לקפוא ולשרוף: האם קור גורם לגוף לשרוף יותר קלוריות?

בסרטון: ממה צריך להיזהר כשהטמפרטורות צונחות?

אם גם אתם מצאתם את עצמכם קופאים מקור ומייחלים לפחמימות בשבוע האחרון, הנה לכם נקודת אור קטנה: הקור הזה יכול לעשות אתכם רזים יותר. נכון, אתם כנראה אוכלים יותר, אבל הגוף שלכם גם שורף יותר קלוריות.

עוד בנושא:
שמנים בראש: השמנת יתר משפיעה על מבנה המוח ותפקודו
לא רק משקל: היתרון המפתיע של ניתוח לקיצור קיבה
האם אפשר להחליף את סוג השומן בגוף שלנו?

אז איך זה קורה בעצם? כדי להבין את זה צריך לדעת קודם כל שיש שני סוגים של שומן שנמצאים אצלנו בגוף, והם פועלים באופן שונה זה מזה. "יש לנו שני סוגים של תאי שומן בגוף, אנחנו קוראים להם שומן לבן ושומן חום, מאחר ובתאי השומן החום יש יותר פיגמנטים", אמר פרופ' מוטי רביד, מנהל המרכז הרפואי מעייני הישועה ומומחה לרפואה פנימית, בשיחה עם וואלה! בריאות.

"הרבה שנים חיפשו מה ההבדל ביניהם, ומסתבר שתאי השומן החום שורפים יותר סוכר (גלוקוז) וחומצות שומן בתהליכי חילוף החומרים שלהם, כך שאנחנו מאבדים יותר אנרגיה", מסביר פרופ' מוטי רביד. השומן הלבן, לעומת השומן החום, הוא אותו שומן שנצבר בגוף - השומן העודף שאנחנו מבחינים בו על הירכיים, הישבן והבטן בעיקר - וממנו אנו מנסים להיפטר בעזרת דיאטה והתעמלות.

פרופ' רביד. מסביר כי "הנחה סבירה היא שככל שלאדם יש יותר שומן חום הוא שורף יותר אנרגיה, כלומר על כל פרוסת לחם שהוא אוכל, יותר קלוריות נשרפות ופחות אנרגיה מצטברת כשומן בישבן".

אז איך כל זה קשור למזג האוויר? "קור, ובפרט באזור הפנים והגולגולת, מזרז הפיכה של אנרגיה לרקמת שומן חום. קור הוא אחד המנגנונים שמזרזים את התפתחות השומן החום, ואצל אנשים שחיים בתנאי קור, חלק גדול יותר מהשומן שלהם הוא שומן חום", אמר פרופ' רביד.

מחקרים מלפני עשרות שנים הראו שבארצות קרות, אנשים אוכלים יותר ומשמינים פחות ממקומות אחרים. "אם רוצים לחשוב על זה במונחים אבולוציוניים, אנשים שחיים בתנאי קור צריכים לייצר יותר חום. ככל שהם מייצרים יותר חום, הם למעשה מבזבזים אנרגיה על ייצור החום ואוגרים פחות מתוך סך הקלוריות שהם צורכים", הוסיף. אם כך, אנשים שנחשפים לקור מייצרים יותר שומן חום, המייצר בכעשרה אחוזים יותר חום מתאי שומן רגיל ומוציא יותר אנרגיה, כך שהם משמינים פחות.

אבל לפני שאתם הולכים לזלול סופגניות ולביבות, אנחנו חייבים לצנן קצת את ההתלהבות – לא מדובר כאן ברישיון לזלול. "שומן חום בעצם מאפשר לאכול קצת יותר ולא לעלות במשקל, אבל זה לא היסטרי וזה לא אומר שאם אנשים יזללו כשקר להם הם לא ישמינו", אומר פרופ' רביד.

חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה גילו בשנה שעברה כי חשיפה לחלבון, המכונה ZfP516, אצל עוברי עכברים גרמה לכך שתינוקות העכברים יוולדו עם יותר תאי שומן חום בקרבם. כמו כן, החוקרים חשפו את העכברים לאוויר קר, וככל שגדלה מידת החשיפה לאוויר הקר, כך עלתה כמות החלבון ונוצרו יותר תאי שומן חום. כשהחוקרים ניטרלו את פעולת החלבון, נפסק ייצור תאי השומן החום.

גם הורמון האיריסין נמצא במחקרים כמעורב בתהליכים של הוצאת אנרגיה של הגוף כדי לייצר חום. ההורמון משתחרר כאשר השרירים והלב נמצאים תחת מאמץ, או כשהשרירים מתכווצים באופן בלתי רצוני– מה שקורה בעצם כשאנחנו רועדים מקור בעוד הטמפרטורות צונחות.

חוקרים מאוניברסיטת פלורידה, אשר פרסמו מאמר בנושא בגיליון ספטמבר של כתב העת American Journal of Physiology גילו כי ההורמון איריסין משתחרר גם כשאנחנו מתעמלים, ולטענתם הוא משחק תפקיד בהפיכת תאי שומן לבנים לתאי שומן חומים.

בעבר, לפני שהיו מזגנים, רדיאטורים ואמצעי הסקה משוכללים למיניהם, אנשים נאלצו לסבול יותר מטמפרטורות מקפיאות בתקופה בקרה של השנה. שיעור תאי השומן הלבן והשומן החום שלהם השתנו בהתאם לעונה, כאשר הם נזקקו ליותר תאי שומן חום כשהטמפרטורות צנחו כדי שהגוף שלהם יוכל לווסת את חום הגוף בקור העז.

כיום, אנו נהנים ממזגנים, רדיאטורים ותנורים המפחיתים את מידת הקור שאנו מוכנים לסבול, ואנו יכולים להתחמם בכל מקום – בבית, במכונית, במקום העבודה ובקופת החולים. אנו גם מבלים יותר זמן במקומות סגורים מאשר אבותינו בדורות הקודמים. כתוצאה מכך, יש לנו פחות שומן חום ויותר שומן לבן מאשר להם (הערכות מדברות על 90 אחוז שומן לבן מתוך כלל השומן בגוף), וזה הסבר אפשרי לעובדה שאנו כבדים יותר היום מאבותינו.