פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בריא או מסרטן: מה אומרים המחקרים העדכניים על חלב?

      גדלנו על המסר שחלב בריא לעצמות, אבל בשנים האחרונות המעמד הזה התערער מאוד, עם חשדות קשים שנעים מהעלאת הסיכון לסרטן ועד השפעה הורמונלית. אז מה נכון? ומהי עמדת המומחים לגבי חלב כיום?

      בריא או מסרטן: מה אומרים המחקרים העדכניים על חלב?
      עריכת וידאו: מיכאל ברגמן

      טיעונים רבים נשטחו בעד ובנגד צריכת חלב: מחד, יש הטוענים כי החלב חשוב לבריאות שלנו, ומנגד יש הטוענים כי הוא עלול להזיק. מדובר בוויכוח טעון, כאשר הדיון גולש מזירת המחקר המדעי ומחקרי התזונה גם לדיונים בנוגע להיבטים מוסריים, למשל, של צריכת חלב והיחס אל בקר במשק, כמו גם שאלות לגבי מעורבות תעשיית החלב בענף המחקר.

      אז מה, בשורה התחתונה, ידוע לנו לגבי חלב והשפעתו על הבריאות? לכבוד חג השבועות, ניסינו לעשות מעט סדר לגבי היתרונות והחסרונות הבריאותיים האפשריים של החלב, בהתאם לידע המחקרי הקיים נכון לעכשיו.

      עוד בנושא:
      כל הסיבות לא לאכול מוצרי חלב בשבועות
      האם מוצרי חלב גורמים לסרטן?
      אל תאמינו להפחדות: חלב זה בריא

      גבינה לבנה (ShutterStock)
      לא רק סידן, גם ויטמין D, אשלגן וחלבון (אילוסטרציה: shutterstock)

      "חלב הוא מוצר שמומלץ לצרוך כחלק מתזונה בריאה, גם עבור ילדים וגם מבוגרים, כאשר נכון לעתה מומלץ על שלוש מנות של מוצרי חלב, עדיף דל שומן, ביום", אמרה לוואלה! בריאות פרופ' מונה בועז, ראש המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל.

      פרופ' בועז מסבירה כי מעבר להיותו מקור טוב לסידן - רכיב חשוב לבריאות העצמות - הוא מכיל רכיבים תזונתיים חשובים אחרים. "הוא מקור טוב גם לוויטמין D ולאשלגן, שקשור להפחתת לחץ הדם ואיזון מקרים של יתר לחץ דם, ולחלבון", אמרה.

      כמו כן, מחקרים מצאו קשר בין צריכת חלב להפחתת שיעורי סרטן המעי הגס, אוסטאופרוזיס (באוכלוסיות מסוימות) ומחלות קרדיווסקולריות (הקשורות למערכת כלי הדם והלב), בשל האשלגן המצוי בו, לדבריה. "יש לנו גוף מחקר ענף לבסס את הטענות הללו", אמרה.

      "רוב הטענות נגד חלב לא מוכחות מחקרית"

      בנוגע לטענות נגד צריכת חלב ומוצריו, בין היתר בנוגע להשפעה אפשרית על מערכת העיכול וכגורם המייצר ליחה למשל, אומרת פרופ' בועז כי נכון לעתה, הן אינן מבוססות מדעית. "במסגרת מה שידוע לנו מתזונה מבוססת מדע, אין לנו דאגות לגבי החלב. ברגע שאנחנו בוחנים את הדברים בצורה שיטתית, רוב הטענות כנגדו לא מקבלות משנה תוקף", אמרה.
      "לא ידוע ממחקרים שהוא גורם לבעיות במערכת העיכול. כמו כן, בעוד שיש אנשים שטוענים שחלב גורם לקושי להתגבר על הצטננות ואף יש רופאי ילדים שממליצים לאמהות לא לתת לילדים חלב כשהם מצוננים, אין מחקרים שתומכים בדעה הזו וכשבוחנים את זה באופן שיטתי לא רואים קשר", הוסיפה פרופ' בועז.

      פרה (דנה מאירזון)
      מה עם האנטיביוטיקה וההורמונים? (צילום: דנה מאירזון)

      נושא נוסף שעולה לדיון בהקשר של חלב הוא ההורמונים והאנטיביוטיקה שמוסיפים לפרות המניבות את החלב אותו אנו צורכים, והערכת ההשפעות שלהן על בריאותנו. "יש מחקרים שבודקים את הדבר לעומק, חשיפה לאנטיביוטיקה והורמונים בתוך החלב. בדקו למשל אם יש וסת ראשונה מוקדם יותר כתוצאה מחשיפה להורמונים ופשוט לא מצאו שזה נכון, אז נכון לעכשיו לא ידוע לנו על השפעות בעייתיות כתוצאה מכך".

      היא מוסיפה כי אנשים שנמנעים מצריכת חלב ומוצריו צריכים להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לשמור על תזונה מאוזנת. "אפשר לחיות גם בלי חלב ויש תחליפים, יש מקורות מן הצומח לסידן ואשלגן בפירות וירקות וויטמין D אפשר לקבל מהשמש. אבל אני מציעה לטבעונים או לאנשים שסתם מעדיפים לא לצרוך חלב להתייעץ עם דיאטן מוסמך שידע לעזור להם לארגן תזונה מאוזנת, שלא יהיו להם חוסרים של רכיבים חשובים".

      "קשה לקבוע אם מוצרי חלב מתאימים לכולם"

      ד"ר אילנה זילבר-רוזנברג, חוקרת תזונה, תזונאית ומקרו-ביולוגית, מחברת הספר "תזונה פרי מחשבה" מהאוניברסיטה הפתוחה, פחות נחרצת לגבי היתרונות והחסרונות שבחלב, ומסבירה כי אין לה "תשובה מוחצת" בוויכוח הטעון בנושא. "אוכל זה משהו מאוד אינדיבידואלי. לאחד משהו יכול להיות טוב ולשני הוא לא כל כך טוב, ואין לנו עדיין כלים לדעת בדיוק למי מתאים מה וכמה, וזה נכון לגבי כל מזון", הסבירה בשיחה עם וואלה! בריאות.

      לדבריה, בעייתי לקבוע האם חלב מתאים לכולם. "אין ספק שלתינוקות בני יומם, שזה עתה נולדו, זהו מקור המזון הטוב ביותר שאנחנו מכירים. אנחנו גם יודעים שהאבולוציה יצרה מצב שמרבית הגזעים בעולם לא מסוגלים לפרק את סוכר החלב (לקטוז) בצורה מיטבית ככל שהם מתבגרים, כאשר אחרי גיל 3-5 כמות האנזים שמפרק את סוכר החלב פוחתת", הוסיפה.

      שייק על בסיס קפיר (ShutterStock)
      בעייתי לקבוע האם חלב מתאים לכולם (אילוסטרציה: shutterstock)

      ד"ר זילבר-רוזנברג מסכימה גם עם חשיבותם של כמה מהרכיבים התזונתיים בחלב. "יש המון סידן, מגנזיום והמון חלבונים מצוינים, חלבונים קצרים שמכונים פפטידים שיש להם הרבה השפעות בריאותיות מיטביות", ומסכימה גם ש"אין הוכחות חותכות שמראות כי מוצרי חלב מגבירים את חוסר היכולת להתגבר על מחלות הקשורות למערכת הנשימה".

      לפי תפיסת עולמה, האדם יכול לאכול קצת מכל דבר. "הפילוסופיה שלי, שמבוססת על מדע, אומרת שהאדם התפתח במהלך האבולוציה לאכול קצת מהכל, וגם אם היכולת שלנו לפרק את סוכר החלב יורדת עם השנים, אפשר לאכול מוצרים בהם יש פחות סוכר חלב – למשל היוגורט, בו יש גם פרוביוטיקה שמיטיבה עם מערכת העיכול - או לקחת כדורים המכילים את האנזים".

      "הורמונים בחלב זה תוספת של החקלאות המודרנית"

      אולם, כשמגיעים לנושא התוספים לבקר כגון הורמונים ואנטיביוטיקה, קיים היבט בעייתי שאינו תופס רק לגבי חלב – אלא לתוצרי משק בכלל, כגון בשר, עופות וביצים.
      לדברי ד"ר זילבר-רוזנברג, "הורמונים בחלב זה תוספות של החקלאות המודרנית. ואם לוקחים את זה בחשבון, צריך להוריד הרבה דברים מהשולחן, כמו ביצים. משנות השישים של המאה ה-20 ברוב המקומות בעולם גידלו בקר ועופות עם רמה נמוכה של אנטיביוטיקה, וזה מאוד לא רצוי. כשמסתכלים על התעשייה המודרנית של מוצרי חלב אז כן, ישנן תוספות וגם צורות הגידול מזיקות למוצרי החלב, ולא רק לו, גם לבשר ולביצים".

      יחד עם זאת, החקלאות המודרנית פוגמת גם באיכותם של ירקות, למשל. "אם נסתכל על צמחים, יש הרבה ריסוס", אמרה. בעוד שקיימים מוצרים אורגניים בשוק, הם אינם זמינים לכל כיס. "לאכול מוצרים צמחוניים או אורגניים זה מאוד יקר ולא כולם יכולים להרשות לעצמם. אנחנו יודעים שתפריט בריא הוא יקר מאוד, ודורש הרבה השקעה. ומוצרי חלב מהבחינה הזו הם זמינים וקל להכין איתם דברים, אלה עוד דברים שיש לקחת בחשבון", אמרה.

