שלושה שבועות לתוך חודש יולי, ומפלס העצבים בבתים רבים עולה. אנחנו, ההורים, מוצאים את עצמנו כועסים יותר על הילדים, מתוסכלים יותר ואפילו ממורמרים. התחושה בקרב רבים מאיתנו היא שהילדים רובצים כל היום מול המסכים השונים, לא רואים אותנו, לא רואים שום דבר ממה שקורה סביבם, לא תורמים לבית ויוצרים בלאגן ולכלוך סביבם. דווקא בזמנים כאלו חשוב מאוד לזכור את משמעותה של השפה החיובית, המפרגנת. שפה שאומרת לילדים, ומזכירה גם לנו, כמה הם נהדרים ומהן נקודות החוזק שלהם.
לשפה החיובית ולמילות העידוד יש השפעה משמעותית על האופן בו ילדינו רואים את עצמם ומתוך כך, על האופן בו הם חווים את העולם, הן מעודדות את הילדים לתפוס את עצמם כמסוגלים וכיכולים, מעלות את הדימוי העצמי שלהם ומוסיפות למוטיבציה הפנימית שלהם להתנהג כראוי ולבצע את המטלות שניתנות להם. לנו הן מזכירות כמה הילדים שלנו מיוחדים ונפלאים, ושהם הרבה מעבר למה שאנו רואים בהם בזמנים של תסכול ומרמור.
עוד בנושא:
5 שאלות שעליכם ללמד את ילדיכם לשאול את עצמם כשהם בבעיה
אתם חייבים להפסיק להגיד לילדים שלכם ש"לא קרה כלום"
עם זאת, חשוב להגיד לילדים מילים טובות, שאתם מתכוונים אליהן באמת ולא להגיד אותן סתם, כדי לצאת ידי חובה. ילדים מזהים בדיוק מתי אנחנו מסבנים אותם ולא מתכוונים למה שיוצא לנו מהפה. הנה כמה ממילות העידוד שכדאי שתאמרו לילדיכם:
אתה אדם נהדר, גם כשאתה לא מושלם
אתם בטח זוכרים מה כל היועצים אומרים, ובצדק: עלינו ההורים לשאוף לא להיות הורים מושלמים אלא הורים מספיק טובים לילדינו, ולזכור שבסך הכל אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים, עבורם. אותו משפט עלינו להחיל גם על ילדינו. אין ילדים מושלמים כמו שאין הורים מושלמים. למרות שאם זה הילד שלנו, די ברור שהוא בטופ של הטופ.
המסר שאתה יכול להיות נהדר בעיני מישהו, גם כשאתה לא מושלם, שמישהו מקבל אותך ואוהב אותך כמו שאתה, גם בלי המאמץ המייגע הזה "להחזיק פאסון" כל הזמן, הוא מסר משחרר, מקבל ונכון, מסר שאנו רוצים מאוד להעביר לילדינו, שייקחו אותו איתם גם למערכות היחסים העתידיות שלהם. זהו מסר שמשחרר מהעמדת פנים, שמאפשר לילד להיות מה שהוא ומי שהוא ומלמד אותו לקבל את אי המושלמות גם בו וגם באחר.
חשוב לי לשמוע מה אתה חושב בנושא הזה, כי הדעה שלך נחשבת בעיני
יש שלב, בחיי ילדינו, שאנו קובעים להם כל הזמן מה לעשות ומה לא לעשות, איך לעשות, מתי לעשות, כמה לעשות ואיפה לעשות. אנחנו כמו אלוהים חיים עבורם, מנחיתים עליהם הוראות והכוונות ומצפים מהם לעשותן. למעשה, אנו חווים תסכול רב ותחושות מרמור וכעס אם הם לא פועלים על פי הנחיותינו, ולעיתים קרובות מוצאים את עצמנו במקרים כאלו מאיימים או צועקים עליהם או מענישים אותם.
הילדים, מהצד השני, עסוקים בביסוס זהותם העצמית ותחושת הנפרדות מאיתנו, הם רוצים להרגיש יכולים, קובעים, מחליטים, עצמאיים, ולעתים קרובות מבטאים את עצמאותם בהתנגדות מוחלטת למה שאנו מבקשים מהם. התוצאה? פיצוצים, לעתים קרובות ובקולי קולות. אבל מה אם נעצור רגע, ונתבונן בדרך בה אנחנו מתנהלים כמשפחה? מה אם נחלק את כל המטלות והחוקים והכללים לקטגוריות: כאלו (מעטים יחסית) שחובה לעשות ואין דרך להתפשר או לעגל פינות (כמו בנושאי ביטחון ובטיחות, וקווים אדומים מוחלטים נוספים). וכאלו, שהם הרוב, שאפשר להתבונן בהם שוב, ולנהל לגביהם דיאלוג.
מה אם נפתח את עצמנו לשמוע מה ילדינו חושבים על המטלות והחוקים שבקטגוריה השנייה, מה דעתם בנושאים האלו ואיך הם רואים אותם? ומה אם נגיד להם: "חשוב לי לשמוע מה אתה חושב בנושא הזה, כי הדעה שלך נחשבת בעיני". זהו אחד המשפטים הכי מעצימים שאפשר לומר לילדים שלנו, לדעתי. משפט שרואה אותם ואת רצונותיהם, שמביא אותם בחשבון, שמאפשר להם להתבטא ולחוש בעלי ערך ובעלי השפעה. לא תמיד נוכל לקבל את הדעות שלהם, וזה בסדר, אבל לאפשר להם להביע אותן, מתוך כבוד ועניין אמיתי, זה מה שחשוב. התייחסות כזו תאפשר גם להם ללמוד להקשיב לאחר, מתוך עניין וסקרנות אמיתיים בו ובדעותיו, לנהל דיאלוג ומשא ומתן וללמוד לתת מקום גם לאחרים שסביבם.
