זו השעה שבה אסור לכם לקבוע שום פעילות חשובה

בווידאו: נוירולוגית מסבירה מה קורה למוח שלנו בשעות הצהריים

רוב האנשים שעובדים בשעות העסקים הרגילות מכירים את התופעה הזאת – ככל שמתקרבת השעה 14:00 מתחילים להרגיש עייפים וכבדים יותר, ופתאום אפילו הפעולות הפשוטות ביותר מרגישות בלתי אפשריות. צניחת האנרגיות הפתאומית הזאת, מושפעת ממנגנון השינה והערות של כולנו.

מנגנון זה פועל במחזורים של 24 שעות ויש בו שני פרקי זמן שבהם אנחנו מגיעים לעייפות מרבית – בדרך כלל באמצע הלילה ובשעות הצהריים. אולם, מחקר חדש מציע שלא רק המנגנון הזה משפיע על התחושה הקשה בשעות הצהריים וכי יש גורם נוסף ומשמעותי שמשבש לנו את פעילות המוח באמצע היום.

עוד בנושא:
בלי ריטלין: לשפר את הריכוז ב-6 צעדים פשוטים
העבודה שואבת מכם יותר מדי? כך תצמצמו את השחיקה
האם יש תרופה שתעשה אותנו חכמים יותר?

במחקר ראשון מסוגו שפורסם בכתב העת The Journal of Neuroscience גילו החוקרים כי בסביבות השעה 14:00, מערכת התגמול במוח, שמייצרת תחושה של עונג בתגובה לגירויים, פועלת בעצימות נמוכה ביותר.

מערכת זו תורמת לייצור מוליכים עצביים במוח כמו דופמין וסרוטונין, שגורמים לנו לחוש הנאה. בעוד שזה טבעי שמערכת התגמול תפעל בעצימות שונה לאורך היום, מחקרים מצאו קשר בין מצב כרוני של פעילות נמוכה במערכת, לבין נטייה להתמכרות ודיכאון. מערכת התגמול גם מסייעת לנו לקבל החלטות בהתבסס על שקילת הסכנות האפשריות אל מול התגמול הפוטנציאלי.

לטובת המחקר גייסו החוקרים 16 גברים צעירים שעובדים בשעות רגילות, ולא טיילו במדינה זרה בתקופה שקדמה למחקר (זאת כדי להבטיח שהם לא סובלים מג'ט לג שעשוי להשפיע על התוצאות). הנבדקים התבקשו להשתתף במשחק הימורים, שבו זכו בפרסים כספיים ממשיים, תוך שפעילות המוח שלהם נמדדת בסריקות MRI.

המבדקים בוצעו בשלוש נקודות משמעותיות לאורך היום – 10:00, 14:00 ו-19:00. החוקרים ראו כי בשעה 14:00 ניכרה פעילות נמוכה ביותר באזור במוח שנקרא פוטמן (Putamen), המהווה חלק אינטגרלי במערכת התגמול.

"הנתונים שלנו מצביעים על כך שמרכז התגמול במוח מצפה לתגמול בשעות הצהריים, אך מופתע כאשר הוא מופיע בתחילת היום ובסופו", אמרה מובילת המחקר, ג'יימי בריין, שמשלימה בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת סווינבורן שבאוסטרליה. "המוח שלנו מצפה לתגמול בשלבים מסוימים ביום יותר מבאחרים בגלל שהוא מכוון כך בהתאם לשעון הביולוגי".

בריין וצוותה מאמינים כי הפער בפעילות הפוטמן שבמוח נובע מצורך שהיה לאבות הקדמונים שלנו – שהיו ציידים ומלקטים. אנשים קדמונים אלו נדרשו לחפש אחר מזון בשעות המוקדמות של הבוקר, ואלו הזמנים שבהם מערכת התגמול הייתה צריכה לפעול בשיאה. המוח של האדם בתקופה זו "דרבן" אותו לצאת לצוד בעזרת הגברת ההנאה מגירויים חיצוניים. בצהריים, המוח ציפה לתגמול על העבודה הקשה שעשה עד כה, וכאשר הוא לא קיבל אותה, הוא חווה מעין "נפילת מתח".

במילים אחרות – בבוקר ובערב המוח שלנו יגיב לגירויים בהפתעה, ולכן ההנאה מהם תגבר. בצהריים מנגד, הוא יצפה להם ולכן יגיב באדישות. "אנלוגיה טובה לתופעה הזאת היא התגובה שלנו למסיבת הפתעה אל מול התגובה למסיבת יום הולדת שתוכננה מראש", מסבירה בריין. "שני המצבים האלה מתגמלים, אבל כאשר התגמול הוא בלתי צפוי, המוח שלנו יעבוד קשה יותר כדי להבין מה קורה". לכן, גם ההנאה תהיה (בדרך כלל) גדולה יותר כאשר מדובר במסיבת הפתעה.

כמה מחקרים שנערכו בעבר הראו כי בשעות הצהריים אנחנו מתקשים לחשוב צלול, ההתעמלות פחות יעילה ושיקול הדעת שלנו לוקה בחסר. ד"ר שרה מדניק מאוניברסיטת קליפורניה, פסיכולוגית שחקרה במשך זמן רב את מחזורי השינה והערות ממליצה לאנשים שקמים בסביבות השעה 7 בבוקר לישון צהריים בסביבות השעה 14:00 כדי לשפר את הפרודוקטיביות שלהם, ואליה מצטרפים מומחים נוספים שקוראים לנו פשוט לקחת הפסקה הכרחית בחלק הזה של היום כדי לחדש את המאגרים.

גם הפסיכולוג והחוקר אריק ברקר ממליץ לארגן את רשימת המשימות שלנו כך שאת המשימות הקשות ביותר נבצע בתחילת היום ונשאיר לסוף את המשימות החזרתיות והפשוטות יותר, שבשבילן לא נדרשת תשומת לב מוגברת.