בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים סובלים מהשמנת יתר, והמגמה הזו משפיעה לא רק על קו החגורה והדימוי העצמי שלנו, אלא גם על הבריאות הכללית. כבר ידוע שעודף משקל קשור ללחץ דם גבוה, לסוכרת ולמחלות לב, אבל האם ידעתם שהוא עלול לפגוע גם בכבד שלכם? כבד שומני היא מחלה המאופיינת בהצטברות שומן חריגה בתאי הכבד, ועל פי הערכות היא פוגעת ב-20 עד 30 אחוזים מהאוכלוסייה, בעיקר במדינות מתועשות ומפותחות. שיעור הסובלים מהתופעה גבוה יותר באופן משמעותי אצל אנשים בעלי משקל עודף.
"כבד שומני מוגדר ככבד שבו יש הצטברות של שומן בתאים ברמה של 5 עד 10 אחוזים מהמשקל שלו", מסבירה ליאורה קורן, דיאטנית קלינית המתמחה בייעוץ לסוכרת, צמחונות וטבעונות במכבי שירותי בריאות. כבד שומני מתחלק לכבד שומני הנגרם עקב שימוש מוגזם באלכוהול, ולמחלת כבד שומני לא-אלכוהולית (Non-alcoholic Fatty Liver Disease), שלה גורמי סיכון שונים.
עוד בנושא:
התורם שנתן חצי מהכבד שלו וקיבל אהבה בתמורה
מחקר: כוס מיץ אחד ביום עלולה לגרום למחלת כבד
הבייביסיטר הטובה בעולם: תרמה כבד לילדה שבה טיפלה
כבד שומני שאינו אלכוהולי, יחד עם סוכרת ועודף משקל, מושפעים כולם מתופעה המכונה תנגודת לאינסולין, מסבירה קורן. מדובר בסדרת הפרעות הפוגעות ביכולת של ההורמון אינסולין לדכא את שחרורן של חומצות שומן מרקמות השומן ולהוריד את רמות הסוכר בדם. גורמי הסיכון לכבד שומני שאינו קשור לאלכוהול כוללים סוכרת 2, מחלות קרדיווסקולריות (הקשורות ללב וכלי הדם) והשמנה בטנית (היקף מותניים של מעל ל-102 ס"מ בגברים, ויותר מ-88 ס"מ בנשים). תסמונת מטבולית, אוסף של תסמינים הקשורים לסיכויים מוגברים לתחלואה לבבית ובסוכרת מסוג 2, גם משמשת כאינדיקציה למי עשוי ללקות בכבד שומני, כאשר תסמין אחד מספיק להעלות את הסיכון.
מחלה חמורה אבל ללא סימפטומים
לדברי קורן, לרוב לא יופיעו סימפטומים לאנשים הלוקים בתסמונת. "רוב האנשים לא מציגים תסמינים, כלומר הם לא יחושו בשום כאב או הפרעה. מעטים אומרים שיש להם חולשה, עייפות, אי נוחות בבטן הימנית העליונה, אך הרוב, כאמור, לא יחוו סימפטומים". בדיקות דם יראו, בין היתר, תפקוד חריג של אנזימי כבד ובדיקת אולטראסאונד בטנית תראה כבד שומני ומוגדל מעט. כמו כן ניתן להבחין באחוזי שומן גבוהים בבדיקות הנעשות לרקמות הנלקחות מהכבד.
"אנשים לרוב לא יודעים שיש להם כבד שומני, הם יכולים לחיות עם זה שנים ואם הם לא יעשו בדיקות הם לא ידעו מזה. זה בעייתי כי כבד שומני גורם לדלקת, לרקמה סיבית שפוגעת בתפקוד הכבד ואף לשחמת הכבד, וזה עלול להידרדר אף להשתלת כבד. יש אנשים שמזלזלים בזה כי זה לא כואב, אבל זה בסופו של דבר יכול להיות קריטי", לדברי קורן.
