פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא חייבים להתרחק מגבינות: כך תצמצמו את נזקי הרגישות ללקטוז

      איך מצמצמים את ההשפעה המזיקה של מוצרי החלב הרבים שבארוחת החג על הגוף? התבלינאי וההרבליסט אבי ציטרשפילר, מסביר מהו לקטוז, מהי אי-סבילות אליו ואילו צמחים יכולים לסייע לנו לאזן את הגוף

      גבינות (ShutterStock)
      אתם לא חייבים להימנע מארוחת החג בגלל כאבי הבטן (אילוסטרציה: Shutterstock)

      חג השבועות כבר כמעט כאן ואיתו גם המגוון העצום של גבינות ומוצרי חלב. בעוד שהמאכלים האלו מסבים לחלקנו הנאה רבה, הם עלולים במקרים מסוימים לגרום גם לתופעות לוואי לא נעימות בכלל, אם אוכלים יותר מדי מהם. אז איך הגוף שלנו מקבל את מוצרי החלב ואיך ניתן להתמודד עם ההשלכות של הרגישות אליהם? מסתבר שזה לא מורכב כמו שזה נראה.

      עוד בנושא:
      לא רק מוצרי חלב: 7 מקורות לסידן שאינם חלביים
      עזבו אתכם מדיאטה: הנה 5 צמחים שמסייעים לירידה במשקל
      איך קרה שבני האדם החלו לאכול מוצרי חלב?

      הלקטוז, המכונה גם "סוכר החלב", הינו דו סוכר שמתפרק במעי לגלוקוז וגלקטוז באמצעות אנזים בשם לקטאז. אי סבילות ללקטוז נגרמת מחוסר באנזים הלקטאז, והיא תוצאה של מחסור ראשוני (גנטי) או משני באנזים הזה. כתוצאה מהמחסור, הלקטוז הלא מפורק מגיע למעי הגס ושם עובר פירוק על ידי חיידקי המעי. מחסור בלקטאז הוא הגורם השכיח ביותר לאי סבילות ללקטוז, מכיוון שבאופן טבעי, עם הגיל, חלה ירידה בייצור שלו בגוף. לעיתים התסמינים יתחילו עוד בסוף גיל ההתבגרות, ויימשכו ביתר שאת בגילאים המבוגרים.

      הסימפטומים השכיחים לאי סבילות ללקטוז באים לידי ביטוי במערכת העיכול: יציאות רכות עד כדי שלשול, כאבי בטן, נפיחות בטנית וגזים. חומרת התופעות משתנה כתלות בחומרת הרגישות, אותה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת נשיפה.

      הירידה בכמות הלקטאז נובעת לרוב מגורמים גנטיים וישנן אוכלוסיות בעולם המועדות לכך יותר: יוצאי צפון אפריקה, תימן, אפרו-אמריקאים, היספנים, סינים ועוד. כמו כן, אי סבילות ללקטוז יכולה להיות משנית למחלות מעי שונות כמו מחלת קרון, כוליטיס, מעי רגיז ועוד. חשוב לדעת שלא מדובר באלרגיה לחלב, שהיא תופעה שונה לגמרי.

      איך להקל על הגוף מנזקיהם של מוצרי החלב?

      רצוי להתחיל באכילת כמות קטנה של מוצרי חלב ולהתקדם בהדרגה על מנת לזהות את הכמות שהגוף יכול לשאת. בנוסף, ניתן לאכול את המאכלים החלביים לצד מרכיבים מזינים נוספים כמו סיבים, שיתרמו לשחרור איטי של הלקטוז ויקלו על עיכולו. במקרים מיוחדים, כמו בחג שבועות המתקרב, ניתן להיעזר בתוספת האנזים לקטאז (בטבליות) לפני אכילת מוצרי החלב.

      גבינה בולגרית (ShutterStock)
      דלה בלקטוז ומצמצמת את אי הנוחות, גבינה בולגרית (צילום: Shutterstock)

      הסובלים מרגישות ללקטוז אינם נדרשים בהכרח להימנע ממוצרי חלב, להפך. מוצרי החלב מספקים לגופנו חלבון איכותי ומינרלים חשובים נוספים כמו מגנזיום, אבץ וכן ויטמינים B12 ו-D.

