פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבריאות: הסיבות המוזרות שבגללן כולנו מתעטשים

      ארוחה גדולה, אורגזמה או סתם מריטה של גבות, מסתבר שיש עוד סיבות חוץ ממחלה שגורמות לנו להתעטש. איך המנגנון הזה עובד, לאיזה מרחק מגיעות הטיפות ומה שיא גינס לעיטושים ברצף?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מתחיל בדגדוג בתוך האף ועולה למעלה בתוך שניות (אילוסטרציה: shutterstock)

      מדובר בתחושה מוכרת מאוד. זה מתחיל בדגדוג בתוך האף ותחושה שמשהו הולך לקרות בתוך שניות מבלי שנהיה מסוגלים להימנע ממנו. העיטוש הוא אחד ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף שמטרתו העיקרית היא להיפטר מפולשים מסוגים שונים ובכך למנוע את חדירתם לדרכי הנשימה העליונות ומהריאות ולהגן על הגוף. לא זו בלבד שהתעטשות היא חלק חשוב במערכת החיסונית הלא ספציפית של הגוף, והיא שומרת על נתיב האוויר שלנו, היא משאירה את האף פנוי לפעולה בסיסית וחשובה – נשימה.

      העיטוש מתחיל בגירוי של ריריות האף והפעלה של רפלקס העיטוש עליו אחראי אחד מעצבי הגולגולת - העצב הטריגמינלי, אותו עצב שאחראי על תחושות הפנים. מרכז העיטוש, בדומה למרכז השיעול, נמצא בגזע המוח, ואף שנראה שמדובר בפעולה פשוטה, הרפלקס המורכב הזה אינו דבר של מה בכך והוא כולל פעולה משולבת של מערכת העצבים ושל מספר קבוצות שרירים. האותות עוברים במהירות ממרכז העיטוש לשרירי הלוע וגורמים במקביל לעצימת העיניים והפה בחוזקה. הלחץ שנוצר ולאחריו התכווצות של שרירי הנשימה יוצרים יחדיו פרץ של אוויר - יחד עם רוק וריר – אשר עפים במהירות החוצה. לבריאות.

      זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה הם גורם עיקרי בתקופת החורף להתעטשות בשל גירוי של ריריות האף כתוצאה מדלקת. יחד עם זאת, גורמים רבים אחרים יכולים ליצור גירוי דומה כמו למשל אלרגנים שונים (כדוגמת אבק, עובש או אבקני פרחים), זיהום אוויר (עשן או כימיקלים), אוויר קר ועוד רבים אחרים.

      גבר אוכל פלפל חריף (ShutterStock)
      עושה אפצ'י. אוכל חריף (צילום: shutterstock)

      בנוסף לסיבות הסטנדרטיות קיימים גורמים יותר "מוזרים" שיכולים לגרום לעיטוש. אחד מהם הוא מריטה של גבות או של שערות מהאף שעשוי לגרום אצל חלק מהאנשים להפעלת העיטוש. הדבר נובע מכך שמדובר באותו עצב בדיוק שאחראי על החישה (הטריגמינלי) בפנים ובריריות האף, ולכן אצל אנשים מסויימים הרפלקס עשוי להיות מופעל גם כאשר אין מדובר באמת בגירוי המוכר לעיטוש.

      גם התעטשות פוטית, הידועה גם בשם פוטופטרמוזיס או "התעטשות שמש" היא תופעה שטיבה לא לחלוטין ברור, אך היא נחשבת לתופעה שכיחה יחסית. התעטשות פוטית נגרמת כתגובה לחשיפה לגירויים כמו אור בוהק או גירוי סביב גלגל העין. לפי מחקרים שונים השכיחות של התופעה מגיעה לכ-18-35 אחוזים מהאוכלוסייה, והיא תוארה לראשונה בעבודה המיוחסת לאריסטו.

