אם בעבר הלא רחוק טיפולי בוטוקס להצערת עור הפנים והחלקת קמטים נחשבו לנחלתן של כוכבות הוליוודיות מעל גיל ארבעים שביקשו להשאר רלוונטיות בתעשייה הסוגדת לנעורים, כיום, התמונה שונה. יותר ויותר נשים פונות לטיפול, שהפך זמין לנחלת הכלל, ואף בגילאים צעירים יותר, כחלק משגרת הטיפוח הקבועה וכאמצעי מניעה כנגד היווצרות קמטים.
יש הטוענים כי השימוש בבוטוקס הפך לנפוץ יותר ברחבי העולם בעשור האחרון הודות, בין היתר, לעלייתו של עידן הרשתות החברתיות, שבו הכל משותף (כולל שידור חי של טיפולי בוטוקס בסנאפצ'ט), ולא נעשה תחת מעטה סודיות, וכי התיעוד המתמיד דרך תמונות סלפי מעוטרות הפילטרים והשאיפה לשדר מראית של שלמות, משפיעה על מה שהם מכנים כ"שגעון הבוטוקס".
עוד בנושא:
מתיחת פנים: 10 סלבס שהגזימו עם הבוטוקס
המנכ"לית שמנסה לרמות את המוות עם זריקה נסיונית מסוכנת
הפרעת גוף דיסמורפית: האנשים שמכורים לסכין המנתחים
האם אכן מדובר בטירוף חובק עולם? האם הוא דומה להתמכרות, ומה השלכותיו? ומה הוא אומר על הדימוי העצמי שלנו? הנה מבט על הטיפול שהפך לסטנדרטי ומעורר דיון ער על ההשלכות הפסיכולוגיות והתפיסות התרבותיות הכרוכות ברצון להמשיך ולהיראות צעירים בכל מחיר.
תמונות סלפי שקיבלו חיים משל עצמן
האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית ומשקמת (AAFPRS) פרסם השבוע סקר, בו נשאלו מטופלים אודות מניעיהם לעבור טיפולים אסתטיים. לפי נתוניהם, בשנת 2015 הייתה עלייה של 64 אחוזים במספר האנשים מתחת לגיל 30 שפנו למנתחים החברים באיגוד לטיפולים אסתטיים.
האיגוד מציע שני כינויים לתופעה שלדעתם ממחישים את מניעיה: "אפקט הקרדשיאנז" ו"שגעון הסלפי". "ההשפעה של מפורסמים ושל הרשתות החברתיות על החלטת צעירים רבים לעבור טיפולים קוסמטיים בפנים היא אמיתית וחזקה", כתבו בהודעה לעיתונות.
"בני נוער ומבוגרים צעירים נמצאים בתקופה בהם הם מושפעים מאוד, וככל שהם מוצפים בתמונות של מפורסמים באמצעות הרשתות החברתיות, כך הם יותר רוצים להעתיק את התמונות המלוטשות שמתיימרות להעביר את המציאות", אמר אדווין וויליאמס, נשיא האיגוד, בהודעה. "אנחנו רואים פלח אוכלוסייה צעיר יותר מאי פעם פונה לטיפולים אסתטיים בכל רחבי ארה"ב", הוסיף. עוד צוין בהודעה כי 82 אחוזים מהמשיבים לסקר אמרו שמפורסמים אכן השפיעו על החלטתם לעבור ניתוח פלסטיים.
ד"ר ניל טנה, מנתח פלסטי מניו יורק, הסביר בטור שפרסם כי בעידן הרשתות החברתיות, כאשר רושם חיצוני הוא חזות הכל ותמונות הסלפי עם הפילטרים עולות מכל עבר, מופנית יותר תשומת לב למראה החיצוני מאשר בעבר. "אנשים בימינו מודעים ושמים לב להופעה החיצונית שלהם יותר מאי פעם, ובמיוחד לאיך שהם נראים בצילומים ולעיני המצלמה", כתב.
