף לרגשות שיש להם ערך עבורנו, אבל גם לדעת לקבל את הרגשות שיש לנו, בין אם הם נעימים או לא".