הילה, אמא של עמרי בן החמש שואלת: "אחרי שעברנו את קשיי ההסתגלות האחרונים, עמרי החליט, שהוא רוצה ללכת לגן לבד. זה שהוא עצמאי זה נהדר, אני אוהבת את זה אצלו, אבל ללכת לבד לגן? זה לא מוקדם מדי? אני חוששת לו. וחוץ מזה, מה עם להיכנס איתו לגן, לשבת איתו שם קצת? זהו, הכל נגמר?".
התחושה הזו, שהנה הילד גדל, שהוא הולך ומפתח לעצמו יכולות, צרכים, חשקים ורצונות עצמאיים ולעיתים קרובות שונים משלנו ההורים, היא תחושה מעורבת. מצד אחד ההורים מתמלאים גאווה, שמחים ומרוצים מילד עצמאי, כי הוא ילד שנסמך על הכוחות ועל היכולות שלו ומפגין אותם החוצה, ומצד שני, השיר "עוף גוזל, חתוך את השמיים" מתחיל להתנגן באוזן, ויקום ההורה שלא דומע כשהוא שומע אותו. הנה, הילד גדל, מתרחק מאיתנו וכל מה שאנו רוצים זה להושיט יד ולהחזיק בו עוד קצת. שיישאר עוד רגע התינוק הקטן והנהדר שלנו. האמביוולנטיות הזו תלווה את ההורות שלנו לנצח, כי ככה זה.
אולם ילדים צריכים לגדול, לפתח עצמאות, ולבסוף - לפרוש כנפיים בעצמם. למעשה הם מתוכנתים לזה, וכל תקופת הינקות, הילדות והנערות מיועדת לרכישת יכולות חדשות, תרגולן שוב ושוב (לפעמים אפילו במשך שנים), רכישת מיומנויות ואז שימוש אינטנסיבי בהן בכוחות עצמם.
עוד בנושא:
זו הסיבה שאתם צריכים לשים לב לכל מילה שאתם אומרים לילדים שלכם
קום כבר! כך תארגנו את הילדים בבוקר באופן יעיל
איזה פיכסה: האם מותר לקלל ליד הילדים?
ילדים רבים בגיל הרך, בדיוק כמו עמרי, רוצים ללכת לבד לגן, ושאבא ואמא לא יגיעו איתם, אפילו לא עד השער. הילדים רוצים לבדוק ולאשש לעצמם כמה הם חזקים, יכולים, עצמאים ומסוגלים, או שהם רוצים להראות לסביבה - לגננת שמקבלת את פניהם או לשאר הילדים בגן - מה הם שווים. ייתכן אפילו שהם דווקא חסרי ביטחון, ורוצים להראות שהנה, בכל זאת הם מצליחים.
כשילד מבקש ללכת לבד, כדאי לאפשר לו את זה. לוו אותו עד סמוך לגן, ואז שחררו ותנו לו להתנסות ולנסות את יכולותיו.
אבל חשוב שתישארו שם, צפו בו עד שיכנס בבטחה לגן וייקלט בידי הצוות. אל תדברו בזמן הזה בטלפון, אל תשבו סגורים רחוק בתוך האוטו, ואל תפטפטו עם הורים אחרים. שימו לב אל הילד שלכם, כי לפעמים הוא עלול ליפול בדרך, או להירטב ממכונית חולפת, או פשוט להתחרט ולרצות אתכם שוב. אם הוא ירים את מבטו ולא יפגוש במבטכם, אם יקרה לו משהו כואב בניסיון להיות עצמאי בדרך לגן ואתם תהיו עסוקים במשהו אחר ולא תראו את זה, זה עלול להיות כואב, מעליב וזה מתכון די בטוח שהילד לא ינסה שוב להיות עצמאי בתקופה הקרובה, כי למה לנסות אם החוויה היא של כישלון או של בדידות?
ואם חשוב לכם בכל זאת להיכנס לגן, על מנת לדבר עם הגננת או כדי להתעדכן בעשייה שבו, או כדי לראות עבודות של הילד, צרו דיאלוג על כך עם הילד שלכם. ספרו לו איך אתם מרגישים, למה חשוב לכם בכל זאת להיכנס לגן, הקשיבו לרצונותיו והגיעו יחד למכנה משותף. אפשר למשל להיכנס לגן רק פעמיים בשבוע ואפשר שהילד ילך לגן לבד ואתם תגיעו בעקבותיו. מה שחשוב פה הוא ההקשבה לרצונות ולצרכים המתפתחים של הילד, כי גם זה חלק מתהליך התפתחות "האני העצמאי" שבתוכו.