איך להיות הורים טובים? מתברר שדווקא לחוקרי מוח יש את התשובה

חשבתם פעם כמה קל היה אם הייתם יכולים לצפות מה הילד שלכם יעשה בכל רגע נתון? זה אמנם היה יכול להיות נוח בהרבה, אך דווקא האתגרים, הטעויות, ההתנסויות והלמידה תוך כדי התהליך – הם שהופכים אותו למעניין ומסעיר כל כך. גם אם אתם מגדלים את הילד החמישי, הוא תמיד יפתיע אתכם מחדש, לטוב ולרע, ובכל זאת - יש שלבים התפתחותיים שכל הילדים מוכרחים לעבור, וברוב המקרים גם באותו הגיל.

עוד בנושא:
7 דברים מדהימים שלא ידעתם שהתינוק שלכם יכול לעשות
הנה דרך מפתיעה שתגרום לילדים שלכם לאהוב ירקות
10 סימנים שיעזרו לכם לגלות אם הילד שלכם גאון

מחקרים מראים שככל שההורים מבינים יותר את התהליכים שעוברים ילדיהם, כך עולה הסיכוי שהם יגדלו אותם בצורה נכונה יותר. כדי לעשות את זה, חשוב לדעת אילו כישורים הם מפתחים בכל גיל, ולתמוך בהם לאורך הדרך. כך תעשו זאת בצורה הטובה ביותר:

עד גיל שנתיים, הילד שלכם חווה את מה שנקרא "השלב הסנסומוטורי". בשלב זה הוא לומד להכיר את הסביבה שלו דרך החושים. הוא מרגיש דברים עם הידיים, מריח ומכניס לפה. שלב זה בהתפתחות מוכר להורים רבים, אך יש גורם נוסף ופחות מוכר שקורה לילדיכם בגיל הזה – רכישת כלים חברתיים ראשונים.

ד"ר שרה ליטל, מומחית למדעי המוח באוניברסיטת וושינגטון, מסבירה בראיון לאתר Big Think כי עד גיל שנתיים התינוקות לומדים איך להתנהג בחברה, ובשלב זה הם מחפשים באופן תמידי את התמיכה והאישור של הוריהם. אם למשל הם משחקים עם תינוק שהם לא מכירים, הם יסתכלו על הוריהם הרבה פעמים כדי לקבל אישור או להבין איך עליהם לנהוג.

איך תוכלו לעזור? חשוב קודם כל להבין שהילד זקוק לכם לצידו כדי לקבל השראה לאופן שבו עליו לנהוג בחברה. אם תחייכו ותגרמו לו להרגיש טוב כשהוא מביט בכם – כך הביטחון והעצמאות שלו יתפתחו בצורה בריאה יותר.

בסביבות גיל שישה חודשים, התינוק צפוי להתחיל לפתח את כישורי השפה שלו. הוא עשוי להתאמן על הגיית המילים בצורה הנכונה, למלמל או אפילו להצליח להגות מילים במלואן. בשלב זה התינוק יעקוב אחרי הפה שלכם כשתדברו וינסה לחקות את האופן שבו אתם עושים את זה.

איך תוכלו לעזור? ד"ר ליטל מסבירה שזה בסדר להשתמש ב"טון תינוקי" כשמלמדים את הילד לדבר. היא אף מדגישה שכולנו מתוכנתים כך מבחינה גנטית, כדי להקל על תהליך למידת המילים של הילדים. עם זאת, היא ממליצה להגות את המילים כמו שצריך ולהשתמש בתחביר נכון במשפטים, כדי שהילד ילמד מהר יותר איך באמת צריך לדבר. זה אומר שכדאי להימנע ממילים כמו "באבא" או "צצי".

מגיל שנתיים בערך, הפעוטות נכנסים לשלב בהתפתחות שנקרא "השלב הקדם אופרציונלי", שנמשך בדרך כלל עד גיל 6 או 7. בשלב זה, הילד מתחיל לפתח מודעות לסמליות, מתחיל להבין חשבון פשוט ומבחין בצורה טובה יותר בין עבר לעתיד. בשלב זה הילד יבין מצבים קונקרטיים, אך יתקשה לקלוט מחשבות מופשטות ופילוסופיות.

עם זאת, התהליך המעניין ביותר שקורה החל מגיל שנתיים הוא ההתפתחות הרגשית. בשלב זה ילדיכם מתחילים להבין שאנשים לא רואים את המציאות כמוהם, והם הופכים מרוכזים יותר בעצמם. לכן, קשה לילד לחלוק ולדאוג לאחרים בשלב הזה. בניגוד למה שהורים חושבים, לפעוטות קשה לשלוט ברגשות שלהם והם זקוקים להכוונה שלהם כדי לעשות זאת.

איך תוכלו לעזור? זה אמנם עשוי להיראות לכם כמו חינוך לקוי, אבל לדברי מומחים לחקר המוח, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בן שנתיים שחווה התקף זעם היא דווקא להסיח את דעתו עם צעצוע, ולא לנסות להסביר לו שההתנהגות שלו לא במקום. זאת מכיוון שבגיל הזה המוח עוד לא מסוגל להבין זאת.

מנגד, בגיל שלוש עד ארבע זה הזמן להתחיל לפתח את האמפתיה של ילדכם ואת היכולת לשים את עצמו בנעליים של אדם אחר. כדי לעשות זאת הקריאו לו הרבה סיפורים שיאפשרו לו להפעיל את הדמיון ולהזדהות עם הדמויות שבהם.

מגיל שש או שבע עד גיל 11 או 12, הילד נכנס ל"שלב הפעולות הקונקרטיות", ובו הוא מפתח את שיקול הדעת וההיגיון. בשלב הזה רבים מהילדים כבר מסוגלים לתפוס רעיונות מופשטים, להבין השתלשלות אירועים ולחוש אמפתיה כלפי אנשים אחרים שעוברים חוויות שונות משלהם. ילדים בגיל הזה כבר יכולים ללמוד רעיונות מתמטיים בסיסיים, אך עדיין לא יכולים לפתור בעיות מסובכות שדורשות היגיון מורכב.

איך תוכלו לעזור? ד"ר ליטל מסבירה כי בשלב זה לחלק מההורים יש נטייה לשכוח שהיכולות הרגשיות של הילדים עדיין מתפתחות וכל דבר שההורה עושה יכול להשפיע רבות על ההתפתחות של הילד בטווח הארוך. חשוב לזכור כי כל ריב בין ההורים, או מנגד, דיכאון או בעיות נפשיות אחרות שההורים חווים, עלולים לצלק את הילד. לכן, נסו לייצר סביבה בטוחה שתעצים את הילד והשתדלו להשאיר את הצרות שלכם הרחק מעיניו.

מגיל 12 ולאורך כל גיל ההתבגרות, ילדיכם יחוו את מה שנקרא "שלב הפעולות הפורמליות", שבמהלכו הם מחדדים את המוסר ומפתחים עוד יותר את ההיגיון, שבשלב הזה גם מתחיל להתבסס על פילוסופיה ודדוקציה (הסקת מסקנות פרטיות מעקרונות כלליים ומופשטים).

עם זאת, כולם יודעים שמדובר בגיל לא פשוט מבחינה נפשית. זאת מכיוון שלצד השינויים ההורמונליים המוכרים לכל, מתפתח בגיל הזה גם "המוח האמצעי", אזור במוח שאחראי בין היתר על הרגשות ועל המיניות. מנגד, קליפת המוח הקדם מצחית, שאחראית בין היתר על קבלת החלטות, תכנון, שליטה בדחפים והימנעות מסיכונים, מתפתחת בשלב מאוחר יותר ומשלימה את התהליך רק בגיל 25. לכן, בגיל ההתבגרות קל להיסחף עם הרגשות וקשה יותר לנהל אותם.

איך תוכלו לעזור? בתקופה הזאת, הקושי לנהל את הרגשות הופך את המציאות של ילדיכם למורכבת יותר. לכן נסו כמה שפחות להילחם בהם, ולהבין שמדובר בתקופה שחולפת. בתקופה הזאת הם זקוקים יותר מכל לתמיכתכם ולהדרכה שלכם, גם אם יגידו את ההפך.

חשוב להבין כי הם כנראה ישתו אלכוהול, יקיימו יחסי מין ואולי אפילו יתנסו בסמים. ככל שתתנגדו יותר, כך הם ירצו לעשות זאת יותר, ולכן חשוב לא להילחם, אלא להבהיר להם שהבית הוא מרחב בטוח ושאתם יכולים לדבר איתם על הכול. אם לא תוכלו למנוע את ההתנסויות האלה, לפחות ודאו שאתם מדריכים אותם איך לעשות זאת בצורה מושכלת יותר.

כשהם טועים, במקום להרצות ולהעניש, נסו ללמד ולהדריך אותם. השתדלו להיות קול ההיגיון בחיים שלהם, ולא הקול המאיים שממנו הם בורחים. בנוסף, ניתן לסייע להם לפתח את קליפת המוח הקדם מצחית. כדי לעשות זאת, תנו להם לתכנן תוכניות, התייעצו איתם לגבי בעיות מורכבות ותנו להם לגשר בקונפליקטים עם בני משפחה אחרים. במילים אחרות – תנו להם להחזיק יותר את המושכות. זה יעשה להם ולכם רק טוב.