פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם ילדים נכנסים לבי"ס לפני שמוחם מפותח מספיק ללמידה?

      מחקר חדש שנערך בגרמניה מנפץ את ההנחה שהאזור במוח שאמון על זיכרון לפרטים ותהליכי למידה מסיים להתפתח בגיל 6 וקובע כי למעשה רק בגיל 14 הוא מתפתח במלואו. האם מדובר במחקר שישנה את סדרי החינוך בעולם?

      ילד יושב ליד שולחן בכיתה (ShutterStock)
      שינויים משמעותיים במבנה המוח ממשיכים להתרחש אחרי גיל 6 (אילוסטרציה: shutterstock)

      האם הדרישה מתלמידים לשנן ולזכור חומר לימודי היא מוגזמת ומעבר ליכולתם עד שהם מגיעים לחטיבת הביניים? מחקר חדש שנערך בגרמניה מצביע על כך שההיפוקמפוס – החלק במוח שאחראי על זיכרון - לא מתפתח במלואו עד לאמצע שנות העשרה. בעבר סברו מומחים שההיפוקמפוס מסיים את התפתחותו סביב גיל 6 (שזהו גם הגיל שבו ילדים מתחילים ללמוד בבית הספר).

      לטובת המחקר, המדענים ביקשו ממבוגרים ומילדים בגילאי 6-14 להשלים משימה שמטרתה להעריך עד כמה הם טובים בלזכור פרטים, וגילו שהיכולת הזאת משתפרת בהתאמה להתפתחותם של שני תתי-אזורים בהיפוקמפוס. החוקרים מהמכון על שם מקס פלאנק בברלין ושותפיהם למחקר מאוניברסיטת סטירלינג הסקוטית גילו ששינויים משמעותיים באזורים בהיפוקמפוס שמקושרים לזיכרון ולשליפת מידע מהזיכרון, המשיכו להתרחש גם הרבה אחרי גיל 6.

      עוד בנושא:
      איך להיות הורים טובים? מתברר שדווקא לחוקרי מוח יש את התשובה
      10 סימנים שיעזרו לכם לגלות אם הילד שלכם גאון בכל גיל

      תלמידה יושבת בכיתה (ShutterStock)
      היכולת להבחין בהבדלים עדינים ולהזכר בהם לא מתפתחת במלואה עד גיל 14 (אילוסטרציה: shutterstock)

      בגיל 6 ילדים מצויים בשלב של התפתחות מהירה. אוצר המילים שלהם גדל בכעשר מילים ליום, יכולתם לזהות דפוסים משתפרת והם מבססים את היכרותם עם עולם הדמיון ועולם הממשי בצורה שמאפשרת להם לתאר את שניהם בפירוט רב. אולם, המחקר הנוכחי מגלה שיכולתם של ילדים להבחין בהבדלים עדינים בין שני אובייקטים דומים לא מסיימת להתפתח עד שהם מגיעים לגיל 14.

      במסגרת הניסוי הראו החוקרים למשתתפים תמונות דומות שנבדלו זו מזו בפרטים קטנים ולאחר מכן ביקשו מהם להזכר בפרטים כלליים או ספציפיים שהופיעו בתמונות. החוקרים השוו בין ביצועי המשתתפים ובין סריקות MRI של מוחותיהם. הסריקות גילו ששני תתי-אזורים חשובים בהיפוקמפוס – ה-dentate gyrus וה-entorhinal cortex - היו גדולים יותר במשתתפים המבוגרים יותר, שביצועיהם במשימת הזיכרון היו גם טובים יותר. הראשון קשור ביכולת לזכור הבדלים והשני מחבר בין ההיפוקמפוס ובין החלק במוח שאחראי על תפיסה חושית והיגיון מרחבי.

      הממצאים החדשים מצביעים על כך ששני האזורים הללו ממשיכים לגדול אחרי גיל 6, אולם קצב ההתפתחות שלהם השתנה מנבדק לנבדק.

      רופאה בוחנת סריקות מוח (ShutterStock)
      עד לפני שנתיים חשבו שאנו נולדים עם היפוקמפוס מפותח לחלוטין (אילוסטרציה: shutterstock)

      ההיפוקמפוס אחראי על רגשות כמו גם על זיכרון אפיזודי. הוא קולט מידע חדש ומפנה אותו לזיכרון לטווח ארוך, מה שהופך אותו לבעל השפעה קריטית על תהליכי למידה. "לילדים בני ארבע אין בעיה לבצע הבחנות קוגניטיביות בין אובייקטים שונים, אבל חסרה להם היכולת להיזכר בהן לאחר מעשה", אמרה ד"ר נורה ניוקומב, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, בראיון לדיילי מייל. ד"ר ניוקומב ביקרה במעבדה שבה בוצעו הניסויים והמחקר בברלין ולדבריה, ילדים בכל הגילאים הצליחו לזהות הבדלים דקים בין שתי תמונות של ברווזים, למשל. אולם הם התקשו מאוד להיזכר איזה פרט היה באיזו תמונה.

      כלי חדש להבנת המוח

      למרות זאת, לדבריה הקושי הזה אינו אמור להוות מכשול ללמידת חומר לימודי מהסוג שמוקנה להם בבית הספר בגילאים אלה. ד"ר ניוקומב סבורה שעל אף שממצאי המחקר הזה לא ישנו את האופן שבו אנו מלמדים ילדים בגילאי בית ספר יסודי, הוא מספק תובנות חשובות לאופן ולעיתוי שבו אזורים שונים במוח מתפתחים ומשתנים.

      התפיסות המדעיות לגבי התפתחות המוח מצויות עדיין בשלבי התגבשות. עד לפני שנתיים היו חוקרים שסברו שאנו נולדים עם היפוקמפוס מפותח לחלוטין, מזכירה ניוקומב. אולם המחקר החדש מספק לדבריה כלי מחקרי חדש להבנת המוח והתפתחותו.