צילומימי מרהיבים בהילוך איטי חושפים מידע חדש על התעטשויות שבוודאי ילחיצו אתכם - אך מתפקידנו להתריע. מחקר שמתבסס על הצילומים האלו חושף שהעיטוש מדבק יותר ממה שחשבתם - וזה לאו דווקא הטיפות הניתנות למראה המופרשות בעיטוש שגורמות לכך - אלא הטיפות הקטנות הבלתי נראות שמובלות על ענן גז ומגיעות למרחקים גדולים יותר משהעריכו עד כה. זאת אומרת, גם אם אדם מתעטש בקדמת האוטובוס ואתם יושבים בסופו - אתם לא פחות חשופים לנגיפים שלו מאשר אדם שעומד מולו. ואל תגידו שלא הזהרנו אתכם.
בעוד הטיפות הגדולות של העיטוש נופלות אל הקרקע מיד אחרי שהן יוצאות מהפה, הטיפות הקטנות מובלות על "ענן עיטוש" למרחק רב יותר וממשיכות להתפרק בזמן שהן נעות בחדר - כשהן עדיין נושאות עליהן נגיפים. מי שעלה על הנתון המלחיץ הזה הם חוקרי MIT שהסיקו ששיעול ועיטוש "מועילים יותר" בפיזור נגיפים ממה שחשבו עד כה.
לצורך המחקר צולמו שני נבדקים בריאים שהתעטשו 50 פעמים בכמה ימים בשעות שונות של היום. הצילומים חושפים שהעיטוש נפתח בטיפות גדולות יותר וממשיך לטיפות קטנות יותר ויותר שמתפזרות באוויר במהירות שיכולה לעלות על 100 קמ"ש.
מטרת המחקר הייתה למנוע הפצת מחלות זיהומיות, לערוך שינוי במדיניות בריאות הציבור הלאומי והבינלאומית ולפתח טכנולוגיות יעילות להפחתת זיהומים. תוצאותיו עשויות להוביל לשינויים בתכנון מערכות אוורור במשרדים, בתי חולים ומטוסים. מערכות האוורור משחקות תפקיד חשוב בהפצת מחלות - בעקבות אותו ענן גז שהתגלה במחקר. לטענת החוקרים, העובדה שרסיסי העיטוש נותרים באוויר המון זמן ומתפזרים לכל חלקי החדר - כולל התקרה ותעלות האוורור - אמורה לעורר שינוי בדרך החשיבה של אדריכלים ומהנדסים שצריכים לבחון מחדש את מיקומן ועיצובן של מערכות האוורור במקומות עבודה ובתי חולים - וכמו גם את זרימת האוויר במקומות סגורים כמו מטוסים - וזאת כדי להפחית את הסיכויים להעברת נגיפים בין אנשים.
בנוסף, המחקר מלמד שאנחנו, בתור נשאי מחלות ניידים, צריכים להשתדל להתעטש לחלקו הפנימי של המרפק שלנו ולא לאוויר הפתוח - וכך להקטין ככל האפשר את הפצת המזהמים.
אחת ממובילי המחקר, לידיה בורובה, סיפרה השבוע בכנס שנערך בבוסטון, מסצ'וסטס, שהטיפות הקטנות ביותר שמובלות על "ענן העיטוש" מגיעות עד לקצה החדר תוך דקות אחדות וממשיכות לעבור תהליך של פירוק הדרגתי גם הרבה אחרי שהן נורות לאוויר. ג'ון בוש, גם הוא ממובילי המחקר, הוסיף: "בעת ההתעטשות אנחנו מבחינים רק בטיפות הגדולות שיוצאות מהפה. אנחנו לא מסוגלים לראות את ענן הגז שמתפשט בחדר. הטיפות הקטנות ביותר יכולות להינשא על גבי הענן למרחק גדול מאוד. הניחוש הראשון שלנו היה שהטיפות הגדולות מגיעות רחוק יותר מהקטנות - ושמדובר במרחק שמגיע רק לכמה מטרים מהמתעטש. הגילוי החדש על ענן הגז משנה לחלוטין את מה שחשבנו".
חוקרי MIT צפויים לבצע מחקרים נוספים במטרה להרחיב את הידע בנושא. המחקרים העתידיים יתמקדו בין היתר בליחה ובתהליכי הפירוק שלה כשאדם חולה מתעטש.
לבריאות...