"התמונות שמככבות ברשתות החברתיות הן תזכורת תמידית לאיך אנחנו נראים, או כמה טוב נראנו בעבר - למשל, באמצעות הצפת זכרונות מהעבר בפייסבוק. זה גורם ללא מעט נשים צעירות לתקן כל חוסר-שלמות אפשרית בה הן מבחינות באמצעות טיפולי בוטוקס", הוסיף.
בכתבה מיוחדת שפורסמה לפני מספר חודשים במגזין האופנה Elle דובר גם על הקשר בין עידן הרשתות החברתיות לשימוש בבוטוקס, בייחוד אצל נשים צעירות. לפי הכתבת, ברחובות העיר מסתובבות צעירות "שנראות כמו צילומי סלפי עם פילטרים, שקיבלו חיים משל עצמם".
"הנשים מגיעות אליי ואומרות 'אני רוצה את עצמות הלחיים האלה, את השפתיים האלה, הסנטר הזה'. אנחנו חיים בעולם של סיפוק מיידי", אמר רופא העור דניס גרוס מניו יורק. עמיתתו מלוס אנג'לס, ג'סיקה וו, הוסיפה: "פעם אנשים חיכו עד שנות השלושים, הארבעים או החמישים שלהם כדי לעבור טיפול בבוטוקס, לטפל בקמט ליד הפה או ליד העיניים. עכשיו זה נראה כאילו מילויים ובוטוקס הפכו לאקססוריז שמשלימים את ההופעה הכללית", אמרה.
התגלה בבשר מקולקל ופותח כנשק ביולוגי
השפעותיו של הרעלן העצבי בוטולינום - הפרשה של חיידק הגורמת לשיתוק נקודתי ומקומי של השרירים, התגלו לראשונה במאה ה-19, בעקבות מקרים בהם בשר מקולקל גרם למקרי שיתוק ומוות באירופה. במלחמת העולם השנייה, מדענים אמריקאים ערכו ניסויים בבוטולן, שנודע כגורם לשיתוק ואף למוות בכמויות גדולות וללא טיפול, כדי להשתמש בו כנשק ביולוגי כנגד קצינים יפנים. ככל הידוע, תכניתם, שיצאניות סיניות יחדירו את החומר למשקאות הקצינים, לא יצאה לפועל.
עם תום המלחמה, פנו מדענים לחקור שימושים יעילים יותר לרעלן. לאחר שניסויים בקופים העלו שהוא יעיל בטיפול בפזילה, החלו בשנות ה-70 וה-80 ניסויים קליניים על בני אדם, בהם התברר שהוא גם עוזר לסובלים מפרכוסים ועוויתות באזורים שונים בגוף, ומנהל התרופות והמזון (FDA) האמריקאי אישר להשתמש בו לצרכים אלה בשנת 1988. זמן קצר לאחר מכן הבוטולן הפך ל'בוטוקס' השם שבו הוא ידוע גם כיום.
מי שפתחה את השער לטיפולים קוסמטיים בבוטוקס היתה רופאת עיניים קנדית בשם ד"ר ג'ין קרוטרס, שבשנת 1992 פרסמה מאמר שבו תיארה כיצד קמטי ההבעה של מטופליה הפוזלים נעלמו בעקבות הטיפול בבוטוקס. רופאי עור בהוליווד וברחבי ארה"ב החלו אז להזריק בוטוקס לצרכים אלה, באמצעות סעיף המאפשר שימוש לצרכים אחרים מאלה שהותוו במקור על ידי ה-FDA.
בשנת 2000 אושר השימוש בבוטוקס לטיפול בעוויתות באזור הצוואר והכתפיים, ובשנת 2002 קיבל ענף הקוסמטיקה את האישור הרשמי להשתמש בבוטוקס להעלמת קמטים, וכך באה באופן רשמי לעולם תעשייה של מיליארדי דולרים. נכון לשנת 2015, ההוצאות על בוטוקס נאמדות ב-1.354 מיליארד דולר.
