מתי ידיים קרות הופכות לבעיה רפואית?

בימים האחרונים כולנו סובלים מידיים קפואות, אבל עבור אנשים מסוימים ידיים קרות הן הרבה יותר מסתם אירוע חולף. כבר בשנת 1862, סטודנט צעיר לרפואה בשם מוריס רנו תיאר תופעה שבה כלי הדם באצבעות הידיים או הרגליים מתכווצים במפתיע, והופכים אותן לקרות וחיוורות. התופעה הזו יכולה להופיע לעיתים גם בקצות האוזניים והאף.

עוד בנושא:
תסמונת רפונזל - האנשים שאוכלים שיער
התסמונת שגורמת לאנשים לצחוק ולבכות בלי סיבה
האנשים שמחזיקים את הרגשות שלהם בקצות האצבעות

במה נבדלת התופעה, שלימים נקראה על שמו של רנו, מהתגובה הטבעית לקור, שבה יותר דם מהפריפריה מווסת למרכז הגוף על מנת לשמור על חום הליבה? התשובה לכך היא בעיקר עניין של איזון. אם באופן טבעי האצבעות מחווירות בעת חשיפה לקור, הרי שאצל הסובלים מתסמונת רנו התגובה הזו מוגזמת. בגפיים של אנשים עם תסמונת רנו יש התכווצות מוגזמת של כלי הדם המספקים חמצן לאצבעות, לאוזניים ולאף. מדובר בהתכווצות כה קיצונית שהיא מובילה להפחתה זמנית משמעותית או מלאה של זרימת הדם לאזורים הללו.

בסקירה שפורסמה לאחרונה ב-new England journal of medicine הסתבר כי תופעת רנו הינה תופעה שכיחה יחסית באוכלוסייה. היא יכולה להופיע באופן ראשוני כבעיה יחידה ללא קשר למחלה אחרת, אך היא יכולה להופיע גם כתופעה משנית (רנו שניוני) כאשר היא מופיעה לצד מחלות דלקתיות ואוטואימוניות כמו דלקת מפרקים, סקלרודרמה ותסמונת סיוגרן. גם אנשים שעובדים באופן קבוע עם כלי עבודה רוטטים יכולים לפתח תופעת רנו שניונית.

השכיחות של תסמונת רנו גבוהה יחסית ועומדת על בין 3 ל-5 אחוזים מהאוכלוסייה, והיא בדרך כלל מופיעה בין הגילאים 15 ל-30. השכיחות של התופעה גבוהה יותר בנשים לעומת בגברים, והיא מופיעה לעיתים קרובות אצל כמה אנשים מאותה המשפחה.

קיימים שלושה שלבים לתגובת הגוף בתסמונת רנו: השלב הראשון כולל התכווצות קשה של כלי הדם, שמלווה בחיוורון וקור. כאשר המחסור בחמצן גובר, העור מקבל גוון ארגמן-כחול, ובשלב ההתאוששות של זרימת הדם חוזר הצבע הוורוד או האדום לאצבעות. השלב הסופי מלווה פעמים רבות בתחושת כאב או עקצוץ עד שהתופעה חולפת.

במקרה של תסמונת רנו לא רק החורף הוא עונה בעייתית. אפילו בשיא הקיץ, מעבר בין הסביבה החמה בחוץ למזגן במכונית או בבניין עלול להצית את התגובה, ואפילו סתם במצבי מתח ללא קשר לטמפרטורה.

יש מספר דרכים שיכולות להקל על התופעה, כמו שמירה על כפות הידיים מחוממות בעזרת כפפות או שקיות חימום, הכנסת הידיים לכיסים ושימוש בגרביים חמים לכפות הרגליים או בנעליים עבות. עם זאת, אין באמת דרך שתבטיח את מניעת התופעה. אף שאין תרופה שיכולה לרפא או למנוע לחלוטין את תסמונת רנו, פעילות גופנית ותרופה שמשמשת לרוב לטיפול בלחץ דם (חוסמי תעלות סידן) יכולים להקל על התופעה באמצעות הרחבה של כלי הדם הקטנים בפריפריה.

טריגרים שעלולים להחמיר את התופעה ומוטב להימנע מהם הם חשיפה לקור בלי הגנה טובה לכפות הידיים והרגליים, ועישון שעלול להחמיר את התופעה בבשל ההשפעה של ניקוטין על כיווץ כלי הדם הקטנים. כמו כן, רצוי להיוועץ ברופא או רוקח לפני נטילת תרופות שיכולות גם הן להחמיר התכווצות כלי דם, כמו תרופות מסוימות לטיפול במיגרנות ותכשירים המכילים פסאודואפדרין כנגד הצטננות.
.