אני מעריכ/ה את היכולת שלך להגיע להחלטות בעצמך
כולנו רוצים לגדל את ילדינו, כשהם בעלי דעה, יודעים להביע אותה, בעלי ביטחון ונחישות, ילדים שהם "לא פראיירים". מצד שני רבים ההורים שמקטרים על זה שלילדים שלהם יש דעה ושהם לא מהססים להביע אותה בכל הזדמנות. אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. לגדל ילדים שיודעים מהי דעתם ולא מהססים לעמוד מאחוריה, מתוך חשיבה שהתכונה הזו חשובה מאוד לשנותיהם כמבוגרים, דורשת מאתנו ההורים לשמוע את דעותיהם ולדעת לקבל אותן גם אם הן לא עולות בקנה אחד עם דעותינו. מה שחשוב פה הוא הלימוד שלהם לגבש דעה שהיא שלהם, לנסח אותה בצורה בהירה ומותאמת, ולדעת לעמוד מאחוריה, גם כשהתוצאות שלה יגיעו.
לכן הזמינו את ילדיכם להביע דעה בנושאים השונים שעל הפרק, הקשיבו ואמרו להם כמה אתם מעריכים את היכולת שלהם להגיע להחלטות בעצמם. לעתים תוכלו לקבל את דעותיהם, לעתים לא, אבל המסר צריך להיות- יש לך מסוגלות להגיע להחלטות משל עצמך.
אני מאמינ/ה ביכולות שלך
כל אחד תופס את עצמו בצורה כלשהי: מוכשר, חכם, יפה, עצלן, מצחיק ועוד. זהו הדימוי העצמי שלנו. לכל אחד יש גם את "האני המושלם" אוסף תכונות שמייצג את מי שהיינו רוצים להיות. לעיתים קרובות אנו משווים את הדימוי העצמי שלנו לדימוי המושלם, האידיאלי שלנו. אם הפער ביניהם קטן הדימוי העצמי שלנו יהיה גבוה, בעוד שאם הפער ביניהם הוא גדול, נהיה בעלי דימוי עצמי נמוך. אותו דבר קורה אצל ילדינו, והם בגיל שבו הם מבססים את האמונות הפנימיות שלהם לגבי עצמם. חשוב לנו לעזור להם לבסס דימוי עצמי חיובי וגבוה. אחת הדרכים המשמעותיות לכך היא להגיד להם, ולהתכוון לזה מכל הלב, שאנו מאמינים ביכולות שלהם.
מידת המאמץ וההשקעה במטלה מסוימת תלויה בילד, אבל לא כך הוא תמיד לגבי התוצאה, וישנם גורמים נוספים שמשפיעים עליה. בכך שאנו מאמינים ביכולות של הילד אנו מעריכים אותו על המאמצים ועל ההשקעה שלו, על התהליך, ולא שמים דגש דווקא על התוצאה. כשאנו סומכים על היכולות שלו, והוא לומד לסמוך עליהן גם, הוא ילמד לעשות את המקסימום מבחינתו ויוכל להתגבר על אכזבות או הפסדים ולנסות ולהתנסות שוב. כך הוא יוכל להגיע למיצוי מלא של יכולותיו ולהאמין בעצמו.
אני יודע/ת שעשית מה שיכולת וגם אם לא הצלחת, הדרך שלך היתה נכונה
ובהמשך ישיר למשפט הקודם, חשוב להגיד לילד שאנו יודעים שהוא עשה ככל יכולתו, ושגם אם לא הצליח, הדרך שלו הייתה נכונה. כך ניתן לו את האפשרות להתנסות בחוויות רבות, ובתחומים מגוונים, ללא החשש להיכשל בהם ולאכזב את סביבתו ונחזק את הדימוי העצמי שלו. אנו מעבירים לו מסר שלא הייתה פה חוויה של כישלון אלא חוויה של למידה והתפתחות ואנו מעודדים אותו לעשייה, להתקדמות, למאמץ.
וואו, הצלחת לשמח אותי היום
גם בימים הארוכים של חופשת הקיץ כדאי וחשוב לחזק את הילדים על הדברים שהם עושים במהלך היום. בכל יום אנחנו יכולים למצוא לפחות דבר אחד שהילד עשה טוב, או שיפור כלשהו בהתנהגותו ולהגיד לו כמה הוא הצליח לשמח אותנו בכך היום. בסך הכל ילדינו רוצים שנשמח בהם ומהם ומשפט כזה מעורר אצלם מוטיבציה לרצות להמשיך ולשמח אותנו. יתכן מאוד שמשפט ממוקד, קצר ואמיתי יוכל אפילו להעביר אותם ממצב מסך למצב של עשייה משמעותית בבית.
שום דבר לא יוכל לגרום לי להפסיק לאהוב אותך
לא משנה כמה הימים (והערבים, והלילות) קשים כרגע, כמה מתח יש בבית, וכמה תסכול, מרירות וכעס אתם צוברים, אמרו להם את המשפט, ודרך זה אמרו אותו גם לעצמכם: 'לא משנה מה - שום דבר שאתה עושה לא יוכל לגרום לי לא לאהוב אותך'. בכך תשדרו לילד קבלה, הכלה, הבנה שפה יש לו מקום בטוח להיות מי שהוא, מקום שתמיד יאהב אותו ויקבל אותו. כשאנו יוצרים את המקום הבטוח, האוהב הזה עבור ילדינו, אנו יוצרים עבורם רשת ביטחון פנימית, שתלווה אותם כל חייהם ובכל מערכות היחסים שלהם.