וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אל תמהרי לחזור: הטיעונים הרפואיים בעד הארכת החל"ד

ד"ר גיל פומפ, מאמר אורח

12.6.2017 / 6:56

עם אישור תקציב הממשלה והדיון על הארכת חופשת הלידה מ-14 שבועות ל-16, גניקולוג ומיילד מומחה מסביר את חשיבותה של תקופת ההתאוששות הזאת מבחינה פיזית ונפשית

אמא מחזיקה תינוק. ShutterStock
ההסתגלות למעבר מ"מיילדות" ל"אימהות" עשויה לקחת יותר מכמה שבועות/ShutterStock

משכב הלידה, המכונה לעיתים "השליש הרביעי של ההריון", מוגדר כתקופה של 6 שבועות שבהם הגוף חוזר לעצמו לאחר תקופת הסתגלות ארוכה להריון וללידה. כשנשים שואלות מתי הבצקות ירדו, מתי הרחם יתכנס לחלוטין, מתי שרירי הבטן יחזרו לצורתם המקורית? התשובה לרוב השאלות היא: "נדבר בעוד 6 שבועות, ונראה".

עוד בנושא:
עטופות ברחמים: הנה כל מה שלא סיפרו לך על חופשת הלידה
למה כל כך מעט גברים בישראל לוקחים חופשת לידה?
כל מה שאת צריכה לדעת על משכב לידה

אמא מחזיקה תינוק ומסתכלת בסמארטפון. ShutterStock
חזרה מהירה מדי לעבודה או ללימודים עלולה להחמיר כאבים/ShutterStock

עם זאת, תקופת ההתאוששות והסתגלות איננה מסתכמת בחודש וחצי פורמליים של החלמה מהליך רפואי, כי אם ממספר תהליכים המתרחשים במקביל – ובראשם, המעבר מ"מיילדות" ל"אימהות". להארכת חופשת הלידה יש ערך מוסף ומשמעויות בשלושה מישורים עיקריים:

עוד באותו נושא

אחרי לידה? אל תשכחי את אמצעי המניעה

לכתבה המלאה

במישור הפיזי

פרט לירידה במשקל, הגוף נפטר גם מעודפי הנוזלים (בצקות). תלונה שכיחה בהריון או לאחר לידה היא הרדמות, חולשה או כאב בכף היד ('תסמונת התעלה הקרפלית'). חזרה מהירה מדי לפעילות כתיבה או הקלדה עשויה לעכב את ההחלמה או להחמיר את הכאב.

במהלך ההריון ובלידה עצמה ישנה מתיחה של רצועות גידיות, והרחבת מפרקים באגן, על מנת לאפשר את מעבר העובר בתעלת הלידה. לאחר הלידה אצל יולדות רבות יש תלונות של כאבי גב תחתון, כאבים בעצם המפשעה (סימפיזיוליזיס) וכן כאבים באיזור עצם הזנב. ההחלמה היא לרוב פונקציה של זמן, ולעיתים נדרשים יותר מ-6 שבועות. וזה עוד לפני שדיברנו על כאבים בתפרים באיזור הפרינאום, שגם הם דורשים את זמן ההחלמה שלהם.

כאב בטן. ShutterStock
מתי הבטן תחזור לצורתה המקורית?/ShutterStock

בהריון יש אנמיה הנגרמת מצבירת נוזלים (דילול הדם) ובלידה עצמה יש דימום ברמה זו או אחרת. חלק מהעייפות והחולשה שלאחר הלידה הן ביטוי לאנמיה. ההמלצה הרווחת היא ליטול תכשירי ברזל ל-6 שבועות, על מנת לספק לגוף חומרי גלם לייצור המוגלובין. בהקשר של למידה, המוגלובין נמוך (אנמיה) מתבטא לא רק בעייפות, אלא גם בפגיעה ביכולת הריכוז והחשיבה.

עליית הלחץ הבטני, העצירות ובוודאי הלחיצות בלידה, מתבטאות אצל יולדות רבות בהופעת טחורים, שללא ספק מקשים על חייהן של היולדות. מדובר בבעיה שלא רק גורמת לסבל פיזי רב, אלא פעמים רבות נשים אינן מרגישות בנוח להתלונן או לפנות לטיפול בשל המבוכה. לרוב, הטחורים נסוגים גם ללא טיפול תרופתי, בחלוף הזמן.

במישור המנטלי

לוקח זמן להסתגל למחזור הערות והשינה החדש. חוסר שינה לאורך זמן משפיע על ביצועים מנטליים, והצורך להתעורר בשבועות הראשונים כל 3-4 שעות לצורך הנקה, מגביל את היולדת בנטילת אתגרים נוספים. עם הזמן, גם היולדת וגם היילוד מסתגלים לשגרה, שמאפשרת בין השאר חזרה ללימודים.

שינויים במצבי הרוח של יולדות. מדובר בבעיה ידועה, אך למרבה הצער משמעויותיה לא הופנמו דיין. 10-20 אחוזים מהיולדות חוות מעין 'עצבות שלאחר הלידה'. לרוב, מדובר בתופעה שנמשכת שבועות ספורים, ובמיעוט המקרים מדובר ממש בדיכאון קליני, על כל היבטיו והסיכונים הנגזרים ממנו.

תינוק אוחז באצבע של אמא. ShutterStock
גם תוספת של שבועות בודדים יכולה לתרום לחיזוק הקשר אם-תינוק/ShutterStock

הדבר לא מופיע בספרים בצורה מפורטת, אבל נשים רבות מתארות ירידה בזיכרון ובריכוז במהלך ההריון וגם קצת אחריו. יש המכנות תופעה זו בשם הציני "טפשת הריון" (כאנלוגיה למחלות הריון אחרות כגון 'רעלת הריון'). אולם, סביר יותר שהירידה ביכולת הקוגניטיבית היא משנית לאנמיה, לירידה בלחץ הדם, ולעייפות הכרונית, ולא מהווה תופעת הריון עצמאית.

במישור ההורי

אין לי ספק שהתוספת של מספר השבועות לחופשת הלידה תתרום רבות ליכולת ההתקשרות של האם-תינוק ולמסוגלות ההורית. יצירת הקשר (bonding) היא פונקציה של זמן, וכנראה שהעברה מוקדמת מדי של היילוד למטפלת/פעוטון פוגמת באיכות קשר זה.

הנקה מומלצת בחום על ידי הממסד הרפואי. אך חשוב לזכור שיצירת שגרת הנקה דורשת זמן וזמינות של האם. הארכת חופשת הלידה תשפיע לטובה על יכולתן של סטודנטיות ונשים עובדות להתמיד בכך.

חשוב לזכור שחלק מהאתגר של היולדת, הוא לא רק בהתמודדות עם התוספת החדשה למשפחה, אלא גם עם 'השותפים הוותיקים' – הילדים הגדולים יותר, וגם הבעל. כולם לומדים מחדש את מקומם, וכמו כל תהליך לימוד, גם כאן נדרש זמן ותרגול.

ד"ר גיל פומפ הוא מנהל המיון המיילדותי והמיון הגניקולוגי בבית החולים מעייני הישועה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully