פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חושבים שאתם מודעים לעצמכם? כנראה שאתם טועים ובגדול

      מחקרים מראים שרובם המוחלט של בני האדם בטוחים שהם מודעים לעצמם יותר מאחרים, אולם בפועל המצב רחוק מאוד מהמציאות. הנה דרך לקבוע איפה אתם עומדים, וגם שיטה שתעזור לשפר את המצב

      נחיתת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל, שדה התעופה בן גוריון, תל אביב 22 במאי 2017 (צילום מסך , פייסבוק)
      סמל המודעות העצמית (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אורן חזן)

      כשאנחנו מתווכחים עם אדם אחר, בייחוד על נושאים כמו דת או השקפה פוליטית, רבים מאיתנו מגחכים בזלזול למשמע הטענות שלו. בוויכוח, ככל הנראה נחשוב שאנחנו יודעים את האמת, ונקווה שהאחר רק יבין בהקדם שאנחנו צודקים. אולם, אנחנו לא מעלים בדעתנו שגם הצד השני חושב בדיוק את אותו הדבר – ושרוב האנשים משוכנעים במאה אחוזים בצדקתם.

      כך גם רבים מאיתנו מאמינים שהם מכירים את עצמם, את המנגנונים שמפעילים אותם, ואת האופן שבו אחרים תופסים אותם. הפסיכולוגית ד"ר טאשה יוריך אף הובילה מחקר ארוך טווח ומעמיק בנושא וקבעה כי כ-95 אחוזים מאיתנו בטוחים שהם מודעים לעצמם.

      עוד בנושא:
      השאלון שיגלה האם אתם רגישים יותר מאחרים
      מאפיין האישיות שמגלה האם אתם מסתובבים עירומים בבית
      קודם כל תילחצו: כך דאגה יכולה לשפר את הבריאות שלכם

      מנגד, היא בחנה כמה אנשים צודקים באמונה זו – ומצאה, באופן לא מפתיע במיוחד כי בין 10 ל-15 אחוזים באמת יודעים מה מתרחש בתוך מוחם. מסקנותיה מחזקות מסקנות ממחקר אחר, שבוצע דווקא בקרב אסירים, חלקם ביצעו עבירות חמורות ואלימות. במחקר הזה, רוב הנבדקים האמינו שהם אדיבים ואמינים יותר מרוב האנשים, ואף יותר מוסריים מרוב האוכלוסייה.

      בספרה של יוריך, Insite, המציג את מסקנות המחקר, היא כתבה כי "האמונה שהסתכלות פנימית מובילה למודעות היא שגויה". לדבריה, גם כשאנחנו מנתחים תהליכים ודפוסי פעולה של עצמנו, זה לא באמת אומר שאנחנו מבינים אותם. לדבריה, אנחנו בדרך כלל שופטים את החיים שלנו על פי המצב הרגשי שלנו באותו הרגע ומתקשים לעשות זאת באופן אובייקטיבי - גם אם אנחנו מאמינים שכן. מחקר אחר שנערך בגרמניה הוכיח זאת בדרך מעניינת. החוקרים נתנו לנבדקים לחפש מטבעות על האדמה. אלה שמצאו את המטבעות דירגו את הסיפוק שלהם מהחיים ברמה גבוהה יותר מאלו שלא היו כאלה ברי מזל.

      מטבע בשמש (ShutterStock)
      אפילו מטבע קטן יכול להפוך את ההסתכלות שלכם על החיים (אילוסטרציה: Shutterstock)

      ממסקנות המחקר, כמו גם ממסקנותיה של יוריך, עולה כי כשאנחנו חווים "יום רע", גם אם הוא מורכב מכמה דברים שוליים שלא עבדו כמו שציפינו, כשנחשוב על החיים שלנו בשלמותם, נראה אותם באור שלילי יותר, ולהפך.

      יוריך מסבירה כי דווקא להתבוננות פנימית ללא טיפול פסיכולוגי עלולה להיות השפעה שלילית בהקשר הזה. היא אומרת שהרבה פעמים דווקא כשאנחנו מנתחים את עצמנו בעצמנו, יהיה לנו קל יותר "להשליך" את כל הבעיות שלנו על מקור אחד, ובכך לנסות ליצור קיצור דרך לפתרונן. היא מסבירה למשל, שאדם יכול לחשוב שכל הצרות שלו נובעות מהעובדה שהוא מאומץ, או מהיחס של הוריו, למרות שהתשובה יותר עמוקה ומורכבת.

      אז מה אפשר לעשות?

      בין אם אתם רואים את זה או לא, פסיכולוגים רבים אומרים שלמילים יש כוח בכוונון המחשבות, גם לניואנסים הקטנים שבהן. לכן, כדי לשפר את המודעות, יוריך מציעה לשנות במוחנו את ניסוח השאלות שמתחילות ב"למה"?.

      לדוגמה, במקום לנסות להבין למה רע לכם בעבודה, שאלו את עצמכם מה אתם לא אוהבים בה. בדקו מה בדיוק לא עובד במערכת היחסים, במקום לשאול למה היא לא עובדת. לדבריה, למילה "למה" יש נטייה לשאוב אתכם להרהורים בלתי נגמרים, בעוד המילה "מה", תעודד את המוח לחפש דפוסים ותכונות שהובילו אתכם למצב הקיים ולמצוא פתרונות.

      יורין אומרת שכמו בהתאהבות, שבהתחלה מסנוורת אתכם ומונעת מכם לראות את מושא אהבתכם כמו שהוא באמת – עם הפגמים והחסרונות, כך גם כלפי עצמכם אתם מתקשים לעיתים לראות את השלילי, או לנתח אותו כמו שצריך. היא ממליצה לתעד את המחשבות והחוויות ביומן, שיאפשר להתבונן על המצב מלמעלה ולקבל תובנות בדיעבד, שהולכות לאיבוד בין אלפי המחשוב שחולפות בראשכם כל הזמן.

      חושבים שאתם מודעים לעצמכם? בואו נבדוק את זה