הטיפול הקוסמטי הפופולרי ביותר
בעוד שבישראל אין בנמצא נתונים רשמיים על טיפולי בוטוקס, הנתונים בארה"ב מראים כי מדובר בטיפול הקוסמטי הלא-פולשני הפופולרי ביותר. נכון לשנת 2015 נערכו מעל לארבעה מיליון טיפולי בוטוקס במדינה עלייה של 300 אחוז (פי שלושה) משנת 2011, ושל 6000 אחוז (פי שישים) ממספר ההליכים שהתקיימו בשנת 1997.
עוד מראים הנתונים של איגוד המנתחים הפלסטיים האמריקאי כי מספר הנשים בגילאי 20 עד 34 שעברו את הטיפולים עלה ב-41 אחוזים בחמש השנים האחרונות, וכשליש מהנשים שעברו טיפולי בוטוקס בשנת 2015 הן בגילאי העשרים והשלושים לחייהן. מבחינה מגדרית, 90 אחוזים מהמטופלים הן נשים ועשרה אחוזים הם גברים.
אז איך הבוטוקס עובד? הרעלן משבש את פעילות השריר ויוצר שיתוק זמני בשרירים אליהם הוא מוזרק. הוא מפריע ליכולתם להתכווץ על ידי חסימת הסינפסות (המעבירות מידע בין תאים). המידע להפעלת השריר המגיע מהמוח לא גורם לפיכך לשרירים המבוקשים להתכווץ, מה שגורם להחלקת הקמטים.
הטיפול אורך כחצי שעה והשפעתו פגה לאחר שלושה עד ארבעה חודשים, ויש לחזור עליו בכדי לשמר את המראה. שימושים רפואיים נוספים שנעשים בבוטוקס הם, בין היתר, לטיפול בהזעת יתר, מיגרנות כרוניות, שיתוק מוחין, צרידויות ואף לטיפול בפצעים ברירית פי הטבעת.
כשהטיפול נעשה בידי גורמים מורשים ובאופן מקצועי, לא צפויות תופעות לוואי. אך כשזה אינו המצב, בוטוקס עלול לגרום במקרים נדירים לחולשה בשרירים, קשיי נשימה ובליעה ובעיות שליטה בשלפוחית.
המנתח הפלסטי הפך לרופא משפחה אסתטי
ד"ר יורם וולף, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, סבור כי העלייה המשמעותית שנראית בנתונים האמריקאית קשורה קודם כל לשינוי עמוק בתדמית של הבוטוקס מהשנים האחרונות.
"כל התפיסה של תחזוקת הגוף השתנתה בשנים האחרונות", סיפר ד"ר וולף בשיחה עם וואלה! בריאות, ולדעתו יש קשר הדוק לעלייה בתוחלת החיים. "בן אדם בגיל 40 או 50 שהזקנה קפצה עליו והחלה לתת את אותותיה עוד מרגיש צעיר, יש לו עוד חיים ארוכים לפניו והוא חש שהפריים טיים שלו עוד לפניו", אמר.
הוא מסביר כי בעוד שפעם המפגש עם המנתח הפלסטי, היה מתרחש, אם בכלל, באופן חד פעמי, היום מדובר בתחזוקה שוטפת. "המנתח הפלסטי הוא כבר לא מישהו שאת פוגשת פעם אחת, עושה ניתוח ולא רואה שוב. הוא הפך לרופא משפחה בתחום האסתטיקה. כמנתח אתה יודע שתלווה מטופלים לאורך שנים עם הזרקות ומילויים פה ושם. התפיסה של טיפולים גרנדיוזיים בודדים נגמרה ועכשיו הולכים על תחזוקה שוטפת".
ובבסיס התחזוקה הזו נמצאים בוטוקס וחומרי מילוי נוספים. "אלה דברים שמפיקים תוצאות אמיתיות ונראות לעין, עם אחוז סיבוכים מאוד נמוך ורמת שביעות רצון מאוד גבוהה. ככה אתה נכנס למנתח הפלסטי שלך - כמו אל הספר. כל כמה זמן מזריק קצת בוטוקס וחומרי מילוי, לפעמים מוסיפים ניתוחים בעפעפיים. כל העסק חי ונושם".
