הנה מחקר רפואי שככל הנראה לא יהיה לו שימוש בעתיד, אבל שופך אור על ההיסטוריה של עולם הרפואה לפני כמה מאות שנים. רופאים אישרו אבחנה רפואית שנעשתה על ידי המנתח המפורסם ג'ון האנטר לפני 230 שנים. האנטר, כירורג סקוטי מוכר, אבחן מטופל בשנת 1786 עם "גידול קשה כמו אבן". חוקרים מבית החולים רויאל מרסדן, ניתחו דוגמיות שנותרו וניתוחי מקרה שנשמרו במוזיאון על שמו - the Hunterian, שנמצא בלונדון, ומצאו שהאבחנה שלו הייתה מדויקת.
מלבד הגילוי הזה, צוות החוקרים אמר כי שמירת הדוגמיות הרפואיות של הגידול עצמו יכולות לעזור להם בהבנת התפתחותה של מחלת הסרטן לאורך השנים. החוקרים שהחלו את הניסוי הזה כמסע מסקרן לגילוי לדבריהם, סיימו אותו בהתפעלות רבה מיכולתיו של הרופא.
עוד בנושא:
אחרי 70 שנים: מחלת האנתרקס מתפרצת בסיביר
המחלות שנקראו על שם רופאים נאצים ושינו את שמן
מנתח מוערך
האנטר, שימש בשנת 1776 כרופא האישי של המלך ג'ורג' השלישי ונחשב לאחד המנתחים שסייעו לדיסציפלינה הרפואית להתפתח ולהפוך מ"קצביה" לספרה של מחקר ומדע. האנטר, כך לפי הסיפורים, אף הדביק את עצמו במחלת זיבה, בשביל תחקיר שערך לספר שכתב אודות מחלות מין שונות.
במרכזו של המקרה הנוכחי שנחקר על ידי הרופאים עומד מטופל שהגיע לבית החולים סנט ג'ורג', בשנת 1786, עם נפיחות קשה בירך התחתונה. בבדיקה ראשונה זה היה נראה כמו התעבות של עצם הירך, שהלכה וגדלה במהירות רבה.
האנטר, כך על פי הרשימות, זיהה שמדובר בגידול והחליט לכרות את הרגל, ואותו אדם התאושש לאחר ארבעה שבועות בלבד. אולם, זמן קצר לאחר מכן, חלה התדרדרות במצבו והחולה התקשה לנשום, עד שמת, שבעה שבועות לאחר הכריתה. נתיחה לאחר המוות הראתה כי הסרטן התפשט לריאותיו וללבו.
"לא יודעים מה עוד נמצא"
230 שנים מאוחר יותר כאמור, הדגימות של אותו חולה הגיעו לידיה של ד"ר כריסטינה מאסיו. "במבט ראשון על הדגימות הבנתי שמדובר באוסטאוסרקומה (Osteosarcoma), ומה שהאנטר כתב ברשימות שלו התאים באופן מדהים למה שאנחנו יודעים כיום על המחלה", אמרה בראיון ל-BBC. מדובר על הסוג השכיח ביותר של סרטן ראשוני בעצמות והוא נפוץ בעיקר בקרב מתבגרים וצעירים ושכיח יותר בבנים.
אחרי האבחון שעשתה פנתה ד"ר מאסיו לעמיתיה בבית החולים רויאל מרסדן, כדי לקבל חוות דעת נוספת. כעבור כמה שעות, ולאחר שהשתמשו בכלים טכנולוגים חדשים, הם אישרו שאכן האנטר צדק. "אני חושבת שהאבחנה שלו היא מאוד מרשימה והמהלך הטיפולי שלו לא שונה בהרבה ממה שאנחנו עושים כיום במקרים דומים".
אבל הסיפור לא נגמר כאן. כעת מתכננים החוקרים להשוות דגימות היסטוריות נוספות של האנטר עם גידולים עכשוויים - מיקרוסקופית וגנטית - כדי לראות אם יש הבדלים. ד"ר מאסיו אמרה בראיון כי מדובר על מחקר של מחלת הסרטן לאורך למעלה ממאתיים שנים, והיא לא יודעת מה עוד הם ימצאו. "יהיה מעניין למצוא ולקשר גורמי סיכון כמו סגנון חיים, עם הבדלים שאנחנו רואים בסרטן של היום ובסרטן של אז".