      הפרדת ביצים (ShutterStock)
      החקלאות התעשייתית מזיקה לא רק לחלב, גם לביצים ולבשר (אילוסטרציה: shutterstock)

      "אז אם מסתכלים לכאן ולכאן, צריך שכל אחד יחליט עבור עצמו אם הוא רוצה לחסל את כל ענף החלב מהתפריט או לא. אני לא בעד, ואני חושבת שזה מקור טוב לחלבונים ולסידן, אבל לא צריך להגזים בצריכה. ואם אפשר לצרוך מוצרים אורגניים, אז מה טוב", סיכמה ד"ר זילבר-רוזנברג.

      מחקרים עדכניים: חשיבות הסידן והקשר לסרטן

      מגיל קטן מלמדים אותנו שחלב מכיל סידן, החשוב לעצמות. מספר מחקרי-מטא (המשקללים את תוצאותיהם של מספר מחקרים) דנים ביתרונות לעצמות מסידן, ועל זמינותו בחלב. בעוד שכוס חלב מכילה כ-300 מ"ג של סידן, כדי להפיק את אותה כמות סידן יש לאכול, למשל, ארבע מנות ברוקולי. כמו כן, אם בשעועית או בתרד (שמכילים כמות יפה של סידן) קיימים רכיבים המעכבים ומפריעים ליכולת הגוף לספוג את כמות סידן הדרושה, בחלב אותם רכיבים אינם נוכחים.

      עם זאת, יש הטוענים כי חשיבות צריכת הסידן נופחה, בהם פרופ' וולטר וילט, מרצה לאפדימיולוגיה וראש המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד. "אחד הטיעונים המרכזיים להמלצה הרשמית על שתיית שלוש כוסות חלב ביום היא להפחתת שברים, אך יש מעט מאוד ראיות שצריכת חלב מפחיתה שברים", אמר לאתר הבריאות WebMD.

      וילט ועמיתיו עברו על נתונים של כ-200 אלף גברים ונשים סביב גיל העמידה ומעלה, ולא מצאו קשר בין צריכת סידן וסיכון לשברים. "נתונים מראים כי במדינות אסיה, בהן לא צורכים חלב, יש שיעור נמוך של שברים דווקא. סידן הוא חשוב ואנו זקוקים לו, אך הגוף מתאים את עצמו למה שהוא מקבל, ומווסת את כמות הספיגה לפני ההיצע הזמין של הסידן, ואין צורך בצריכה רבה שלו", אמר.

      חלב ומוצריו (ShutterStock)
      מפחית תחלואה בסרטן המעי הגס, אבל אולי מגביר את הסיכון לסוגי סרטן אחרים (אילוסטרציה: shutterstock)

      נושא נוסף שנוי במחלוקת הוא הקשר האפשרי בין צריכת חלב לסרטן. בעוד שמחקרים מצאו כי צריכת חלב עשויה להפחית את שיעור מקרי סרטן המעי הגס, יש הטוענים כי צריכת חלב מלווה בעלייה לסיכון התחלואה בסוגי סרטן שונים, בין היתר בעקבות הגברת ייצור הורמון הגדילה (IGF-1), הנקשר בעבר לסיכון מוגבר לחלות בסרטן הערמונית והשחלה, כמו גם בעקבות הורמוני מין המצויים בחלב באופן טבעי (שעשויים לגרום לסרטן הערמונית, השד והשחלה) והגלקטוז שעשוי לפגוע בתאי השחלה.

      הוויכוח טרם הוכרע

      קשה להכריע בדיון, לאחר שמחקרים שונים הראו תוצאות לכאן ולכאן, והוויכוח טרם הוכרע באופן סופי. בעוד שישנם מחקרים הקושרים בין צריכת חלב ועלייה בסיכון לחלות בסרטן הערמונית, מדובר בקורלציה, אך לא בביסוס של קשר של סיבה ותוצאה. מהעבר השני, מחקר משנת 2013, למשל, מצא כי לצריכת מוצרי חלב היה אפקט מגן בפני ממאירות של סרטן השד.

      יש לשים לב כי מדובר במחקרים המתבססים על דיווח עצמי של המשתתפים על התזונה שהם צורכים, שעשוי להכיל אי דיוקים. וכמו כן, ישנו שוני הן בין קבוצות אוכלוסיה שונות והן באשר לסוג מוצרי החלב אותו הם צורכים ורכיביהם השונים.