סימני הגיל מופיעים אצל כל אחד מאיתנו, ואי אפשר לעצור אותם, גם אם מנסים ממש חזק. שיער מאפיר הוא חלק מהסימנים האלה, רק שלו, כך מסתבר, יש תופעת לוואי מסוכנת. במחקר שהוצג בכנס של איגוד רופאי הלב האירופאי בשבוע שעבר נמצא כי שיער אפור קשור בסיכון מוגבר לחלות בטרשת עורקים כליליים.
"הזדקנות לבדה נחשבת כמובן לגורם סיכון למחלות לב והיא קשורה לסימנים דרמטולוגיים שיכולים להצביע על סיכון מוגבר", הסבירה ד"ר איריני סמואל, קרדיולוגית באוניברסיטת קהיר ועורכת המחקר, "יש צורך במחקרים נוספים על סימני סיכון עוריים שיאפשרו לנו להתערב מוקדם יותר בתהליך של מחלות לב וכלי דם". לטענת החוקרים, טרשת עורקים ושיער מאפיר חולקים מנגנונים דומים, ביניהם תיקון דנ"א לקוי, מתח חמצוני, דלקת, שינויים הורמונליים ועוד.
מחקר זה ביקש להעריך את שכיחות השיער האפור בחולים עם טרשת העורקים ולבדוק האם הוא מהווה סיכון למחלה.
עוד בנושא:
מפני שיבה תקום: האם בעתיד לא יהיה שיער שיבה?
יש לכם שיערות שיבה ואתם רק בני 20? זו כנראה הסיבה
המחקר הנוכחי כלל 545 גברים מבוגרים שעברו בדיקת CT של כלי הדם הכלילים על מנת להעריך האם סובלים או לא ממחלת לב כלילית שגורמת להתקפי לב. החולים חולקו לתתי קבוצות לפי נוכחות או היעדר מחלת עורקים כליליים, וכמות השיער האפור / לבן שעל ראשם.
כמות השיער האפור דורגה באמצעות ציון: 1 = שיער כהה לגמרי, 2 = יותר שיער שחור מלבן, 3 = כמות שווה של שערות שחורות ולבנות, 4 = יותר שיער לבן מאשר שחור, 5 = שיער לבן לגמרי. הדירוג נעשה על ידי שני בוחנים. בנוסף, נאספו נתונים על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ביניהם לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון והיסטוריה משפחתית.
אין קשר לגיל
החוקרים מצאו כי ציון בדרגה 3 ומעלה, היה קשור בסיכון מוגבר למחלות עורקים כליליים ללא תלות בגיל הכרונולוגי של הנחקר או בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. לחולים עם מחלת עורקים כליליים היה באופן מובהק יותר שיער לבן מאשר אלו ללא מחלת עורקים כליליים. בניתוח מעמיק, נתונים כמו גיל, רמת הלבנת שיער, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה (עודף שומנים בדם) נמצאו כמנבאים עצמאיים לנוכחות טרשת עורקים כליליים.
"יש צורך במחקר נוסף, בשיתוף רופאי עור, כדי לחקור גורמים גנטיים סיבתיים אפשריים וגורמים סביבתיים אפשריים, שיכולים להשפיע ולקבוע הלבנת שיער", אמרו החוקרים. "מחקר גדול יותר, כולל גברים ונשים, נדרש לאשר את הקשר בין שיער מאפיר למחלות לב וכלי דם בחולים ללא גורמי סיכון קרדיווסקולריים ידועים אחרים".