מה עושים אם וכאשר מאובחנים כחולים בכבד שומני? לתופעה אין טיפול תרופתי ייעודי מוכח, ועיקר הטיפול הוא שינוי של אורח חיים והרגלים, הכולל ירידה במשקל, הקפדה על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית. "קו ראשון לטיפול הוא ירידה במשקל למי שנמצא בהשמנת יתר או בעודף משקל. לרוב נראה שיפור משמעותי אחרי הפחתה של 7 אחוזים ממשקל הגוף שמקורם בשינוי הרגלים כעישון או שתיית אלכוהול מרובה יחד עם תזונה נכונה ועיסוק בפעילות גופנית", לפי קורן.
יחד עם זאת, חשוב שהירידה במשקל תהיה מתונה ולא חדה, אחרת הסיכון לכבד שומני יעלה. "הירידה חייבת להיות בקצב איטי של בין חצי קילו לקילו בשבוע. קצב מהיר יותר עשוי בעצמו לגרום לכבד שומני. כשעושים דיאטה קיצונית, הגוף חסר אנרגיה והוא מתחיל לפרק שומנים במהירות מצב שמוביל להצטברות שומנים בכבד, ולכן חשוב להימנע מהרזיה מהירה", לפי קורן.
אז איך נמנעים מכבד שומני? לדברי קורן, חשוב להימנע משתייה מתוקה מכל הסוגים, וזה כולל לצמצם גם מיצים טבעיים, וצמצום צריכת מזונות עם פרוקטוז מתועש (שלא מפירות טריים). כמו כן יש לצמצם את צריכת האלכוהול עד מנה לאישה (שליש כוס בירה או כוס יין) ועד שתי מנות לגבר.
"אנשים שסובלים מכבד שומני צריכים לשלב בתזונה דגנים מלאים שהם פחמימות מורכבות, לצד קטניות, שעועית, אפונה, וגרגרי חומוס, לצרוך אומגה שלוש, וירקות ולצמצם את צריכת הפחמימות הפשוטות וסוכרים פשוטים לחם לבן, אורז לבן, תפוחי אדמה, ממתקים וחטיפים שהם לשומן טראנס ושתייה מתוקה", הוסיפה.
פחות פחמימות, יותר כושר גופני
כדאי לפזר את צריכת הפחמימות במהלך היום ולצרוך אותן יחד עם חלבונים ושומנים בארוחה מאוזנת, ולא לאכול ארוחה שכולה פחמימות. "זה קשור להרגלים. יש אנשים שמנשנשים כל היום בלי לאכול ארוחה מסודרת אחת. יש אנשים שלא אוכלים כל היום ואז אוכלים ארוחה גדולה מדי בערב, ולרוב זו עשירה בפחמימות" אומרת קורן.
בכל אופן, מומלץ לאנשים הסובלים מכבד שומני לפנות לייעוץ והנחיה לגבי בניית תפריט אישי עבורם. "יש אנשים שהולכים לקיצוניות של דיאטות מאוד לא מאוזנות, העשויות להוביל לחסרים תזונתיים. כמו כן, לאחר דיאטה קיצונית, רבים נשברים, מתחילים לפצות את עצמם על החסך הקלורי והרגשי, עולים במשקל ויוצרים נזק עוד יותר גדול ממה שהיה בתחילת הדרך. חשוב להתייעץ עם דיאטנית ולבנות תפריט נכון ומותאם אישית. לכל אחד יש את המטבוליזם שלו ואת ההרגלים שלו וצריך לבחון מהו השינוי הנכון ביותר עבורו".
כמו כן, ישנה חשיבות גדולה לפעילות גופנית. "פעילות גופנית משפרת את הרגישות לאינסולין ברקמות הגוף, מפחיתה את הסיכון לסוכרת 2, עוזרת לשפר את רמת השומנים בדם ולשפר את תפקוד אנזימי הכבד, מובילה לתחושה טובה ומפחיתה תמותה. מי שמתחיל, רואה תוצאות מהירות", לפי קורן.
"ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית. ברור שיש אנשים שלהם מחסומים שמונע מהם לעשות כושר אבל חשוב לעשות את המעט כדי להתחיל, לא חייבים ישר לקפוץ מ-0 ל-150", אמרה, והוסיפה כי שינוי התזונה ואורח החיים מביאים לשיפור שניתן לראות ולהרגיש וליהנות ממנו מאוד.