פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה נשים מאמינות שטיפולי פוריות יעבדו, גם כשדעת הרופאים הפוכה?

      חמש מכל מאה נשים בין הגילאים 43 עד 45 יצליחו להרות בטיפולי פוריות. אולם, מחקר ישראלי מראה כי האמונה שלהן מטשטשת נתונים אלו וגורמת להן להעריך שהסיכויים גבוהים בהרבה. "זה קורע לב", אמרה מובילת המחקר

      למה נשים מאמינות שטיפולי פוריות יעבדו, גם כשדעת הרופאים הפוכה?
      עריכת וידאו: ניר חן

      בווידאו: נתוני הפוריות שפרסמה האגודה הישראלית לחקר הפוריות

      הרצון להמשכיות מוטבע בכולנו, והוא מוביל אנשים לעשות מאמצים כבירים, ולפעמים גם כמעט בלתי אפשריים, על מנת להביא לעולם ילד משלהם. נשים בין הגילאים 43 עד 45, משקיעות כסף רב בטיפולי פוריות, על אף שהרופאים מדגישים שהסיכוי ללידה בגיל כזה עומד על חמישה אחוזים בלבד. אז למה הן עושות זאת? מחקר חדש שנערך בקריה האקדמית קרית אונו, מציע שבמקרה של השאיפה להרות, האופטימיות מצליחה לגבור על הנתונים היבשים והלא מעודדים.

      עוד בנושא:
      שבעה דברים שיכולים להשפיע על הפוריות
      השיטה בת 100 השנה שעוזרת לנשים להכנס להריון
      הפריה חוץ גופית: כל מה שצריך לדעת

      המחקר, שבוצע בתמיכת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, בחן את הפער בין מה שנשים חושבות על סיכוייהן להרות, לבין המצב בפועל. החוקרים תשאלו 90 נשים בטיפולי IVF מהביציות שלהן, ו-12 נשים נוספות המנסות להרות מתרומת ביצית.

      מהמחקר עולה כי בעוד ש-80 אחוזים מהנשאלות דיווחו שהרופאים הסבירו להן על הסיכויים הנמוכים להצליח להרות, 26 אחוזים מהן חשבו שהרופאים העריכו לא נכון את המצב. השיעור הממוצע שבו העריכו הנשים את סיכוייהן עמד על כמעט 50 אחוזים. בנוסף, כ-80 אחוזים מהן דיווחו שהן עוברות טיפולי פוריות ללא קשר להערכת הסיכוי להצלחה.

      הפריה חוץ גופית (ShutterStock)
      האמונה גדולה, הסיכוי נמוך (צילום: Shutterstock)

      "אני חוקרת כבר הרבה שנים את הנושא של תקשורת וסיכון, ומבחינתי המחקר הזה ממחיש יותר מכל את הפער בין הבנה להפנמה ואת המידה שבה הרגש, יותר מכל דבר אחר, מפעיל אותנו", אמרה מובילת המחקר, פרופ' טליה מירון-שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות בפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו. "הנשים הללו, שמצד אחד יודעות שהסיכוי מאוד נמוך, ומצד שני מספרות לעצמן שהוא בכל זאת גבוה, פועלות בעקבות הרצון העז שלהן לילד – וזה קורע לב".

      "זוהי אינה הדרך היעילה ביותר"

      בישראל אין הגבלה על מספר טיפולי הפוריות שנשים מקבלות מימון בעבורם. עם זאת, ההשתתפות העצמית בטיפולים אלו אינה זניחה. מהמחקר עולה כי 81 אחוזים מהנשים אמרו כי אין גבול מוגדר לכמות הכסף שיקדישו לטיפולים, כאשר הסכום הממוצע שהשקיעו בכל התהליך, לרבות טיפולי פיריון, תרומת זרע, טיפולים פרטיים, רפואה משלימה וטיפולים פרטיים, עמד על כ-18 אלף שקלים.

      פרופ' מירון-שץ וד"ר אבי צפריר, מומחה לפוריות במרכז הרפואי שערי צדק, הקדישו יותר משנתיים למחקר הזה. במסגרתו הם גילו בנוסף כי 32 אחוזים מהנשים שעברו טיפולי פוריות מביציותיהן היו מודעות לכך שתרומת ביצית הייתה יכולה להעצים בעשרות מונים את הסיכויים להרות, אולם כמעט 90 אחוזים מהן שללו אפשרות זו מכיוון שלתפיסתן, הורות ביולוגית חשובה יותר מכל. רק רבע מהנשים דיווחו שהן שוקלות תרומת ביציות.

      אישה בהריון (ShutterStock)
      מאמינות שהורות ביולוגית חשובה מהכל (צילום: Shutterstock)

      מנגד, נשים שבחרו לעבור טיפולי פוריות ולהשתמש בתרומת ביצית, דווקא העריכו באופן מציאותי, ולעיתים אף פסימי יותר, את סיכוייהן להרות בדרך זו, על אף שבמקרה הזה הסיכויים דווקא כאמור גבוהים יותר. נשים אלו גם הראו במחקר נכונות גבוהה יותר לקבל את כל המידע מהרופאים, גם השלילי, לעומת 30 אחוזים בלבד מהנשים שעברו טיפולים באמצעות ביציותיהן שלהן.

      "הסיבה שלד"ר צפריר ולי היה כל כך חשוב לבצע את המחקר, היא העובדה שאנחנו מזדהים עם הרצון של הנשים האלו", סיכמה פרופ' מירון-שץ. "אבל גם מבינים שטיפולי IVF מהביציות של האישה בגיל מבוגר אינם הדרך היעילה ביותר למימוש הרצון הכל כך אנושי הזה".