הוא ולא מעט מעמיתיו סבורים כי בוטוקס הוא אחד מהחומרים החשובים שנמצאים כיום בשימוש. "מישהו ציין בכנס ששני חומרים רפואיים הגיעו לשער של המגזין ניוזוויק: ויאגרה ובוטוקס. אלה חומרים שעשו שינוי מאוד דרמטי, למרות שכמובן אפשר לחיות חיים טובים ושלמים בלי זה". לדעתו, הסיבה לכך שמספר המטופלים אינו גבוה יותר נעוץ במחיר (עלות טיפול נעה בין 800 ל-2000 שקלים). "המגרעת העיקרית זה כסף. אחרת כל אחד היה עושה את זה", אמר.
כשנשאל האם אין סכנה בהתמכרות לבוטוקס, ד"ר וולף מסביר שהסכנה להתמכרות אינה דומה להתמכרות לסמים, אלא כמו לדברים מהנים אחרים שרבים חוטאים בהם. "זה ממכר ברמה שכל דבר מהנה אחר ממכר, אבל לא פיזיולוגית כמו לסיגריות או סמים. אנשים נהנים מזה ורגילים לראות את עצמם בצורה מסוימת. אני חושב שכמו כל דבר, זה כלי מצוין שאסור לעשות בו שימוש יתר. כמו שלא צריך לאכול יותר מדי או לשתות יותר מדי אלכוהול, אלא כל דבר במינון הגיוני", אמר.
באשר לטווח הגילאים, הוא מסביר כי יש הגיון בשימוש בבוטוקס כאמצעי מניעתי, אך הוא טוען שלא ייתן לכל אדם טיפול בגיל שלושים. "אחד התפקידים של הבוטוקס הוא למנוע קמטים סטטיים (קבועים) בעתיד, על ידי הרפיית השריר כך שלא יווצרו קמטים 'דינמיים' כתוצאה מהבעות המצח".
"הדברים אכן מתחילים יותר מוקדם ממה שאנחנו חושבים, גם אם זה קטן ושולי. אבל כדי שאזריק למישהו בוטוקס בגיל שלושים, אני צריך להיות משוכנע שהאדם מבין מה הוא עושה בצורה ברורה, שהתקציב במסגרת יכולותיו, וגם אז אני אשתדל להזריק כמה שפחות חומר. לכל אדם יש מינון מסוים שמתאים לו, ומתחילים קודם כל עם מינון קטן ואז מגבירים במידת הצורך עד לקבלת האפקט האסתטי הרצוי", הוסיף.
התנגדה לבוטוקס בצעירותה, כעת מטופלת קבוע
ענבל (שם בדוי), בת 43 מגבעתיים, החלה לעבור טיפולי בוטוקס לפני כארבע שנים, מעט לפני יום הולדתה הארבעים. "כשהייתי צעירה ואידיאליסטית ממש התנגדתי לניתוחים פלסטיים ולבוטוקס, צחקתי על הכוכבות שנראות כאילו הפנים שלהן משותקות וחשבתי שזה בעייתי להיכנע לתכתיבים של החברה לאיך צריך להיראות", סיפרה בראיון עם וואלה! בריאות.
אך בשלב כלשהו, ועם הופעת הקמטים על פניה, שינתה את דעתה. "קמטים התחילו להופיע ליד העיניים, במצח, ליד הפה וזה התחיל להטריד אותי, אני לא אשקר. כמה שהייתי מודעת לבעייתיות שבטיפולים פלסטיים ואסתטיים, התחלתי לבדוק את הנושא וראיתי שרוב הכוכבות עם פנים נפוחות עברו הרבה מאוד ניתוחים, ושאפשר גם לעבור טיפולים מינוריים כל כמה זמן ולהיראות יותר טוב בלי שזה ייראה מוגזם מדי".
