פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא תאמינו מה קורה כשאתם נושמים עובש

      מחקר ישראלי חדש גילה שלתאי מערכת החיסון שלנו יש אסטרטגיה מיוחדת ומפתיעה לטיפול בתאי העובש שאנחנו נושמים כל הזמן: הם גורמים להם להרוג את עצמם. ככה זה עובד

      עובש (ShutterStock)
      זה מה שאתם נושמים. מבט מקרוב על עובש (אילוסטרציה: shutterstock)

      קחו נשימה עמוקה. עם החמצן הכנסתם עכשיו לריאותיכם גם שלל יצורים מיקרוסקופיים, מחיידקים ועד לנבגים של עובש. כולנו נושמים לפחות כאלף נבגים כאלה ביום, והמספר יכול להגיע עד לעשרה מיליארד. בדרך כלל מערכת החיסון מסלקת את הנבגים האלה בלי שהם גורמים שום נזק לגוף. עם זאת, אצל אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, בשל מחלה או טיפול כימותרפי למשל, הנבגים עלולים לגרום לבעיות חמורות.

      מחקר בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שמתפרסם בכתב העת Science, הראה שלתאי מערכת החיסון יש אסטרטגיה מיוחדת לטיפול בתאי העובש האלה: הם גורמים להם להרוג את עצמם. הבנת המנגנון שבעזרתו הם עושים זאת עשויה להוביל לפיתוח טיפול יעיל יותר במקרים שבהם מערכת החיסון אינה מספיקה.

      עוד בנושא:
      מה מרגישים כשסובלים מאלרגיה לעובש?
      בכמה נמכרה דגימה מהעובש שהציל מיליוני בני אדם?
      הפעולות הפשוטות שימנעו זיהום במזון שאתם אוכלים

      המחקר החל במעבדתו של פרופסור עמיר שרון באוניברסיטת תל אביב. נטע שלזינגר, שהייתה אז דוקטורנטית במעבדה, חקרה פטרייה התוקפת צמחים, ושם גילתה לראשונה את מנגנון ההגנה המיוחד. הצמח, כך התברר, לא הורג את תאי הפטרייה ישירות אלא גורם להם לעשות את העבודה במקומו. שרון ושלזינגר תהו אם מנגנון דומה קיים גם בבני אדם, ולצורך כך חקרו את העובש Aspergillus fumigatus הגורם הנפוץ ביותר לדלקת ריאות פטרייתית.

      סרטן ריאות (ShutterStock)
      הריאות שלכם מאלצות פטריות להתאבד (אילוסטרציה: shutterstock)

      "התאבדות" של תאים היא לא אירוע נדיר, וכשהוא נעשה באופן מסודר הוא חיוני לבריאות הגוף. בבעלי חיים תהליך זה נקרא אפופטוזיס, והוא חלק חשוב בהתפתחות עוברית, ביצירת תאים של מערכת החיסון, בהתמודדות עם תאים חולים ועוד. לפטריות יש תהליך דומה, ואותו מנצלים הצמחים, וגם אנחנו, נגדן.

      כאשר תאי הפטריות נכנסים לריאות שלנו ומנסים לתקוף את הגוף, תאים של מערכת החיסון מקיפים אותם, ותוקפים אותם בחומרים מחמצנים המגיבים עם מולקולות רבות בתא וגורמים לו נזק כבד. התא המותקף נכנס למצב המכונה "עקה חמצונית", ותאי הפטרייה מפעילים בתגובה את התהליך המקביל לאפופטוזיס והורגים את עצמם.

      החוקרים יצרו בהנדסה גנטית זן של פטרייה שמייצר כמויות גדולות של חלבון מסוים, המעכב את תהליך ה"התאבדות" של התא. כצפוי, זן זה היה עמיד יותר בפני תאי מערכת החיסון, כשניסו לגרום לו להתאבד. בשיתוף פעולה עם חוקרים מארצות הברית הדביקה שלזינגר עכברים בזן הפטרייה המקורי ובזן המהונדס העמיד. העכברים שהודבקו בפטרייה המהונדסת היו חולים יותר, ומערכת החיסון שלהם התקשתה מאוד להיפטר מהזיהום.

      לעומת זאת, כאשר עכברים שהודבקו בפטרייה (הרגילה) קיבלו חומר שמעכב את אותו חלבון, מערכת החיסון שלהם הצליחה בקלות רבה לגרום לתאי הפטרייה להתאבד, וכך ניקתה את הגוף מהפטרייה במהירות וביעילות.

      עובש (ShutterStock)
      דרך חכמה לנקות את הגוף מפטריות (אילוסטרציה: ShutterStock)

      המחקר מציע כיוון חדש ומעניין לפיתוח טיפולים נגד הפטרייה לחולים בעלי מערכת חיסון חלשה. "לחלבון הפטרייתי המגן בפני התאבדות אין מקבילה בתאי אדם. זהו יתרון גדול, שכן כך יהיה פשוט יותר למצוא חומרים שמעכבים אותו ולא משפיעים על תאי הגוף", אמר שרון בראיון לאתר מכון דוידסון. עם זאת, הוא הדגיש כי הדרך לפיתוח תרופה עדיין ארוכה.

      שלזינגר, שעובדת כיום בארצות הברית, ממשיכה במעבדתה החדשה לחקור את כיצד הגוף תוקף את תאי הפטרייה, וכיצד הם מתגוננים מפניו. "סביר מאוד שמנגנון הפעולה של מערכת החיסון שנחשף במחקר אינו מכוון לאספרגילוס בלבד, אלא משמש את הגוף גם למאבק בשלל פטריות אחרות", מדגיש שרון. אם אכן כך, הבנה טובה יותר של המנגנון תוכל לעזור לנו להילחם בזיהומים פטרייתיים מסוגים רבים ושונים.

      צפו בסרטון קצר של Memorial Sloan Kettering Cancer Center על המחקר (באנגלית):

      ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי