למה אנחנו משתעלים, ומה עושים עם זה?

אף שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו, שיעול הוא רפלקס חשוב שתפקידו לנקות את דרכי הנשימה מהפרשות המצטברות בהן ומחומרים כמו אבק או עשן. השיעול אומנם מופיע לרוב כתסמין המרמז על מחלה של דרכי הנשימה, אך אם המנגנון הזה לא היה קיים, הפרשות דרכי הנשימה היו מתנקזות על ידי כח המשיכה לתוך הריאות במקום החוצה, וגורמות לזיהומים ולפגיעה בריאות.

האזור במוח ששולט במנגנון השיעול קרוי הגרעין הבודד המוארך (nucleus tractus solitarius) והוא נמצא בגזע המוח. בעוד ששיעול הוא לחלוטין תסמין מקובל כאשר יש מחלה חריפה של דרכי הנשימה או שהוא נוצר לאחר שאיפה של מזון או שתיה בשוגג לדרכי הנשימה, שיעול ממושך שאינו מלווה בתסמינים אחרים שקשורים למערכת הנשימה דורש בירור רפואי נוסף כמו צילום חזה ולעיתים בדיקה של רופא ריאות.

השיעול יכול להופיע בכמה צורות כאשר ההבחנה העיקרית היא בין שיעול יבש, כזה שאינו מלווה בליחה, לעומת שיעול ליחתי ויצרני. ברוב המקרים, השיעול עצמו אינו יעד לטיפול אלא הסיבה בגללה הוא נוצר. שיעול יבש מתחיל לרוב בתחושת גירוי או דגדוג בדרכי הנשימה. כאשר נוצרת דלקת בדרכי הנשימה העליונות, למשל כתוצאה מנגיף נשימתי כמו שפעת. המוח מפרש את הנפיחות של דרכי הנשימה כאילו מדובר בגוף זר, והוא מנסה להסיר אותו על ידי הפעלת מנגנון השיעול. שיעול יצרני מתהווה כאשר נוצרת ליחה בדרכי הנשימה ואז לשיעול תפקיד חשוב בניקוי דרכי הנשימה.

ניתן לחלק את השיעול לפי משך הזמן בו הוא מופיע - שיעול חריף נמשך עד שלושה שבועות, שיעול תת-חריף נמשך בין שלושה לשמונה שבועות, ושיעול כרוני נמשך למעלה משמונה שבועות. לאחר תקופות ארוכות של שיעולים, אנשים נמנעים לעיתים מלהשתעל בשל הכאב שנגרם להם, מה שעלול גם להוביל לסיבוכים ריאתיים. מצד שני, שיעול מוגבר, בעיקר כזה שנמשך ימים רבים יכול בעצמו להיות מתיש ולגרום לכאבי שרירים, להקאות ובמצבים קיצוניים אפילו לעילפון.

ברוב המקרים, שיעולים נגרמים על ידי זיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה ולכן בדרך כלל הם חולפים בכוחות עצמם. לעיתים דלקות שנגרמות כתוצאה מזיהומים ויראליים או חיידקיים של הגרון והלוע גורמים גם הם לריבוי הפרשות ולגירוי רפלקס השיעול. בנוסף, דלקות של הסינוסים והאף וגם אלרגיות שמערבות את אותם האיזורים יכולות לגרום לשיעול במנגנון של הפרשות אשר יורדות מחלקו האחורי של האף לתוך דרכי הנשימה.

שיעול יכול גם להיות סימן של התעוררות או התלקחות של מחלה כרונית כמו אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או ברונכיטיס כרוני. גם גורמים שמחוץ למערכת הנשימה כמו רפלוקס של מיצי קיבה יכול לגרום לשיעול, בעיקר במצב של שכיבה. קיימות גם לא מעט תרופות שיכולות ליצור שיעול מתמשך כמו תרופות ממשפחת מערכי האנזים ACE שמשמשות לטיפול ביתר לחץ דם.

אם השיעול נמשך למעלה משלושה שבועות לאחר זיהום בדרכי הנשימה או אם הוא הולך ומחמיר מומלץ לפנות לרופא. אם השיעול מלווה בקוצר נשימה, כאבים בחזה או שיעול דמי יש לפנות באופן מיידי לבדיקת רופא. במצבים שהשיעול הופך כבר לשיעול כרוני מתמשך (מעל 8 שבועות), חשוב לפנות לבדיקת רופא, ובהתאם לגיל ולמחלות הרקע יבוצע בירור נוסף של השיעול הכרוני. הכלל הזה רלוונטי בעיקר עבור מטופלים שאינם מעשנים, משום שבקרב מעשנים שיעול כרוני הוא דבר שבשגרה ולכן הם עלולים לאבד את תמרור האזהרה של שיעול כרוני כסמן פוטנציאלי למחלות שונות.

אין דרך מהירה ובטוחה להעלים את השיעול שנגרם כתוצאה מזיהום נגיפי. כאשר הגוף מצליח להתגבר על הזיהום, כך לאט לאט גם השיעול צפוי להשתפר. כאשר הסיבה לשיעול ידועה – צריך פשוט לטפל בה. תרופות סבתא למיניהן כדוגמת תה, דבש ולימון הן פתרון מצוין לשלבים הראשונים.

במצבים קיצוניים בהם השיעול הוא טורדני במיוחד או נמשך זמן רב, או אם קיימים סיבוכים של השיעול (הקאות, אובדן הכרה, שברים בצלעות) ניתן לשקול שימוש בתרופות מדכאות שיעול. חשוב לשים לב כי התרופות הללו, שמכילות ברובן קודאין, הן ממכרות ולא מומלץ ליטול אותן יותר משבועיים.

תרופות נגד הצטננות שניתן לרכוש ללא מרשם רופא מכילות חומרים שפועלים על מרכז השיעול במוח, והן יעילות יותר לשיעול יבש. עבור מי שסובל משיעול ליחתי עם ליחה צמיגית שקשה להפריש אותה, ניתן להוסיף גם תרופות לריכוך הליחה.

עבור מעשנים זו כמובן הזדמנות לנסות להפסיק לעשן, בייחוד מכיוון שעישון מחמיר את השיעול ופוגע ביכולת של דרכי הנשימה להתגונן מפני מזהמים ולהחלים מזיהומים של דרכי הנשימה.

למרות מה שרבים חושבים, אנטיביוטיקה אינה טיפול נגד שיעול. אם רופא חושד כי קיים זיהום חיידקי, כמו למשל דלקת ריאות חיידקית או זיהום נגיפי שהסתבך, רק אז יש מקום למתן טיפול אנטיביוטי.


עוד בנושא:
איך מגיע שיהוק לעולם?
יש של דמעות: למה בעצם אנחנו בוכים?
מה צבע הנזלת אומר על הבריאות שלכם?