בווידיאו: ככה נראות 100 שנות כושר בראי הזמן
להיות רזים ולהיות בכושר זה לא אותו הדבר. אם תחשבו על זה רגע, אתם בטח יכולים למנות חבר או שניים שנהנים מגזרה דקיקה למרות שהם לעתים רחוקות קמים מהספה ולא ראו חדר כושר מבפנים בחיים שלהם. המשקל שלנו והיחס בינו ובין הגובה של כל אחד מאיתנו יכול להוות אינדיקציה למצב הבריאותי, אבל זה לא מספיק בשביל התמונה השלמה. יש לא מעט ספורטאים אולימפיים שעל פי ה-BMI שלהם בלבד, היו מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר. ואותו הדבר נכון גם להיפך, זה שאתם רזים או בעלי BMI נמוך לא אומר שאתם בכושר טוב.
אז חוץ מלבדוק כמה מהר אתם יכולים להשלים ריצה של קילומטר או איזה משקל אתם יכולים להרים - איך אפשר לדעת האם אתם בכושר או סתם רזים?
עוד בנושא:
האם פעילות גופנית מפחיתה תאבון?
כמה ספורט אתם באמת צריכים לעשות כדי לרדת במשקל
למה היה הרבה יותר קל להיות רזים לפני 30 שנה?
פציעות
אנשים שאינם בכושר מועדים יותר לסבול מפציעות. על פי מאמר שפורסם על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב, מחקרים הוכיחו שהגברת רמת האימונים מורידה את הסיכון לסבול מפציעות. זאת, משום שאנשים שמצויים בכושר שיא לא מאמצים את גופם באותה מידה בזמן פעילות גופנית, כמו אנשים שאינם בכושר. הם מבצעים משימה שלא דורשת ניצול מקסימלי של יכולתם הגופנית. ולכן הם יכולים לעשות אותה למשך זמן ארוך יותר, עייפים פחות בסיומה וגופם יתאושש ממנה מהר יותר.
תנועתיות
לא מדובר פה על גמישות גרידא. אנשים שניחנים בתנועתיות טובה מסוגלים לבצע דפוסי תנועה פונקציונליים ללא מגבלות בטווח התנועה שלהם. לאדם שהוא רק גמיש ואין לו תנועתיות טובה, יהיו חסרים הכוח ושיווי המשקל שנחוצים לביצוע את אותן התנועות ביעילות ובקלות זהה. גמישות היא רכיב אחד בתנועתיות. אולם, לרוב אין צורך בגמישות רבה מאוד כדי לבצע תנועות פונקציונליות יומיומיות. חלקי הגוף שבהם לתנועתיות טובה יש חשיבות גדולה במיוחד הם הצוואר, הגב, הירכיים והשוקיים.
נשימה
לפעמים זה ממש נורמלי לחוות קוצר נשימה, אבל לא תמיד. אם אתם מגלים שאתם מעט מתנשמים לאחר טיפוס במעלה גרם מדרגות, אין צורך להבהל טיפוס במדרגות נחשב לפעולה יחסית מאומצת, שמעורבים בה כמה וכמה שרירים וכמו כן, מדובר במאמץ פתאומי, כזה שמגיע ללא חימום לפניו. אבל, לעומת זאת אם אתם נוטים להתנשף ולהתנשם בתכיפות, גם כשאתם לא במאמץ מיוחד זאת כבר סיבה לדאגה.