התופעה הזאת כנראה מוכרת לכם היטב רגע אחד אתם מתהלכים בעולם נטולי דאגות ואז פתאום, ללא כל התרעה מוקדמת, מתחשק לכם מאוד לאכול משהו מסוים ורק אותו. נראה כי במקרים רבים הרצון העז לשוקולד, בשר, פיצה או כל מאכל אחר, מגיע משום מקום ופתאום קשה מאוד להפסיק לחשוב על המאכל הזה עד שנספק את היצר. התופעה, המוכרת בשם "קרייבינג", (השתוקקות) אמנם ידועה לכל, אבל ממה היא נובעת? שני מחקרים חדשים מנסים כעת לשפוך אור על מעט המידע הקיים בנושא, וטוענים כי שני גורמים משפיעים עליה גנטיקה וחיידקים.
עוד בנושא:
רעבים כל הזמן? זה כנראה בגלל אחת מהסיבות האלו
האם לגוף שלנו באמת יש משקל קבוע ואיך אפשר לשנות אותו?
מחקר ישראלי קובע: כך עוגת שוקולד תעזור לכם לרדת במשקל
תהיתם פעם למה לחלק מאיתנו קל יותר לוותר על פרוסה נוספת של עוגת גבינה, בעוד אחרים מרגישים כי הדחף לאכול אותה חזק מהם בהרבה? מחקר חדש, שפורסם השבוע בכתב העת Cell Metabolism מציע כי התשובה לכך טמונה במטען הגנטי שלנו. לטענת החוקרים, אצל בני אדם הנושאים אחת משתי גרסאות (וריאנטים) מוכרות של גן המכונה FGF21, הסיכוי ל"קרייבינג" של מזונות עתירי סוכר היה גבוה ב-20 אחוזים מאנשים שלא נשאו את אותן הגרסאות של הגן, האחראי על יצורו של הורמון ה-FGF21 בכבד. בעבר נטען כי ההורמון קשור לוויסות צריכת המזון אצל מכרסמים ואצל קופים, והחוקרים רצו לבדוק האם הוא מתפקד בצורה דומה אצל בני אדם.
החוקרים, מאוניברסיטת קופנהאגן, בחנו את נתוניהם של יותר מ-6,500 בני אדם בדנמרק, שהשתתפו במחקר ארוך-טווח, ובחנו את התזונה, את אורח החיים של המשתתפים ואת קצב חילוף החומרים שלהם, על פי הדיווח שלהם. בין היתר, נשאלו המשתתפים על חיבתם לאוכל מתוק, מלוח ומתוק-שומני.
בין היתר, מדדו החוקרים את רמות הכולסטרול והגלוקוז של המשתתפים במחקר, ובחנו את מופעי הגן FGF21 בקרב המשתתפים ואת הביטויים השונים שלו. הם גילו כי בקרב אנשים שבגופם נמצאה אחת משתי הגרסאות של הגן (rs838133 או rs838145) הייתה נטייה גדולה יותר לצרוך מתוקים על בסיס קבוע. במחקרי עבר, נקשרו המשתנים הגנטיים הללו עם צריכה מוגברת של פחמימות.
"לווריאנטים (הסוגים) של הגנים האלו יש קשר הדוק לצריכת מתוקים", כתבו החוקרים במאמר. "המחקר הזה סיפק לנו תובנה נוספת לבסיס המולקולרי של ההשתוקקות למתוק, כלומר, הסביר מדוע זה קורה ברמה הביולוגית". יחד עם זאת, ציינו החוקרים כי מדובר ב"גורם אחד מני רבים" האחראי על מחלות מטבוליות (הקשורות לחילוף החומרים בגוף). "אנחנו עדיין מנסים להבין את אופן פעילות המנגנונים בכבד, ומשערים שעוד גורמים מסייעים לווסת את צריכת הסוכר", צוין בכתב המחקר.
"חקירת האופן בו גנים מסוימים פועלים בהעדפות המזון של אנשים יכולה לעזור לנו לקבוע אילו קבוצות אוכלוסייה נמצאות בסיכון גבוה למחלות שונות", ציין פרופ' דיוויד לודוויג מבית החולים לילדים בבוסטון המתמחה בתזונה והשמנת יתר, בראיון למגזין Scientific American. ממצא נוסף שעלה מהמחקר אך דורש חקירה נוספת, כפי שציינו החוקרים במאמרם, הוא שאותם וריאנטים של הגן קשורים לצריכת אלכוהול מוגברת ולעישון, אך הקשר חלש יותר מזה הקושר בינם לבין השתוקקות למתוקים.
האם דווקא החיידקים קובעים מה מתחשק לנו לאכול?
