פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שחררו: האם גם אתם נועלים לסתות?

      בוחן פתע: האם השיניים שלכם נוגעות זו בזו ברגע זה? אם התשובה חיובית יכול להיות שגם אתם לוקים ב'הידוק לסתות' וזה עלול לגרום לכם לנזק בלתי הפיך. איך מטפלים בזה? התשובות בפנים. חשקו שיניים ותתחילו לקרוא

      חריקת שיניים (ShutterStock)
      פעולה בלתי רצונית עם השלכות מזיקות לטווח הארוך (אילוסטרציה: shutterstock)

      בואו נעשה ניסוי: בזמן שאתם קוראים את השורות הבאות עצרו לרגע ובדקו, האם השיניים שלכם נוגעות אחת בשנייה? אם עניתם כן, כדאי שתדעו - יכול להיות שגם אתם סובלים מחריקת שיניים או מהידוק לסתות.

      כ-85 אחוזים מהאוכלוסייה בעולם חורקים שיניים בשלב כזה או אחר בחייהם, אך למרבה המזל, עוצמת החריקה משתנה ורק חמישה אחוזים יפתחו בעיה קלינית בעקבות זאת. הסטטיסטיקה מראה כי אחד מכל ארבעה מטופלי שיניים סובלים משחיקה המתרחשת בעיקר בלילה. הגורמים לתופעה אינם ידועים בוודאות, אך הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים לאורך זמן. הבשורה הטובה היא שמודעות לבעיה משפרת מאוד את הסיכוי לפתור אותה.

      עוד בנושא:
      יד ראשונה מרופא: שאלנו 5 רופאי שיניים איך הם שומרים על פה בריא
      המאכלים שישמרו על השיניים שלכם
      מה לעיסת מסטיק עושה לשיניים שלכם?

      אישה סובלת מכאב ראש (ShutterStock)
      האבחון הראשוני נעשה לרוב בעקבות התסמינים שכוללים כאבי ראש ולסת ופגיעה בלעיסה (אילוסטרציה: shutterstock)

      חריקת שיניים, או הידוק שיניים, היא פעולה בלתי רצונית המאובחנת בדרך כלל על ידי התסמינים שלה, בהם: כאב בשרירי הלסת, רגישות בשיניים ושחיקה ושברים בכותרות השיניים. הכוח הרב שמופעל על השיניים, גם אם אתם לא מרגישים זאת, עלול לגרום להשפעות מזיקות ולנזקים בטווח הארוך למערכת הלעיסה.

      שרירי הלסת הממוקמים בשני צדי הפנים עובדים יחד על מנת להניע את הלסת התחתונה. חלק מהשרירים מבצעים פעולת הרמה, בעוד אחרים מזיזים את הלסת לצדדים, קדימה ואחורה.

      אצל אנשים שאינם חורקים שיניים, במצב מנוחה, הלסת נמצאת במנח שבו השיניים אינן נוגעות זו בזו. מגע בין השיניים יתקיים לפרקי זמן קצרים בזמן לעיסה, דיבור ובליעה. ההערכה היא שהשיניים נפגשות במצטבר רק כ-20 דקות במשך היום.

      סובלים מסטרס? זה לא עוזר

      במקרה של חריקת שיניים (Bruxism) והידוק שיניים (clenching), קיים מפגש מתמשך ועוצמתי של השיניים לאורך זמן רב יותר. אולם, למרות שהבעיה מוכרת, הגורמים לה אינם ברורים לגמרי. ידוע כי קיים קשר ללחץ נפשי מוגבר כתוצאה מאורח חיים עתיר מתחים או מאורעות מלחיצים שהאדם חווה. סיבה אחרת הינה מגעים לא תקינים בין השיניים העליונות לתחתונות, שגורמים לגוף להדק ולשחוק שיניים. בחלק מהמקרים מדובר בכלל בהפרעת שינה המלווה בהידוק ושחיקה לא רצוניים ובאחרים הסיבה כלל אינה ידועה.

      אישה לועסת מסטיק (ShutterStock)
      המגע בין השיניים לא אמור לעלות על 20 דקות ביום במצטבר (אילוסטרציה: shutterstock)

      ניתן לסווג חריקת והידוק שיניים לשני סוגים עיקריים על פי זמן הופעתם: בשינה או בערות.

