מסתבר שלא סתם אתם רעבים כל היום במשרד. וזה לא באשמת העוגיות והעוגות שמציפים את הקומה שלכם, או המזגן. מחקרי עבר כבר הראו כי אחרי מאמץ מנטלי, או ריכוז גבוה למשך זמן, המוח שלנו מתעייף ודורש אנרגיה מחודשת. כלומר, קלוריות. כשהמוח מרגיש שהוא מתחיל להתרוקן, הוא משדר לגוף תחושת רעב, ולמרות שלא זזתם מהכסא כבר שעות, אתם אוכלים. חוקרים ביקשו לבדוק כעת, האם פעילות גופנית, לאחר מאמץ מנטלי, מצמצמת את צריכת הקלוריות ובעצם "מזינה" את המוח.
החוקרים מאוניברסיטת אלבמה ערכו ניסוי שתוצאותיו פורסמו החודש בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise. הם ביקשו לבדוק האם פעילות גופנית משמשת למעשה תחליף לחלק מהאנרגיה שהמוח דורש. החוקרים מציינים כי פעילות מאומצת מגדילה את כמות הסוכר והלקטט (התוצר הסופי של מטבוליזם של גלוקוז) במחזור הדם ואף מרחיבה את כלי הדם ומעודדת את זרימת הדם אל המוח, וכך למעשה מזינה את המוח בדלק.
לשם המחקר, גייסו החוקרים 38 תלמידי קולג' וביקשו לבדוק את הכושר הגופני והמטבוליזם שלהם. בנוסף, הם נדרשו לספר מה סוג הפיצה המועדפת עליהם. לאח מכן הורו להם החוקרים לשבת למשך 35 דקות, שלאחריהן כל אחד קיבל כמה פיצה שרצה. המטרה, למקרה ששאלתם את עצמכם, הייתה לקבוע רף עליון של נהנתנות. במועד מאוחר יותר, המתנדבים חזרו ובילו 20 דקות בהתמודדות עם קטעים נבחרים מתוך בחינות הכניסה לקולג'. רבע שעה אחרי המאמץ המנטלי, חולקה הקבוצה לשתיים. קבוצה אחת קיבלה פיצה, ואילו חברי הקבוצה השניה עלו על ההליכון וביצעו תרגילים מחזוריים של ריצה מהירה ואיטית. לדברי החוקרים, פעילות קצרה, אבל אינטנסיבית כזו, היא אידיאלית ומספקת.
לאחר הניסוי, שארך רבע שעה, הקבוצה השנייה קיבלה גם היא פיצה. באופן מפתיע, או שלא, הם אכלו את הפיצה, אבל במתינות יחסית. הממצאים הראו כי אלה שרצו על ההליכון והוציאו יותר אנרגיה, אכלו 200 קלוריות פחות מאלה שנחו.
המחקר אומנם בעל חסרונות, מפני שהחוקרים בדקו רק פעילות גופנית אחת - ריצה, ובשעת צהריים. עם זאת, החוקרים מעריכים כי כל פעילות גופנית שמביאה את מי שעושה אותה לידי הזעה, בעצם מדמה את פעולת ההזנה של המוח ומרגיעה את הרעב.