בגופנו קיימים כ- 100 טריליון חיידקים, כמות הגדולה פי עשרה ממספר התאים שבגוף, והם נמצאים בכל מקום, בין אם על העור, במחזור הדם או במערכת העיכול. בשנים האחרונות מתחילים חוקרים מתחומים שונים להעריך את ההשפעות המגוונות והתפקידים השונים שממלאים החיידקים האלו בגופנו. תהייה אחת שנדונה במחקר חדש עוסקת באפשרות שחיידקים הנמצאים במעי שלנו עשויים להשפיע על ה"קרייבינג" למזון זה או אחר. בעוד שהחוקרים הגיעו למסקנה תוך עריכת מחקר על זבובי פירות, הם מאמינים כי ניתן יהיה להחיל אותן גם על בני אדם.
לפי החוקרים, חיידקים במעי מתקשרים עם המוח ומשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מחקרים אחרים כבר טענו להשפעה של חיידקי המעי על ההתנהגות, אך המחקר הנוכחי הוא הראשון שבוחן כיצד הם משפיעים על צריכת רכיבים תזונתיים מסוימים. במחקר, שפורסם בכתב העת PLOS Biology, גידלו חוקרים מפורטוגל ואוסטרליה זבובי פירות בסביבה סטרילית והאכילו אותם בתזונה קפדנית.
קרלוס ריביירו מצוות המחקר הסביר במאמר כי הבחירה לחקור זבובי פירות התקבלה מאחר ולזבובים יש חמישה סוגים שונים של חיידקי מעי, בעוד שלבני אדם יש מאות סוגים שונים של חיידקים. לפיכך זבובים הם מקום טוב יותר "להתחיל בו" כדי לקבל מושג ראשוני על השפעתם של החיידקים על העדפות המזון. כשהחוקרים הגבירו את כמות החיידקים במערכת העיכול של זבובי פירות, הם ראו כי אותם זבובים נמנעים ממזונות מסוימים. כלומר, היעדר של מזונות מסוימים או שפע שלהם עשוי להשפיע על האוכל שנשתוקק אליו.
החוקרים האכילו שלוש קבוצות של זבובים בסוגי מזונות שונים שכללו תמיסות סינתטיות. קבוצה אחת קיבלה תמיסה שכללה את כל חומצות האמינו הדרושות, האחרת קיבלה תערובת של מספר חומצות אמינו הדרושות לייצור חלבון, אך ללא מספר חומצות אמינו אחרות. הקבוצה האחרונה הואכלה בתזונה שבה הוסרה בכל פעם חומצת אמינו אחרת. זאת במטרה לראות כיצד זה משפיע על התנהגות החיידקים.
לאחר שלושה ימים, הוצגו לזבובים משלושת הקבוצות שני מאכלים - תמיסה המכילה סוכר ושמרים עשירים בחלבון. החוקרים ראו כי הזבובים מהקבוצה שלא צרכה חלבון נמשכו לשמרים. עם זאת, כאשר הוחדרו לאותם זבובים שניים מתוך חמישה זנים של חיידקי מעי, הם לא נהו יותר אחר השמרים.
"אנחנו לא מדברים על הפחתה חלקית של הצריכה. הזבובים לא מראים תאבון מוגבר לחלבון כשיש להם את שני זני החיידקים הללו בקיבה", כתבו החוקרים בהודעה לעיתונות. "זה מראה שעם חיידקי המעי המתאימים, זבובי פירות יכולים להתמודד עם מצבים תזונתיים בעייתיים".
מהודעת החוקרים עולה כי חיידקי הבטן ככל הנראה, "גורמים לשינוי כלשהו בתהליך חילוף החומרים שמשפיע ישירות על המוח. כך הגוף מחקה מצב של שובע מחלבונים". החוקרים הודיעו כי הם מתכננים לחקור בהמשך את האופן המדויק בו החיידקים עשויים להשפיע על פעילות המוח אצל זבובי הפירות.
ג'ון קרייאן, חוקר של מערכת העצבים והמוח מאוניברסיטת קורק שבאירלנד, שלא נטל חלק במחקר, אמר לאתר מגזין הבריאות VOA כי בשנים האחרונות גוברת החשיבות שבהבנת ההשפעה של חיידקים על מערכות שונות בגוף האדם. הוא סיפר כי "הבנתי במהלך השנים שיש מעט מאוד אלמנטים של התפתחות נוירולוגית (הקשורה למערכת העצבים) והמוח שאינם מווסתים בדרך זו או אחרת בידי חיידקים", אמר קרייאן, שחקר את האופן בו חיידקי המעיים משפיעים על תחושות של חרדה וויסות ההתנהגות בקרב עכברים.
"עלינו לזכור כי החיידקים היו כאן ראשונים, לפני כל יתר המינים. כולנו התפתחנו, כולל הזבובים, בסביבה של חיידקים, שחלקם שולחים אותות מהבטן אל המוח", אמר קרייאן וקרא להמשיך ולחקור את אופן השפעתם של חיידקי המעיים על יונקים.