      יש דבר כזה: התעטשות אחרי סקס ואוכל

      ואם זה נשמע לכם מוזר מה תגידו על התופעה הבאה. עיטוש על בטן מלאה, תופעה רפואית שקרויה באנגלית "Snatiation" שהיא שילוב של שתי מילים – sneezing (עיטוש) ו-satiety (שובע), מתארת מצב בו קיבה מלאה, כמו למשל לאחר ארוחה גדולה, יוצרת פרץ של התעטשות שאינו ניתן לשליטה. התופעה הזאת יכולה להופיע אצל אנשים שסובלים מתופעה אחרת - נזלת הקשורה באוכל (gustatory rhinitis) שגורמת להופעת נזלת לאחר צריכה של מזון, בעיקר מזון חריף או מזון חם, ולעיתים מופיעה בשילוב עם התופעה של עיטוש על בטן מלאה.

      אם חשבתם שלהתעטש באמצע פגישה חשובה או ברגע שקט ומותח בקולנוע זה מביך – תחשבו שוב. תופעה מוזרה נוספת שתוארה כבר ב-1897 בBritish medical journal ומאז בעוד תיאורי מקרה רבים היא עיטוש מיני. מדובר בתופעה שבה גירוי מיני או הגעה לאורגזמה מפעילה את רפלקס ההתעטשות. רוב החוקרים מאמינים שמדובר בסוג של בעיית חיווט נוירולוגית, שכן גם התעטשות וגם עוררות מינית קשורים למערכת העצבית הפאראסימפטטית.

      מחקר ההתעטשות הגדול של מדעני MIT

      מחקר גדול שפורסם באפריל 2014 ובוצע על ידי חוקרים מ-MIT בחן את האספקטים הפיזיקליים של תהליך ההתעטשות. החוקרים השתמשו בהדמיה במהירות גבוהה של שיעול ועיטוש, וכן בסימולציות מעבדתיות ובמודלים מתמטיים, כדי לייצר ניתוח חדש של שיעול ועיטוש מנקודת מבט מכנית. המחקר גילה כי בניגוד למה ששיערו בעבר, הטיפות המופרשות בעיטוש הן אומנם קטנות יותר, אך הן עפות למרחקים ארוכים ובמהירות שיכולה לעלות על 100 קמ"ש.

      התעטשות (ShutterStock)
      לא תאמינו לאיזה מרחק הרסס של העיטוש מגיע (אילוסטרציה: shutterstock)

      בנוסף, החוקרים גילו את המנגנון שיוצר עמידות מוגברת של המזהמים שמועברים בהתעטשות. במחקר זיהו החוקרים כי רסס ההתעטשות נקשר לחלקיקים באוויר אשר שימרו את פוטנציאל הזיהום שלהם עד פי 200 ממצב בו היו מועברים באופן ישיר. השילוב של מזהמים שמופרשים מדרכי הנשימה שמובלים ונישאים באוויר על ידי גזים שונים (כמו למשל אדי מים) היה גדול משמעותית ממה שציפו החוקרים.

      משמעות הדבר היא שמערכות אוורור עלולות להיות מועדות יותר להעברת חלקיקים בעלי פוטנציאל מזהם ממה שחשבו בעבר. התובנות הללו חשובות משני טעמים עיקריים. הראשון, עבור אדריכלים ומהנדסים אשר צריכים לבחון מחדש את העיצוב של מקומות עבודה ובתי חולים כמו גם את זרימת האוויר במקומות סגורים כמו מטוסים, זאת על מנת להפחית את הסיכויים של מזהמים לעבור בין אנשים. השני, הוא דבר שנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו והוא להשתדל להתעטש לחלקו הפנימי של המרפק ולא לאוויר הפתוח, ובכך להקטין ככל האפשר את הפצתם של מזהמים.

      ועוד פרט טריוויה קטן: הבריטית שנכנסה לספר השיאים של גינס, ולא בכדי, בזכות התעטשות הארוכה בעולם היא דונה גריפיתס. גריפיתס החלה להתעטש ב-13 בינואר 1981 ובשנה הראשונה התעטשה כמיליון פעמים. היום הראשון שבו לא התעטשה כלל היה ב16 בספטמבר 1983, מה שאומר שהיא עברה סה"כ 978 ימים רצופים של התעטשות.