אחרי לידה? אל תשכחי את אמצעי המניעה

נתחיל מכך שהדבר האחרון שרוב היולדות חושבות עליו בשבועות הראשונים אחרי הלידה הוא סקס. מלבד ההרגשה האישית, 6 שבועות אחרי לידה נחשבים למשכב לידה ובמהלך תקופה זו הרחם מחלים, הגוף הנשי עובר תהליך שיקום טבעי והוא זקוק למנוחה ולתמיכה.

זה אומר שלא חוזרים להתעמל וגם לא מומלץ לקיים יחסי מין לפני שחלפו 6 שבועות מהלידה. תנו לגוף שלכן את הזמן שלו – הוא עבר לא מעט.

החזרה לקיום יחסים אינטימיים היא אינדיבידואלית. יש זוגות שחוזרים לכך במהרה ויש נשים שהעייפות והמציאות החדשה מכריעות אותן, הן אינן חשות חשק מיני ולעיתים חוששות בגלל תפרים או חוויות לידה אחרות.

לא משנה מתי מתחילים צריך לזכור שיחסי מין יכולים להוביל להיריון נוסף והנקה, על אף שבדרך כלל דוחה את הביוץ, אינה אמצעי מניעה. נכון, מבחינה ביולוגית כשמניקים והמחזור עדיין לא שב - יש סיכוי נמוך להיכנס להיריון, אבל עדיין יש סיכוי.

אתן בטח מכירות אישה או שתיים שלא השתמשה באמצעי מניעה ונכנסה להיריון בדיוק בתקופה הזו. אם לא מניקים הביוץ יכול לחזור כבר אחרי 4 שבועות.

המשמעות היא שכשחוזרים לקיים יחסי מין – צריך לחשוב על אמצעי מניעה. אם מניקים צריך לבדוק איזה אמצעי מניעה מתאים גם מבחינת ההנקה ותוך התחשבות במצב הגופני והבריאותי וסוגיית תכנון המשפחה. דבר נוסף הוא שהבחירה באמצעי מניעה צריכה להיות החלטה זוגית ולא רק של האישה.

ניתן לחזור לקחת גלולות למניעת היריון אחרי הלידה, אך אם מניקים אלה צריכות להיות גלולות המבוססות על פרוגסטרון בלבד ולא גלולות משולבות (פרוגסטרון+אסטרוגן), מאחר שאסטרוגן פוגע בייצור החלב. את הגלולות יכולים לרשום רופאי הנשים, צריך להקפיד לקחת אותן באותו זמן מדי יום וכמו גלולות הן משפיעות אחרת על כל אישה ואישה (קיימת היתכנות לדימומים במהלך החודש ומחזור בלתי סדיר).

זריקה שמכילה נגזרת של פרוגסטרון וניתנת כל 3 חודשים. מתאימה גם לנשים מניקות. היתרון על פני גלולות הוא שאי אפשר לשכוח ליטול גלולה ויש שקט למשך 3 חודשים. בדומה לשימוש בגלולות פרוגסטרון גם כאן ייתכן מחזור לא סדיר ותופעות לוואי דומות לאלה שייתכנו בנטילת גלולות. חשוב להתייעץ עם הרופא/ה לגבי קבלת הזריקה או נטילת גלולות.

התקן הוא אמצעי מניעה המוחדר לרחם לתקופה של כ- 5 שנים ולכן אינו מתאים אם חושבים על הרחבת המשפחה בשנים האלה. יש התקן נחושת שאינו מכיל הורמונים והתקן שמשחרר הורמונים באופן מקומי. הבחירה ביניהם צריכה להיעשות במשותף עם רופא/ת הנשים. החדרתו נעשית במרפאה.

השיטה הוותיקה והידועה של החוצץ החיצוני תעשה עבודת מניעה גם בתקופה הזו ולפחות לתקופה הראשונית, זה יכול להיות פתרון עבור נשים שלא רוצות ליטול גלולות, להשתמש בהתקן או לא בטוחות מתי ירצו ילד נוסף ומתלבטות לגבי האמצעי המתאים עבורן.

טבעת פלסטיק גמישה המוחדרת לנרתיק כל פעם למשך שלושה שבועות ומשחררת הורמונים בדומה לגלולות אך ברמה פחותה. אחרי הפסקה של שבוע מחדירים שוב טבעת חדשה.

מבוססת על זיהוי הימים הפוריים בחודש והימנעות מקיום יחסין מין בלתי מוגנים במהלכם. השיטה מבוססת על מדידת חום יומית ומעקב אחר הפרשות והשתנות צוואר הרחם והיא דורשת לימוד והדרכה.

אפשרות נוספת היא לרכוש מחשבון ביוץ - מכשיר שמודדים בו חום באופן קבוע מדי יום ואחרי שהוא לומד את דפוס הפוריות האישי הוא מתריע בכל מדידה באמצעות אור ירוק או אדום אם את פורייה או לא.

אמצעי מניעה קבועים – אמצעים המצריכים התערבות כירורגית. אצל גברים – קשירת צינור הזרע ואצל נשים קשירת חצוצרות. הם אינם מתאימים למי שחושבים עוד על הרחבת המשפחה.