ענבל מספרת כי לאחר לבטים החליטה להתחיל בטיפול יחד עם חברה טובה, ומאז היא דואגת לעבור טיפול בוטוקס כל ארבעה חודשים. "התוצאות פשוט מדהימות. זה משיג את האפקט שאת רוצה וגורם לך להיראות צעירה יותר כמה שנים. אם אני מפספסת טיפול אחד או דוחה אותו בכמה ימים, כולם שמים לב שמשהו שונה אצלי".
כשהיא נשאלת איך היא מרגישה באותם ימים שהיא מפספסת טיפול וקמטיה נראים על פניה היא מודה כי יש משהו ממכר בטיפולים. "התרגלתי להיראות בצורה מסוימת ואני רוצה לשמור עליה. אנחנו באותה מידה מקפידות על תספורת, על גזרה, על טיפוח, ואני לא רואה הרבה הבדל עם בוטוקס, זה לגמרי נכנס לכאן. זה דבר שהפך לשגרתי למדי, שקל לעשות אותו", אמרה.
"אני לא ממליצה לכל אחת לעשות את זה, וברור שיש פה קשר לעוד דברים כמו דימוי עצמי, ודברים שצריכים לעבוד עליהם כדי לא להיות תלויים מדי בפרוצדורות האלה. אבל מצד שני לא צריך לעשות מזה דבר מפחיד שמשתק נשים בשם היופי. מי שבטוחה בעצמה ויודעת מה היא עושה, לא צריכה להרגיש אשמה על זה שהיא רוצה להראות יותר טוב", הוסיפה ענבל.
מחליק קמטים ומעלים רגשות
דני מינוג, שחקנית וזמרת אוסטרלית, שופטת בתכנית כשרונות בריטית ואחותה הקטנה של קיילי, סיפרה כי השתמשה בבוטוקס בתקופות "טראומטיות" בחייה בכדי להסתיר את כאב. בת ה-47 אמרה בשבוע שעבר בראיון למגזין סטלה של העיתון דיילי טלגרף שלדעתה היא לא האישה היחידה שמשתמשת בבוטוקס כדי למסך רגשות השליליים. "אני חושבת שמדובר במשהו לא מודע אצל הרבה נשים, את לא רוצה שאנשים יראו איך את באמת מרגישה", סיפרה.
לדעתה של אנושקה גרוז, פסיכואנליטיקאית בריטית שפרסמה טור בגארדיאן הבריטי בעקבות דברי מינוג, הגיע הזמן לדבר על ההיבטים הפסיכולוגיים של הטיפול בבוטוקס, עתה כשנהפך לסטנדרטי.
"זה לא מפתיע שאנשים רבים, בעיקר נשים, נוטות להרגיש חסרות בטחון לגבי המראה שלהן. אבל בוטוקס הוא טיפול יופי מיוחד בכך שהוא פוגע בהבעה הוויזואלית של רגשות. זה עוזר לאנשים להסתיר את מה שהם מרגישים", כתבה.
גרוז, שמזכירה את קידוש הנעורים וחרדת ההזדקנות המוטמעות בחברה שלנו, טוענת כי מדובר בסוג של הטלת מום עצמי, לאור החרדה והקשיים הכרוכים בהזדקנות הנראית לעין בחברה המקדשת נעורים. היא מכנה את טיפולי הבוטוקס ודומיהם "סוג של פצע מקובל חברתית".
"אנחנו כל הזמן מנסים לברר מה יגרום לנו להיות יותר נאהבים, ונשים במיוחד נאלצו להסתמך על היופי והקסם שלהן במהלך ההיסטוריה, לשם יציבות כלכלית. הצערת ומתיחת פניה של אישה, כדי שתוכל להמשיך להחזיק בעבודתה כמנחת טלוויזיה, היא המקבילה המודרנית של לבישת מחוך צמוד כדי להשיג בעל", כתבה.