      רוב האנשים החיים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך עד 12 גרם לקטוז ביום בממוצע בלי לסבול מהתסמינים המוכרים (הכמות המצויה בכוס חלב). עם זאת, רצוי להמעיט במוצרי חלב ניגרים שעשירים בלקטוז כמו חלב, שוקו, לבן וגבינה לבנה. רצוי לצרוך מוצרים דלים בלקטוז כמו גבינות בשלות (צהובה ובולגרית), חלב דל או נטול לקטוז וגבינת קוטג'. רוב האנשים עשויים לעכל טוב גבינות עיזים ואף יוגורט עיזים.

      גם צמחים ותבלינים ממתנים את רמות הלקטוז

      לאנשים עם אי סבילות ללקטוז, כדאי לצרוך באופן קבוע את הצמחים שברשימה הזו. במידה והתסמינים יופיעו, ניתן להגביר את צריכת הצמחים. אלו עשרה סוגי צמחים מומלצים לאיזון הלקטוז בגוף:

      תמיכה בתהליך העיכול, הגברת הספיגה וספיחת גזים - עלי זוטא לבנה, עלי אזוב, פרחי קמומיל, זרעי שומר וזרעי אניס.

      שחרור טונוס הסוגרים במערכת העיכול, למיתון כאבי בטן ונפיחות - עלי נענע, מליסה וזוטא לבנה.

      תמיכה במצבי אי סבילות וחזרה לאיזון - שורשי ויטניה, שורשי ג'ינסינג סיברי ושורש אסטרגולוס.

      הגברת הספיגה והעיכול, והשלמת חסרים תזונתיים - צמחים וזרעים עם טעם מר ובהם: זרעי סלרי, תה ירוק, לענה שיחנית (שיבה), טחינה מלאה ואשכולית.

      סלרי (ShutterStock)
      מרירות שמשפרת את תהליך העיכול, סלרי (אילוסטרציה: Shutterstock)

      "מזונות על" (Super foods) להשלמת חסרי ההימנעות ממוצרי חלב - זרעי צ'יה, זרעי קינואה, אבקת מאקה, אצות כמו ספירולינה וזרעי קצח.

      ניקוז ופינוי פסולת - עלי סרפד, שורשי שן ארי, זרעי גדילן, עלי שן הארי ופרחי קלנדולה. הודות להגברת פינוי הפסולת מהגוף, מקטינים צמחים אלו תסמיני אי סבילות בכלל וללקטוז בפרט.

      שיפור זרימת הדם - עלי סרפד, עלי ופרחי עוזרר.

      סיוע לפעילות הכבד - זרעי גדילן, עלי ארטישוק ושורשי שן הארי.

      סיוע בייצור אנזימי עיכול - עלים ירוקים טריים מסוגים שונים, קליפות ופירות פפאיה ופרי האננס.

      ממתני שלשול- פירות סומק טחונים ואבקת קליפות קינמון.

      אילו שילובים בין הצמחים הם היעילים ביותר?

      כדי להעצים את יעילות הצמחים, מומלץ להכין שתי פורמולות עיקריות, ולצרוך אותן בשתי דרכים שחשבות יעילות ביותר:

      פורמולה לשתיה: הפורמולה תכיל ביחס שווה את הצמחים הבאים: פרחי קמומיל, עלי זוטא לבנה, עלי נענע, תה ירוק, עלי ופרחי עוזרר ופרחי קלנדולה. יש לערבב 30 גרם מכל צמח לתערובת אחידה. רצוי לחלוט כפית מהתערובת בכוס מים רותחים, להמתין 10 דקות ולשתות. מינון מומלץ: עד 3 פעמים ביום.

      תה קמומיל (ShutterStock)
      החליטה מוציאה את המיטב מהצמחים (צילום: Shutterstock)

      פורמולה לטחינה כתבלין: הפורמולה תכיל ביחס שווה את הצמחים הבאים: שורשי ויטניה, זרעי סלרי, אבקת מאקה, קצח, עלי סרפד, שורשי שן הארי, זרעי גדילן, פירות סומק וקינמון. יש לערבב 30 גרם מכל צמח לתערובת אחידה ולבקש מבעל חנות התבלינים לטחון אותה לאבקה.

      המינון המומלץ הוא כפית אחת ביום. וניתן להשתמש תערובת בשתי דרכים מומלצות: להוסיף כפית מהאבקה (כמו תבלין) לטחינה, סלט או כל מאכל מתאים אחר, או לערבב כפית עם כוס מים ולשתות פעם ביום (רצוי בערב).

      אבי הוא תבלינאי והרבליסט. תמי היא תזונאית קלינית, ושניהם בעלי "חוות דרך התבלינים" בבית לחם הגלילית.