      חריקת שיניים בשינה תתאפיין בכאבים שיופיעו בבוקר בשרירי הלסת, שריר הצוואר, מפרקי הלסת, קושי בפתיחת הפה לאחר היקיצה, או כאב ראש לא מוסבר. לעומת זאת, כאשר האדם חורק שיניים בזמן ערות, הכאבים עלולים להופיע בפתאומיות במהלך היום ולהתחזק במהלכו. בשני המקרים הנזק למערכת הלעיסה דומה.

      הכוחות החזקים והממושכים הפועלים במהלך הידוק או שחיקה יכולים לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת הלעיסה. במפרקי הלסת יכולים להתפתח כאבים ו'קליקים'. שרירי הלעיסה יכולים להתכווץ ולגרום לכאבי פנים עזים, כאבי ראש וקושי בביצוע פעולת לעיסה תקינה.

      בשיניים עצמן נראה תהליך הדרגתי של שחיקת הכותרות, דבר שיגרום למראה לא אסתטי של שיניים קצרות ולא פרופורציונליות. יעילות הנגיסה והטחינה שלהן תיפגע. במקרים חמורים יתכנו גם שברים של סתימות, כתרי חרסינה ושל כותרות השיניים עצמן, עד כדי מצב המחייב עקירה.

      מפיין CARE שיניים טוב לדעת (ShutterStock)
      האבחון מתבצע על ידי רופא שיניים באמצעות זיהוי תסמינים כמו התקצרות שיניים ורגישות במפרקי הלסת (אילוסטרציה: shutterstock)

      כאשר ברקע קיימת גם מחלת חניכיים שהובילה להתערערות השיניים, כוחות ההידוק והשחיקה יגבירו את ניידות השיניים, יגרמו להן לשנות את מיקומן בלסת ויגדילו את הסיכון לאובדנן.

      למרות שמדובר בתופעה רחבת היקף מרבית הסובלים ממנה כלל לא מודעים לקיומה. לכן שימו לב, אם אתם סובלים מאחת התופעות שתוארו, או יותר, פנו לרופא השיניים שלכם.

      מי מאבחן הידוק ושחיקת שיניים?

      יש חשיבות גדולה לאבחון מוקדם של התופעה, מאחר והנזקים המצטברים עלולים להיות משמעותיים. מודעות לבעיה היא השלב הראשון והחשוב ביותר. האבחון עצמו מתבצע לרוב אצל רופא השיניים שבודק את קיומם של התסמינים השונים שתוארו, כגון כאבים בשרירי הלעיסה, רגישות של מפרקי הלסת, התקצרות כותרות השיניים ועוד.

      אצל אלה הסובלים מההפרעה במהלך שינה, הטיפול הנפוץ והיעיל הוא 'סד לילה'. מדובר במכשיר דמוי פרסה, בעובי של מספר מילימטרים, המותאם אישית למטופל. הסד יכול להיות עשוי מסיליקון רך או מפלסטיק קשיח, הוא מולבש על הלסת העליונה או התחתונה ויוצר הפרדה בין השיניים. הסד סופג את הלחצים המופעלים על השיניים ובכך מונע את הפגיעה בחומר השן. בנוסף לכך, נמצא שהסדים הקשיחים יכולים לגרום להרגעת שרירי הלעיסה והפחתת עוצמת ההתכווצות שלהם, דבר שיפחית נזקים למפרקי הלסת ולשרירים עצמם.

      הלבנת שיניים (ShutterStock)
      הטיפול הנפוץ ביותר הוא באמצעות סד, שסופג את הלחצים המופעלים על השיניים (אילוסטרציה: shutterstock)

      במידה וחריקת השיניים מתרחשת במהלך היום, וניתן לייחס אותה לאורח חיים לחוץ או נסיבות נפשיות אחרות, הטיפול המשמעותי ביותר הוא בניסיון למנוע או להפחית את הגורם שיוצר את הלחץ וזאת בעזרת שינוי התנהגותי וטכניקות הרגעה.

      צורת הטיפול ומורכבותו תלויים בנזקים שנגרמו עקב השחיקה. במקרים ההתחלתיים הטיפול יתמקד בשימור המצב הקיים, מניעת התדרדרות ומעקב מסודר אצל רופא השיניים על מנת לזהות החמרה. המקרים המורכבים עלולים להצריך טיפול שיקומי נרחב ביותר לצורך החזרת השיניים לגודלן הטבעי ושחזור המגעים הנכונים בין השיניים של הלסת העליונה והתחתונה.

      הכותב הוא מומחה לשיקום הפה ורופא ראשי במכבידנט