ניסוי מצא: מבט של 30 שניות בתמונה הזאת ישפר לכם את הראייה

בסרטון - אשילות אופטיות שמתעתעות בראייה

האם נמצא הפתרון האולטימטיבי לבעיות הראייה שלנו? האם נוכל סוף סוף להיפתר מהמשקפיים או העדשות ולראות מצוין? התשובות הן לא ולא, אבל האשליה אופטית הסופר מגניבה שלפניכם מבטיחה לשפר לכם את הראייה ל-30 שניות ולאפשר לכם לקרוא את האותיות הקטנות שלא הצלחתם - בבירור. לפעמים 30 שניות זה כל מה שאנחנו צריכים.

מבט של 30 שניות באשליה האופטית הפשוטה שלפניכם עשויה לשפר את יכולתכם לקרוא את האותיות הקטנות, כך עולה ממחקר חדש. צוות המחקר גילה כי חדות הראייה -היכולת לראות פרטים קטנים - יכולה להשתפר על ידי צפייה בגיף "התנועה המתרחבת", כל עוד אתם צופים בספירלה כשהיא מסתובבת לכיוון השעון ולא להפך. תחת "כישוף", תוכלו לראות את האותיות שהיו עד היום קטנות מדי בשבילכם לקריאה.

מהמצאת המשקפיים ועד לניתוח לייזר חדשני: האבולוציה של תיקון הראייה
ענו וגלו: מה הייתם מוכנים לעשות כדי לראות חד וברור?

מחקר של פסיכולוגים מאוניברסיטאות יורק וגלאזגו הסקוטיות מצא שהדרך שבה אנשים מסתכלים לא מוכתבת רק בידי המצב האופטי של העיניים שלהם – אלא גם דרך תהליכים תפיסתיים שמתרחשים במוח. החוקרים השתמשו בלוח הסנלן שמשמש אופטיקאים לבדיקות ראייה, הציגו בפני 74 משתתפי הניסוי את הספירלה המסתובבת עם כיוון השעון במשך 30 שניות ונתנו להם להביט שוב על השורה עם האותיות הקטנות שהתקשו לקרוא לפני כן. כולם הצליחו לקרוא את השורה הזאת, אולם כל האושר הזה נמשך רק ל-30 שניות. ליתר דיוק, כל אחד מהנבדקים הראה יכולת לקרוא שורה אחת מתחת לשורה האחרונה אותה הצליח לקרוא בלוח הסנלן.

התנועה המתרחבת למעשה יכולה להפוך אובייקטים לגדולים יותר ממה שהם באמת – מה שהופך אותם לקריאים יותר. ד"ר רוב ג'נקינס ממחלקת הפסיכולוגיה של אוניברסיטת יורק אמר למייל אונליין "ככל שהראייה שלכם פחות טובה, כך תהנו יותר מהיתרונות של האשליה הזאת. אם הראייה שלכם טובה מספיק, אין לכם הרבה מה לעשות כדי לשפר אותה. הראייה תשתפר לחצי דקה בערך אז אנחנו לא מציעים את זה כתחליף למשקפיים".

הפעולה עובדת גם הפוך: אם תסתכלו על הספירלות שמסתובבות כנגד כיוון השעון, אותיות שבעבר הצלחתם לקרוא יהיו בלתי קריאים בשבילכם הפעם. "היינו מאוד מופתעים מההצלחה של האפקט הזה", אמר ג'נקינס, "אני לא רואה בזה טיפול, אבל זה אומר לנו הרבה על איך שהראייה שלנו מאורגנת במוח. אנחנו רואים שהיכולת שלנו לתפוס פריטים קטנים אינה נשלטת רק ע"י הראייה שלנו - אלא גם ע"י תהליכים במוח".