פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה אתם לא מפסיקים להתעטש כשאתם נחשפים לאור השמש?

      גם אתם מתעטשים ללא שליטה בשניות הראשונות של החשיפה לשמש? מסתבר שהתופעה הזאת מופיעה אצל עד 30 אחוזים מהאנשים וזכתה לראשי תיבות משעשעים במיוחד – Achoo. ממה היא נגרמת והאם היא מופעלת מגירויים מוזרים נוספים?

      אישה מתעטשת (ShutterStock)
      הכול בסדר, אתם לא באמת אלרגיים לשמש (צילום: Shutterstock)

      קרה לכם פעם שיצאתם אל אור השמש ומצאתם את עצמכם מתעטשים כמה פעמים ברצף? תהיתם למה זה קורה דווקא לכם ולא לאחרים סביבכם? אז מסתבר שהתופעה המטרידה נגרמת כתוצאה מרפלקס ההתעטשות שפועל אצל כולנו, אבל לא באותה הצורה. הרפלקס הזה משמש כמנגנון הגנה של הגוף, השומר על דרכי הנשימה מפני פולשים וגורמים מזהמים. הוא עשוי להיכנס לפעולה בעקבות שלל גירויים, שאצל חלק מהאנשים כוללים גם חשיפה לאור השמש. וזה לא סתם אירוע משעשע אלא תופעה רפואית מוכרת ומסקרנת.

      בין 15 ל-30 אחוזים מהאוכלוסייה לוקים במה שמכונה "רפלקס עיטוש פוטית" (Photic Sneeze Reflex), שזכה גם לכינויים אחרים בעברית כגון "התעטשות שמש" או פוטופטרמוזיס. התופעה אינה ברורה לגמרי, והיא עוררה את סקרנותם של בני אדם עוד מלפני אלפי שנים: אריסטו כתב עליה ב"ספר הבעיות" שלו לפני יותר מאלפיים שנה, וסבר כי חום השמש הנוחת על האף מעורר אותו וגורם לאדם להתעטש.

      עוד בנושא:
      רסס של חוטי ריר וטיפות במהירות 160 קמ"ש: כך נראה אפצ'י
      לבריאות? הנערה שמתעטשת 8,000 פעם ביום
      לבריאות? מחקר גילה שהתעטשות מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבנו

      קרוב יותר לזמננו, החל תיעוד התופעה בספרות המקצועית, בין היתר ברישום של רופא צרפתי בשם סדן, בשנות החמישים של המאה העשרים. רופא העיניים שם לב שכמה מטופלים שלו הגיבו בסדרות עיטושים לאור החזק של מכשיר האופתלמוסקופ, שבאמצעותו רופאי עיניים בוחנים מקרוב את העיניים שלנו, ובעיקר את הרשתית.

      סדן מצא כי אותם מטופלים התעטשו גם בחשיפה לאור השמש, להבזק (פלאש) של מצלמה ואף, במקרה אחד, בחשיפה לאור אולטרא-סגול. הוא ציין בחקירותיו כי המטופלים החלו להתעטש רק כשנחשפו לאור, ולא המשיכו להתעטש לאחר זמן מה בשמש או לאור מכשיר האופתלמוסקופ.

      הבזק מצלמה (ShutterStock)
      גם ההבזק של המצלמה יכול לגרום להתקף (צילום: Shutterstock)

      בעוד שסדן חשב שהתופעה נדירה למדי, בשנת 1964 פרסם הרופא הייץ' סי אוורט מאמר ובו קבע את המונח "Photic Sneeze Reflex" בכתב העת ניורוביולוגיה. זאת לאחר שמצא כי רבע מהמשתתפים בשני מחקרים נפרדים שערך סבלו מהתופעה.

      בשנות השבעים, התופעה קיבלה את שמה הרשמי – תסמונת אצ'ו (Achoo). באופן מוזר ונוח, לא רק שהשם מדמה את צליל העיטוש, אלא משמש ראשי תיבות למונח די ארוך ומסורבל: Autosomal dominant compelling helio-ophthalmic outburst syndrome. כמו כן, נמצא כי מקור התופעה הוא בגן דומיננטי, כלומר עובר בתורשה מאחד ההורים בלבד כדי לבוא לידי ביטוי.

      הסיבה לא ברורה, אך ההשערות מעניינות

      לא נערכו מחקרים רבים על מאפייני התופעה, שכן לא מדובר בתסמונת הפוגעת באיכות החיים. לכן לא ניתן מימון של ממש למחקרים בנושא. יחד עם זאת, מדענים וחוקרים העלו כמה השערות באשר לסיבות להתרחשות התופעה.

      אחת ההשערות היא ששורשי התופעה קשורים במערכת העצבים הפאראסימפתית שלנו, ששולטת בין היתר על מגוון תנועות בלתי רצוניות של הגוף. אחת האפשרויות שהועלו היא שהפעלה פתאומית של אחד הרכיבים במערכת, כמו התכווצות האישונים בעקבות חשיפה לאור בוהק, מפעילה באופן ספונטני רכיב אחר הקשור למערכת – במקרה הזה מדובר במנגנון העיטוש. החיסרון בתיאוריה זו הוא שהיא אינה מסבירה מדוע חלק מהאנשים סובלים ממנו ואחרים לא.

      השערה אחרת היא שעצב הראייה, המוליך מידע חזותי מהעין אל המוח, מגיב לאור וכך נוצר מעין "קצר" עם העצב המשולש, זוג עצבי הגולגולת החמישי, שאחראי בין היתר לתחושות ולתנועות באזור הפנים. בעוד עצב הראייה מאותת למוח לכווץ את האישונים בעקבות החשיפה לאור, חלק מהאות מורגש בידי זוג עצבי הגולגולת החמישי ומפורש בטעות כגירוי באף, מה שמוביל, לבסוף, לעיטוש.

      בהמשך לכך, מאמר שפורסם בכתב העת Eye העלה את ההשערה כי ישנה שונות גנטית הקיימת בקרב הלוקים בתופעה וגורמת לעצב הראייה והעצב המשולש שלהם להיות קרובים יותר מהרגיל זה לזה, ולפיכך האפשרות ל"קצר" חשמלי באותות שמעבירים העצבים גדול יותר אצלם.

      אישה צעירה אוכלת שוקולד ברחוב (ShutterStock)
      כדאי שתחזיקו ממחטה בהישג יד גם כשאתם אוכלים שוקולד (צילום: Shutterstock)

      מחקר משנת 2010 משוויץ טען כי קליפת הראייה, האזור במוח בו מעובד המידע החזותי מהעין, יותר רגישה לגירויים אצל מי שסובל התופעה, וכי מדובר ברפלקס שמקורו בשגיאה בתהליכי עיבוד מורכבים המתרחשים בגזע המוח. השגיאה הזאת הגורמת ליצירת אותות מבולבלים ובסופו של דבר מובילה לעיטושים החוזרים. מחקר גנטי נוסף מאותה השנה מצא קשר בין המרקר (הסמן) הגנטי של התופעה לגנים שגורמים לפרכוסים אפילפטיים בעקבות חשיפה לאור.

      אז אם גם אתם סובלים מהתופעה, כדאי שתדעו למה עוד כדאי לכם להיות מוכנים. מסתבר שלא רק אור בוהק יכול לגרום לסדרת עיטושים. עוד סיבות מפתיעות שיכולות להוביל לכך כוללות בין היתר אכילת שוקולד, תחושת שובע או אפילו אורגזמה.